מלחמות סחר, סירובי ויזות ועמלות של 30%: המשברים שמעיבים על פתיחת מונדיאל 2026

מונדיאל 2026, טורניר ראשון מסוגו המתקיים בשלוש מדינות, תוכנן כחגיגה מאחדת עבור צפון אמריקה. אולם, עם שריקת הפתיחה, המשחק היפה מצא את עצמו בצילן של שלוש מציאויות מכוערות: מלחמת סחר שמרעילה את היחסים בין המדינות המארחות, עימות גיאופוליטי שמונע מהצוות הבכיר של איראן להיכנס לארה"ב, ומבנה תמחור כרטיסים שעורר זעם כלל-עולמי בקרב אוהדים ואף הוביל לחקירה בקונגרס האמריקאי.

טורניר שמתקיים בשדה קרב כלכלי

המסגרת המשולשת של אירוח המונדיאל התנגשה במתיחות הסחר הקשה ביותר שיבשת צפון אמריקה ידעה מזה שנים. במקום סמל לשיתוף פעולה, הפך הטורניר לרקע לסכסוך כלכלי בסיכון גבוה.

• הסכם הסחר בצפון אמריקה (USMCA) על סף תהום. ההסכם, שהוא עמוד השדרה של הסחר הצפון-אמריקאי, צפוי לעבור ביולי 2026 הליך בחינה מחודשת רשמי. הנשיא טראמפ רמז כי ייתכן שלא יאריך את תוקפו, והפך את מה שהיה אמור להיות הערכה שגרתית למשא ומתן מחודש בסיכון גבוה, או אפילו לביטול ההסכם . מכון המחקר האסטרטגי CSIS הזהיר כי מדובר ב"משא ומתן בעל סיכון גבוה", שבו ממשל טראמפ צפוי לדרוש ויתורים גם בנושאי סחר וגם בנושאים שאינם סחר, כמו הגירה .
• מכסים מלבים את החיכוך הפוליטי. השימוש הנרחב של טראמפ במכסים שיבש קשות את הסחר ברחבי היבשת. ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, נשיאת מקסיקו, קלאודיה שיינבאום, וטראמפ נפגשו לשיחות פרטיות בשולי הגרלת המונדיאל בדצמבר 2025, אך לא הגיעו לפתרון במחלוקות הבסיסיות בנושאי סחר, הגירה ואפילו עימות מתבשל סביב הסגרת בכירים מקסיקנים .
• מציאות מבצעית מתוחה. שלוש המדינות נאלצו להכין פרוטוקולי גבול ואבטחה משותפים, בזמן שמנהיגיהן החליפו מהלומות מילוליות. העיתון "פוליטיקו" תיאר את מערכת היחסים כמי שעומדת בפני "המבחן הגדול ביותר שלה", דווקא ברגע שאמור היה להיות שיא של שיתוף פעולה יבשתי . ה"גרדיאן" הבריטי ציין כי אווירת הטורניר עוצבה "לא באמצעות מוזיקה חגיגית", אלא באמצעות "מכסי תגמול, מתקפות של עלבונות חוצי-גבולות, ויחסים דיפלומטיים מידרדרים" .

דרמת המונדיאל של איראן: השחקנים בפנים, הצוות בחוץ

המשבר החזותי והחריף ביותר היה העימות הדיפלומטי סביב השתתפות איראן, שהסתיים בכך שנבחרתה נכנסה לארה"ב, בעוד שחלק ניכר מצוות הניהול שלה נותר מחוץ לגבולות.

• מרוץ ויזות של הרגע האחרון. איראן הגיעה לטורניר כשמדינתה נמצאת בעימות צבאי בעקבות תקיפות של ארה"ב, מה שהגביר את הרגישות הביטחונית . השחקנים והצוות עמדו בפני חודשים של אי-ודאות, עד שלבסוף העניקה ארה"ב ויזות לסגל של 26 השחקנים, אך סירבה לבקשות של חלק גדול מצוות המנהלה, ההנהלה והתקשורת .
• 15 אנשי מפתח נחסמו. שגרירות איראן בטורקיה והתאחדות הכדורגל האיראנית האשימו את ארה"ב בסירוב להנפיק ויזות לכ-15 מחברי המשלחת, כולל למזכ"ל ההתאחדות, הדאיאת מומבייני, וסגן הנשיא, מהדי מוחמד נבי . שליח ארה"ב לטורקיה, טום באראק, אישר כי ויזות הונפקו לשחקנים, אך סירוב הוויזות לאנשי הצוות יצר מצב אבסורדי שבו המוח המבצעי של הנבחרת נאלץ לנהל את העניינים ממקסיקו, בזמן שהשחקנים חצו את הגבול כדי להתחרות .
• האשמות ב"התנהגות נקמנית". טהרן האשימה את ארה"ב ב"יחס מפלה" וב"צורה הגרועה ביותר של התערבות פוליטית מוטה בספורט" . הנבחרת התאמנה בטורקיה ולאחר מכן עברה למקסיקו על רקע העימות, ושחקנים הביעו בפומבי את תסכולם מהעיכובים .
• דפוס של חרמות. זו לא הייתה נקודת החיכוך הראשונה. איראן החרימה עוד קודם לכן את טקס הגרלת המונדיאל בוושינגטון בנובמבר 2025, בשל סירוב ויזות לבכיריה, וחזרה בה רק לאחר שממשל טראמפ הסיר באופן זמני את איסור הוויזות . החרם המוקדם ההוא סימן את המשבר העמוק יותר שעתיד היה להתפתח עם תחילת הטורניר.

תוכנית הכרטיסים של פיפ"א: איך עמלה של 15% מכל צד יצרה מכונת הכנסות של 30%

אם המשברים הגיאופוליטיים איימו על רוח הטורניר, מערכת הכרטוס הרשמית של פיפ"א איימה על יחסיה עם האוהדים. פלטפורמת המכירה החוזרת של הגוף המנהל הפכה למוקד פיננסי ופוליטי סוער.

• עמלת ה"טבילה הכפולה". פיפ"א מפעילה שוק מכירה חוזרת רשמי משלה, וגובה עמלה של 15% מהמוכר ועוד 15% מהקונה על כל עסקה. התוצאה היא עמלה משולבת של כ-30% על כל כרטיס שנמכר מחדש, מבנה שאושר בהודעה רשמית של בית הנבחרים האמריקאי מטעם חברי הקונגרס פּוּ ופּאלון . עבור כרטיס של 100 דולר שנמכר בשוק החוזר, פיפ"א מרוויחה 30 דולר .
• ללא תקרת מחיר, ללא הגבלות. בניגוד למונדיאלים קודמים, פיפ"א בחרה שלא להטיל מגבלות מחיר עבור טורניר 2026, תוך התאמה לשוק הכרטיסים המשני הפחות מוסדר בארה"ב ובקנדה . התוצאה הייתה גן עדן לספסרים. כרטיסים שנמכרו תחילה ב-155 דולר הופיעו בשוק המכירה החוזרת של פיפ"א עצמה תמורת אלפי דולרים, וכמה מהכרטיסים למשחקי פרימיום הוצעו למכירה ביותר מ-2 מיליון דולר .
• כלכלנים קוראים לזה "מכור מטבעו". המגזין "פורצ'ן" דיווח כי כלכלנים טענו שהשוק עוצב בכוונת מכוון על ידי פיפ"א כדי לשאוב הכנסות בכל שלב במסעו היקר יותר ויותר של האוהד אל המושב . במשך רוב ההיסטוריה שלה, פיפ"א הפעילה מערכת קונבנציונלית של כרטיסים במחיר נקוב, תקרות מחיר במכירה חוזרת ועמלות של 10% או פחות. מודל 2026 סימן שבירה חדה מהתקדים הזה .
• הקונגרס דורש תשובות. המבנה משך את תשומת לבם הישירה של מחוקקים אמריקאים. החקירה בקונגרס בראשות פּוּ ופּאלון דרשה מפיפ"א להסביר את "שיטות ההושבה המבלבלות והעמלות המופקעות במכירה החוזרת", ושאלה באופן ספציפי כיצד מערכת שמניבה לפיפ"א קיצוץ של 30% במכירות משניות משרתת את האוהדים במקום פשוט להגדיל את הכנסות הארגון . לחקירה הצטרפו דרישות להמצאת מסמכים מהתובעים הכלליים של מדינות ניו יורק וניו ג'רזי, שהצהירו כי מחירי הכרטיסים "עלו בהרבה על המחירים של כל טורניר מונדיאל קודם" .

השילוב של שלושת המשברים הללו – מלחמת סחר, עימות דיפלומטי סביב ויזות, ומרד נגד מחירי הכרטיסים – גרם לכך שמונדיאל 2026 נפתח לא בתחושה משותפת של חגיגה, אלא ביציבה מקוטעת ומתגוננת מצד מארחיו ומארגניו.