סוכנות המידע האמריקאית לאנרגיה (EIA) העריכה כי מדינות המפרץ השביתו במרץ כ-7.5 מיליון חביות נפט גולמי ביום; לפי התחזית שלה, ההשבתות היו צפויות לעלות ל-9.1 מיליון חביות ביום באפריל, בהנחה שהלחימה לא תימשך מעבר לכך.
ההערכה הראשונית של הבנק, במרץ 2026, הייתה שסגירה של כחודש תגרום לכלכלות המתפתחות באסיה פגיעה מתונה בלבד — מעין ירידה זמנית בצמיחה השנתית. עם זאת, הבנק הזהיר שסגירה ממושכת יותר תוביל לעלייה חדה במחירי האנרגיה ולשיבושים בסחר.
נכון למידע הזמין, ה-ADB לא פרסם תחזית כמותית מעודכנת לתרחיש של סגירה ממושכת.
בתרחיש הבסיס של קרן המטבע, המניח עימות קצר ועלייה של 19% במחירי מוצרי האנרגיה ב-2026, הצמיחה העולמית צפויה לעמוד על 3.1% והאינפלציה הכללית על 4.4%. מדובר בסטייה חדה ממגמת ירידת האינפלציה שנרשמה בשנים האחרונות.
הקרן מזהירה שסגירה ארוכה יותר של המצר, לצד פגיעה נוספת במתקני קידוח וזיקוק, עלולה להפוך ל"משבר אנרגיה גדול" ולהכביד הרבה יותר על הצמיחה ולהעלות את ציפיות האינפלציה.
הסגירה ניתקה את הגישה לכ-20% מהנפט העולמי ולכ-20% מאספקת ה-LNG המובלת בים. פגיעות בתשתיות והשבתות זהירות צמצמו, לפי הערכות הקרן, את תפוקת הנפט והגז בכ-13 מיליון חביות שוות־נפט ביום.
באזור המזרח התיכון, צפון אפריקה, אפגניסטן ופקיסטן (MENAP), הצמיחה צפויה להאט ל-1.4% בלבד ב-2026 אפילו בתרחיש הבסיס — ירידה של 2.3 נקודות אחוז לעומת התחזית מאוקטובר 2025.
ביוני הורידה חברת דירוג האשראי את תחזית הצמיחה העולמית ל-2026 ל-2.4%, ירידה של 0.2 נקודת אחוז מהתחזית הקודמת. פיץ׳ קשרה את העדכון במפורש לזעזוע הנפט שנגרם מהמלחמה בין ארצות הברית לאיראן ומהשיבושים במצר הורמוז.
החברה העלתה גם את הנחת המחיר הממוצע של ברנט ל-87 דולר לחבית ב-2026, לעומת 70 דולר בתחזית הקודמת. היא ציינה שסגירה שתימשך מעבר לתקופה קצרה עלולה להביא להורדות תחזית נוספות.
ה-IEA כינתה את השיבוש במצר "ההפרעה הגדולה ביותר בהיסטוריה" לאספקת הנפט, והזהירה כי שיתוק המצר הוא "האיום הגדול ביותר בהיסטוריה על ביטחון האנרגיה העולמי".
לפי הסוכנות, אספקת הנפט העולמית צנחה ב-10.1 מיליון חביות ביום במרץ בלבד. היא צופה שהתפוקה העולמית הממוצעת ב-2026 תהיה נמוכה בכ-1.5 מיליון חביות ביום לעומת 2025 — שינוי של כ-2.6 מיליון חביות ביום ביחס לתחזית שלפני המלחמה.
ה-OECD צופה שהצמיחה העולמית תאט ל-2.8% ב-2026, לעומת 3.4%, בהנחה שמחירי האנרגיה יתחילו לרדת באמצע השנה. אם נזקי התשתיות והקשיים בשינוע יימשכו, ההאטה עלולה להיות חדה יותר; בתרחיש פסימי במיוחד, הצמיחה עלולה לרדת ל-1.6% ב-2026 ול-1.8% ב-2027.
ווד מקנזי מציגה תרחיש קיצון שבו הצמיחה העולמית יורדת מתחת ל-2% ב-2026, עם נזק כלכלי מתמשך ביחס לתחזית שלפני המלחמה. בתרחיש זה, מחיר ברנט עשוי להתקרב ל-200 דולר לחבית בסוף השנה, גם אם הביקוש העולמי לנפט יפחת ב-6 מיליון חביות ביום במחצית השנייה של 2026.
לפי Allianz Research, שיבוש של פחות מחודשיים עלול להוסיף 0.8–1.0 נקודת אחוז לאינפלציה הממוצעת בשווקים המתעוררים. אם הסגירה תימשך מעבר לשלושה חודשים, הפגיעה בצמיחה בשווקים מתעוררים — לא כולל סין — עשויה להגיע בממוצע לפחות ל-0.5 נקודת אחוז.
הפיליפינים מייבאת 96% מהנפט שלה מהמפרץ הפרסי — השיעור הגבוה ביותר מבין ארבע המדינות שנבדקו. לכן, כל שיבוש ממושך באספקה מתגלגל במהירות לתחבורה, לספנות ולמחירי המזון.
דלק יקר יותר פוגע הן במשקי הבית והן בעסקים: הוא מייקר נסיעות ושינוע, מגדיל את עלויות הייצור ומפחית את ההכנסה הפנויה. לא נמצאה תחזית כמותית נפרדת של ה-ADB, קרן המטבע או פיץ׳ לצמיחה ולאינפלציה בפיליפינים בתרחיש הנוכחי, אך התלות החריגה בנפט מהמפרץ מצביעה על חשיפה גבוהה מהממוצע האזורי.
יפן היא יבואנית גדולה של נפט מהמפרץ. סגירת המצר מגדילה את חשבון יבוא האנרגיה שלה, עלולה להעמיק את הגירעון המסחרי ומפעילה לחץ על הין.
ההתייקרות מחלחלת למחירי החשמל, הייצור והתובלה. אף שלא פורסמה תחזית עדכנית ונפרדת ליפן בלבד מטעם הגופים שנבחנו, תלותה הכמעט מוחלטת בנפט מהמזרח התיכון הופכת אותה לפגיעה במיוחד לזעזוע מתמשך.
תאילנד מקבלת כ-74% מהנפט שלה מהמפרץ הפרסי. על פי הדיווחים שסוכמו במקורות, הופיעו במדינה מחסור בדלק והקצבות, וההתייקרות זלגה לטיסות, לספנות, לנסיעות ולמחירי המזון.
ICIS דיווחה באפריל כי היחלשות המטבעות באסיה מול הדולר, בשילוב עם מחיר נפט שמעל 100 דולר לחבית, מכבידה על כלכלות דרום־מזרח אסיה — ובהן תאילנד — גם כאשר הן נחשבות עמידות יחסית.
לא נמצאה תחזית עצמאית מעודכנת של ה-ADB, קרן המטבע או פיץ׳ לצמיחת תאילנד, אך היא נמנית עם המדינות החשופות ביותר באזור.
פיץ׳ הורידה ב-9 ביוני את תחזית הצמיחה של הודו בשנת הכספים 2027 ל-6.4%, לעומת 6.7%, וציינה שהמלחמה בין ארצות הברית לאיראן צפויה להאט את הפעילות ברבעונים של ספטמבר ודצמבר.
כבר במרץ העריכה פיץ׳ כי הצמיחה בשנת הכספים 2026 תעמוד על 7.5%, אך הזהירה שמחירי נפט גבוהים יותר יאטו את הודו במחצית הראשונה של שנת הכספים 2027 וידחפו את האינפלציה בהדרגה ל-4.5% בדצמבר 2026.
הודו מסתמכת על מדינות המפרץ לכ-60% מיבוא הנפט הגולמי שלה. עלייה מתמשכת במחיר הנפט מגדילה את הגירעון בחשבון השוטף, מייבאת אינפלציה ומצמצמת את מרחב התמרון התקציבי — במיוחד אם הממשלה תיאלץ להרחיב סובסידיות לדלק או להפחית מסים.
עלייה במחירי הדלק אינה נשארת בתחנות התדלוק. היא מייקרת חשמל, הובלה, דשנים, טיסות ומוצרים בסיסיים. Allianz Research מעריכה שסגירה של עד חודשיים עלולה להוסיף 0.8–1.0 נקודת אחוז לאינפלציה בשווקים המתעוררים. קרן המטבע צופה אינפלציה עולמית של 4.4% גם בתרחיש בסיס אופטימי יחסית.
משקי בית בעלי הכנסה נמוכה מוציאים חלק גדול יותר מתקציבם על מזון, תחבורה ואנרגיה. לכן, התייקרות מהירה של דלק ומזון פוגעת בהם באופן לא־מידתי. קרן המטבע הזהירה שמדינות מתפתחות יישאו בחלק גדול יותר מהנטל הכלכלי.
ממשלות באסיה עלולות לנסות לבלום את הזינוק במחירים באמצעות סובסידיות, הפחתות מס או סיוע ישיר. צעדים כאלה עשויים להגן זמנית על הצרכנים, אך להרחיב את הגירעון בדיוק בזמן שהצמיחה נחלשת והכנסות המדינה נפגעות.
ירידה של מטבעות אסייתיים מול הדולר מייקרת עוד יותר את יבוא הנפט הנקוב בדולרים, ומגבירה את האינפלציה המיובאת. במקביל, חשש מפני גירעונות גדולים יותר עלול להכביד על עלויות המימון של המדינות.
אם המצר יישאר סגור לאורך זמן, הזעזוע עלול לעבור מהתייקרות זמנית למשבר אספקה מתמשך: מלאי הדלקים יישחק, התעשייה תצמצם פעילות, צרכנים יפחיתו נסיעות ורכישות, וההשקעות יידחו. בתרחיש הקיצון של ווד מקנזי, הצמיחה העולמית עלולה לרדת מתחת ל-2% ב-2026.
הנתונים משקפים את המידע הזמין עד אמצע יוני 2026, והמצב משתנה במהירות. רבות מהתחזיות מניחות שהסחר והתפוקה יחזרו בהדרגה לשגרה עד אמצע השנה. אם הסגירה תימשך למחצית השנייה של 2026, סביר שהמוסדות יעדכנו את התחזיות כלפי מטה — במיוחד בנוגע לצמיחה, לאינפלציה ולמצב הפיסקלי של יבואניות הנפט באסיה.
סוכנות המידע האמריקאית לאנרגיה (EIA) העריכה כי מדינות המפרץ השביתו במרץ כ-7.5 מיליון חביות נפט גולמי ביום; לפי התחזית שלה, ההשבתות היו צפויות לעלות ל-9.1 מיליון חביות ביום באפריל, בהנחה שהלחימה לא תימשך מעבר לכך.
ההערכה הראשונית של הבנק, במרץ 2026, הייתה שסגירה של כחודש תגרום לכלכלות המתפתחות באסיה פגיעה מתונה בלבד — מעין ירידה זמנית בצמיחה השנתית. עם זאת, הבנק הזהיר שסגירה ממושכת יותר תוביל לעלייה חדה במחירי האנרגיה ולשיבושים בסחר.
נכון למידע הזמין, ה-ADB לא פרסם תחזית כמותית מעודכנת לתרחיש של סגירה ממושכת.
בתרחיש הבסיס של קרן המטבע, המניח עימות קצר ועלייה של 19% במחירי מוצרי האנרגיה ב-2026, הצמיחה העולמית צפויה לעמוד על 3.1% והאינפלציה הכללית על 4.4%. מדובר בסטייה חדה ממגמת ירידת האינפלציה שנרשמה בשנים האחרונות.
הקרן מזהירה שסגירה ארוכה יותר של המצר, לצד פגיעה נוספת במתקני קידוח וזיקוק, עלולה להפוך ל"משבר אנרגיה גדול" ולהכביד הרבה יותר על הצמיחה ולהעלות את ציפיות האינפלציה.
הסגירה ניתקה את הגישה לכ-20% מהנפט העולמי ולכ-20% מאספקת ה-LNG המובלת בים. פגיעות בתשתיות והשבתות זהירות צמצמו, לפי הערכות הקרן, את תפוקת הנפט והגז בכ-13 מיליון חביות שוות־נפט ביום.
באזור המזרח התיכון, צפון אפריקה, אפגניסטן ופקיסטן (MENAP), הצמיחה צפויה להאט ל-1.4% בלבד ב-2026 אפילו בתרחיש הבסיס — ירידה של 2.3 נקודות אחוז לעומת התחזית מאוקטובר 2025.
ביוני הורידה חברת דירוג האשראי את תחזית הצמיחה העולמית ל-2026 ל-2.4%, ירידה של 0.2 נקודת אחוז מהתחזית הקודמת. פיץ׳ קשרה את העדכון במפורש לזעזוע הנפט שנגרם מהמלחמה בין ארצות הברית לאיראן ומהשיבושים במצר הורמוז.
החברה העלתה גם את הנחת המחיר הממוצע של ברנט ל-87 דולר לחבית ב-2026, לעומת 70 דולר בתחזית הקודמת. היא ציינה שסגירה שתימשך מעבר לתקופה קצרה עלולה להביא להורדות תחזית נוספות.
ה-IEA כינתה את השיבוש במצר "ההפרעה הגדולה ביותר בהיסטוריה" לאספקת הנפט, והזהירה כי שיתוק המצר הוא "האיום הגדול ביותר בהיסטוריה על ביטחון האנרגיה העולמי".
לפי הסוכנות, אספקת הנפט העולמית צנחה ב-10.1 מיליון חביות ביום במרץ בלבד. היא צופה שהתפוקה העולמית הממוצעת ב-2026 תהיה נמוכה בכ-1.5 מיליון חביות ביום לעומת 2025 — שינוי של כ-2.6 מיליון חביות ביום ביחס לתחזית שלפני המלחמה.
ה-OECD צופה שהצמיחה העולמית תאט ל-2.8% ב-2026, לעומת 3.4%, בהנחה שמחירי האנרגיה יתחילו לרדת באמצע השנה. אם נזקי התשתיות והקשיים בשינוע יימשכו, ההאטה עלולה להיות חדה יותר; בתרחיש פסימי במיוחד, הצמיחה עלולה לרדת ל-1.6% ב-2026 ול-1.8% ב-2027.
ווד מקנזי מציגה תרחיש קיצון שבו הצמיחה העולמית יורדת מתחת ל-2% ב-2026, עם נזק כלכלי מתמשך ביחס לתחזית שלפני המלחמה. בתרחיש זה, מחיר ברנט עשוי להתקרב ל-200 דולר לחבית בסוף השנה, גם אם הביקוש העולמי לנפט יפחת ב-6 מיליון חביות ביום במחצית השנייה של 2026.
לפי Allianz Research, שיבוש של פחות מחודשיים עלול להוסיף 0.8–1.0 נקודת אחוז לאינפלציה הממוצעת בשווקים המתעוררים. אם הסגירה תימשך מעבר לשלושה חודשים, הפגיעה בצמיחה בשווקים מתעוררים — לא כולל סין — עשויה להגיע בממוצע לפחות ל-0.5 נקודת אחוז.
הפיליפינים מייבאת 96% מהנפט שלה מהמפרץ הפרסי — השיעור הגבוה ביותר מבין ארבע המדינות שנבדקו. לכן, כל שיבוש ממושך באספקה מתגלגל במהירות לתחבורה, לספנות ולמחירי המזון.
דלק יקר יותר פוגע הן במשקי הבית והן בעסקים: הוא מייקר נסיעות ושינוע, מגדיל את עלויות הייצור ומפחית את ההכנסה הפנויה. לא נמצאה תחזית כמותית נפרדת של ה-ADB, קרן המטבע או פיץ׳ לצמיחה ולאינפלציה בפיליפינים בתרחיש הנוכחי, אך התלות החריגה בנפט מהמפרץ מצביעה על חשיפה גבוהה מהממוצע האזורי.
יפן היא יבואנית גדולה של נפט מהמפרץ. סגירת המצר מגדילה את חשבון יבוא האנרגיה שלה, עלולה להעמיק את הגירעון המסחרי ומפעילה לחץ על הין.
ההתייקרות מחלחלת למחירי החשמל, הייצור והתובלה. אף שלא פורסמה תחזית עדכנית ונפרדת ליפן בלבד מטעם הגופים שנבחנו, תלותה הכמעט מוחלטת בנפט מהמזרח התיכון הופכת אותה לפגיעה במיוחד לזעזוע מתמשך.
תאילנד מקבלת כ-74% מהנפט שלה מהמפרץ הפרסי. על פי הדיווחים שסוכמו במקורות, הופיעו במדינה מחסור בדלק והקצבות, וההתייקרות זלגה לטיסות, לספנות, לנסיעות ולמחירי המזון.
ICIS דיווחה באפריל כי היחלשות המטבעות באסיה מול הדולר, בשילוב עם מחיר נפט שמעל 100 דולר לחבית, מכבידה על כלכלות דרום־מזרח אסיה — ובהן תאילנד — גם כאשר הן נחשבות עמידות יחסית.
לא נמצאה תחזית עצמאית מעודכנת של ה-ADB, קרן המטבע או פיץ׳ לצמיחת תאילנד, אך היא נמנית עם המדינות החשופות ביותר באזור.
פיץ׳ הורידה ב-9 ביוני את תחזית הצמיחה של הודו בשנת הכספים 2027 ל-6.4%, לעומת 6.7%, וציינה שהמלחמה בין ארצות הברית לאיראן צפויה להאט את הפעילות ברבעונים של ספטמבר ודצמבר.
כבר במרץ העריכה פיץ׳ כי הצמיחה בשנת הכספים 2026 תעמוד על 7.5%, אך הזהירה שמחירי נפט גבוהים יותר יאטו את הודו במחצית הראשונה של שנת הכספים 2027 וידחפו את האינפלציה בהדרגה ל-4.5% בדצמבר 2026.
הודו מסתמכת על מדינות המפרץ לכ-60% מיבוא הנפט הגולמי שלה. עלייה מתמשכת במחיר הנפט מגדילה את הגירעון בחשבון השוטף, מייבאת אינפלציה ומצמצמת את מרחב התמרון התקציבי — במיוחד אם הממשלה תיאלץ להרחיב סובסידיות לדלק או להפחית מסים.
עלייה במחירי הדלק אינה נשארת בתחנות התדלוק. היא מייקרת חשמל, הובלה, דשנים, טיסות ומוצרים בסיסיים. Allianz Research מעריכה שסגירה של עד חודשיים עלולה להוסיף 0.8–1.0 נקודת אחוז לאינפלציה בשווקים המתעוררים. קרן המטבע צופה אינפלציה עולמית של 4.4% גם בתרחיש בסיס אופטימי יחסית.
משקי בית בעלי הכנסה נמוכה מוציאים חלק גדול יותר מתקציבם על מזון, תחבורה ואנרגיה. לכן, התייקרות מהירה של דלק ומזון פוגעת בהם באופן לא־מידתי. קרן המטבע הזהירה שמדינות מתפתחות יישאו בחלק גדול יותר מהנטל הכלכלי.
ממשלות באסיה עלולות לנסות לבלום את הזינוק במחירים באמצעות סובסידיות, הפחתות מס או סיוע ישיר. צעדים כאלה עשויים להגן זמנית על הצרכנים, אך להרחיב את הגירעון בדיוק בזמן שהצמיחה נחלשת והכנסות המדינה נפגעות.
ירידה של מטבעות אסייתיים מול הדולר מייקרת עוד יותר את יבוא הנפט הנקוב בדולרים, ומגבירה את האינפלציה המיובאת. במקביל, חשש מפני גירעונות גדולים יותר עלול להכביד על עלויות המימון של המדינות.
אם המצר יישאר סגור לאורך זמן, הזעזוע עלול לעבור מהתייקרות זמנית למשבר אספקה מתמשך: מלאי הדלקים יישחק, התעשייה תצמצם פעילות, צרכנים יפחיתו נסיעות ורכישות, וההשקעות יידחו. בתרחיש הקיצון של ווד מקנזי, הצמיחה העולמית עלולה לרדת מתחת ל-2% ב-2026.
הנתונים משקפים את המידע הזמין עד אמצע יוני 2026, והמצב משתנה במהירות. רבות מהתחזיות מניחות שהסחר והתפוקה יחזרו בהדרגה לשגרה עד אמצע השנה. אם הסגירה תימשך למחצית השנייה של 2026, סביר שהמוסדות יעדכנו את התחזיות כלפי מטה — במיוחד בנוגע לצמיחה, לאינפלציה ולמצב הפיסקלי של יבואניות הנפט באסיה.