הקרב המשפטי הגלובלי על עמלת סטים וסעיפי השוויון במחיר

חוט השני שמחבר את כל התביעות: סעיף שוויון המחיר (MFN)

בבסיס כל ארבע התביעות נמצא אותו מנגנון משפטי: סעיף Most Favored Nation (MFN), או בעברית "סעיף הלקוח המועדף ביותר", שמונע ממפתחי משחקים להציע מחיר נמוך יותר בכל פלטפורמה אחרת לעומת סטים .

התיאוריה המשפטית, שנוסתה לראשונה בתביעת Wolfire Games נגד וולוו שהוגשה ב-2021, טוענת שסעיף זה הוא "מכשיר חסימה" (exclusionary device) שמגן על העמלה הגבוהה של וולוו מפני תחרות . המפתחים אינם יכולים לגלגל את החיסכון מעמלה נמוכה יותר לצרכן, ולכן אין שום תמריץ לחנויות מתחרות להוריד עמלות. הפועל היוצא, לפי התביעות, הוא שמחירי משחקי המחשב גבוהים באופן מלאכותי ממה שהיו בשוק תחרותי, כבר למעלה מעשור .

המספרים מדברים: פירוט התביעות

גל עולמי, אסטרטגיה אחת

מה שמדהים במקרים האלה הוא התיאום הלא-רשמי אך הברור באסטרטגיה המשפטית. תביעת Wolfire בארה"ב סיפקה את התשתית התאורטית, והתביעות בבריטניה ובהולנד מיישמות אותה כדי לתבוע פיצויים ישירות לצרכנים. התביעה החדשה בארה"ב נגד מיקרוסופט לוקחת את זה צעד אחד קדימה ומנסה לחשוף את המנגנון שאפשר ל"קרטל" לכאורה הזה להתקיים .

הפעילים מאחורי התביעות אינם נרתעים. ויקי שוטבולט, העומדת בראש התביעה הבריטית, הצהירה שמטרתה היא "להפסיק את השיטות הלא חוקיות ולהחזיר כסף למשתמשים" . הארגון ההולנדי CCC מכריז: "אנו רוצים לשים לזה סוף. וולוו חייבת לפצות צרכנים על הנזקים שנגרמו להם" .

המצב כיום: מה הלאה?

נכון להיום, כל התיקים נמצאים בשלבים פרוצדורליים שונים, וטרם נקבע מועד לדיונים מהותיים באף לא אחד מהם . ולול, מצידה, מכחישה את כל ההאשמות וטוענת כי מבנה העמלות שלה תחרותי ביחס לחנויות דיגיטליות אחרות .

בין אם ההאשמות יוכחו ובין אם לאו, ברור שהמערכה המשפטית הזו תגדיר מחדש את כללי המשחק בשוק הפצת המשחקים הדיגיטליים. בפעם הראשונה, לא מדובר רק במפתחים מתוסכלים, אלא בגל של תביעות צרכנים המאיים על מודל ההכנסות הבסיסי של הפלטפורמה הדומיננטית בעולם הגיימינג.