חשוב לציין כי רויטרס לא הצליחה לקבוע האם מקור הכספים הוא בכספי מדינה אמירתיים או בפיקדונות איראניים שהוקפאו זה מכבר במערכת הבנקאית של איחוד האמירויות .
משרד החוץ של איחוד האמירויות הכחיש בתוקף כי התבצעה העברה כלשהי של כספים. בהודעה רשמית נמסר: "משרד החוץ מדגיש כי טענות אלה הן שקריות לחלוטין ומופרכות, וקובע כי שום כספים איראניים מוקפאים לא שוחררו, הועברו או תווכו דרך איחוד האמירויות" .
מצב זה יוצר פער משמעותי: "מדווח אך מוכחש רשמית". מקורות אנונימיים טוענים לעסקה קיימת, בעוד שהמדינה עצמה מכחישה אותה מכל וכל .
הדיווחים מגיעים בעיצומו של משא ומתן מתוח במיוחד בין ארה"ב לאיראן. איחוד האמירויות עצמה קראה בעבר לשתי המעצמות להגיע להסכם גרעין כפתרון ארוך טווח, מתוך הבנה ש"המזרח התיכון אינו יכול לשאת עימות נוסף" .
הדיווח על שחרור הכספים מעניין במיוחד לאור העובדה שרק שלושה חודשים קודם לכן, במרץ 2026, דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי איחוד האמירויות שוקלת דווקא להקפיא מיליארדי דולרים של נכסים איראניים, במטרה להעניש את טהרן על התקיפות . מהלך כזה נועד לפגוע בעורק חיים כלכלי חיוני עבור איראן, שסבלה מאינפלציה ומעימות צבאי
.
המעבר לכאורה מאיום בהקפאה לשחרור כספים משקף את יחסיה המורכבים של האמירויות עם איראן: מצד אחד, היא שיקמה את היחסים הדיפלומטיים עם טהרן ב-2022, ומצד שני היא בעלת ברית מערבית מרכזית .
אם הדיווח נכון, המשמעויות מרחיקות לכת:
רויטרס דיווחה כי איחוד האמירויות הסכימה לשחרר בין 10 ל-20 מיליארד דולר מנכסים איראניים מוקפאים, כאשר כ-3 מיליארד דולר כבר שוחררו, וזאת בתמורה לעצירת התקיפות האיראניות על שטחה . משרד החוץ האמירתי הכחיש את הדיווח באופן גורף
. במידה והוא נכון, ההסדר לכאורה משתלב במגמה רחבה יותר של דיפלומטיית משבר במפרץ, ועשוי לאותת שמדינות המפרץ מוכנות לתבוע נתיבים דיפלומטיים משלהן מול טהרן כדי להפחית סיכונים ביטחוניים מיידיים
.
Comments
0 comments