התמרון של אנבידיה מתרחש בתוך זירת מדיניות הפכפכה במיוחד. בינואר 2026, המשרד לתעשייה ולביטחון (BIS) בארה"ב שינה את מדיניות הרישוי לייצוא שבבים מתקדמים לסין – מחזקת "הנחת סירוב" ל"בחינה פרטנית" לשבבים דוגמת Nvidia H200 ו־AMD MI325X . הממשל אף התיר לייצא את שבבי ה־H200, אך הטיל עמלה של 25% על העסקאות .
אלא שהקונגרס האמריקני הגיב מהר: הסנאט כבר העביר חקיקה שמחייבת את יצרניות השבבים להעדיף לקוחות אמריקאיים לפני מכירה לסין , וועדת החוץ של בית הנבחרים קידמה בפברואר 2026 הצעת חוק שתאפשר לקונגרס חלון של 30 יום לבחינה (ואולי חסימה) של עסקאות למדינות יריבות .
מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אותת על גישה זהירה: במרץ 2026 הוא אמר שהחברה תגיש בקשה לרישוי של מעבדי Blackwell לסין רק לאחר שפלטפורמת Vera Rubin תושק (במחצית השנייה של 2026) ותאומץ בהיקף נרחב בארה"ב .
בזמן שאנבידיה מחפשת פרצות, ענקיות הטק הסיניות לא ממתינות. הדוגמה הבולטת ביותר היא בייטאנס (ByteDance), החברה האם של טיקטוק, שמבצעת תפנית ברורה ומהירה לעבר חלופות מקומיות.
על פי דיווחים מאמצע יוני 2026, בייטאנס מנהלת מגעים לרכישת שבבים מ־Iluvatar CoreX, חברה משנחאי שפעלה עד כה בעיקר מול לקוחות ממשלתיים. השבבים מיועדים לעומסי היסק (Inference) – משימות הרצת מודלים שכבר אומנו – ולאימון שלהם . המקורות טוענים שהחברה צפויה לספק לפחות 50,000 שבבים לבייטאנס השנה .
באותה נשימה, בייטאנס בוחנת עסקה דומה גם עם Kunlunxin, חטיבת השבבים של באידו .
אם העסקות הללו יושלמו, Iluvatar CoreX תהפוך לספקית השבבים המקומית השלישית של בייטאנס, אחרי סדרת Ascend של וואווי (Huawei) וקמברקון (Cambricon) . הגיוון הזה אינו וולונטרי לגמרי. הרגולטורים הסיניים כבר חייבו בעבר את בייטאנס להשתמש בשבבים מקומיים (וואווי וקמברקון) במרכזי הנתונים, ולמעשה מנעו ממנה להסתמך באופן בלעדי על שבבים אמריקאיים .
הדחיפה של בייטאנס היא חלק ממגמה לאומית רחבה. האקוסיסטם של שבבי AI בסין גדל במהירות וכולל שחקניות רבות: וואווי (Ascend), באידו (Kunlunxin), עליבאבא (T-Head), קמברקון, Moore Threads, Enflame, ו־Iluvatar CoreX . כמה נקודות ציון בולטות:
ממשלת סין מגבה את המגמה בהנחיות ברורות לחברות מקומיות להימנע מתלות בטכנולוגיה אמריקאית – מה שיוצר אי־ודאות מתמדת גם כשרישיונות ייצוא מארה"ב מאושרים .
הדינמיקה הכפולה של אסטרטגיית Vera של אנבידיה מחד, וגיוון הספקים המקומי של בייטאנס מאידך, ממחישה את רגע השיא הנוכחי. אנבידיה מוכיחה שהיא אשפית ניווט רגולטורי – מאתרת פרצה בצורת CPU ופועלת מהר כדי למלא אותה לפני שהרגולטורים מספיקים להגיב. בייטאנס והמקבילות הסיניות שלה מוציאות לפועל אסטרטגיה ארוכת טווח של ניתוק מהסיליקון האמריקאי, תוך בניית תשתית מקבילה שמפחיתה את הפגיעות שלהן למדיניות הבאה של וושינגטון.
מדוע אנבידיה מסוגלת למכור את מעבד Vera לסין חרף העיצומים?
המפתח הוא סיווג המוצר. Vera הוא מעבד מרכזי (CPU) ולא מעבד גרפי (GPU). הגבלות הייצוא האמריקאיות מכוונות בעיקר למעבדי GPU המשמשים לאימון AI, ולכן מעבדי CPU מוגבלים הרבה פחות .
מה ההבדל בין אימון (Training) להיסק (Inference) בהקשר הזה?
אימון הוא תהליך עתיר משאבים של למידת מודל AI מאפס, ואילו היסק הוא הרצת מודל שכבר אומן כדי לקבל תוצאות (כמו צ'אטבוט). שבבי היסק צורכים פחות כוח חישוב משבבי אימון, והעסקה של בייטאנס עם Iluvatar CoreX מיועדת בעיקר לעומסי היסק .
האם סין באמת יכולה להחליף את אנבידיה לחלוטין?
בשלב זה, הפער בביצועים האבסולוטיים בין השבבים האמריקאיים המתקדמים ביותר למקביליהם הסינים עדיין משמעותי. אולם, סין מפצה על כך בקנה מידה (הזמנות ענק), באופטימיזציה לתרחישי שימוש ספציפיים (למשל היסק), ובגיבוי ממשלתי חסר תקדים .
אף צד לא ניצח או הפסיד לחלוטין. לאנבידיה נותרה דריסת רגל בשוק שג'נסן הואנג תיאר בעבר כהזדמנות של 50 מיליארד דולר ש"נסגרה בפניהן של חברות אמריקאיות" . החברות הסיניות קונות זמן, ביצועים ועצמאות עם שבבים מקומיים – אבל מלחמת השבבים של 2026 אינה עימות בינארי, אלא הסתגלות מורכבת ועתירת סיכונים, כששני הצדדים מתמרנים בתוך המגבלות שהצד השני בנה.