הסערה המושלמת: הביקוש לטורבינות גז של סימנס אנרג'י מזנק בעקבות המלחמה באיראן והבום של מרכזי הנתונים

הביקוש העולמי לטורבינות גז נמצא תחת מתקפה כפולה: הבום חסר התקדים של מרכזי הנתונים המונעים מבינה מלאכותית, והזעזועים הגיאופוליטיים בעקבות מלחמת איראן. שילוב נדיר זה יצר עבור סימנס אנרג'י צבר הזמנות שיא, אך גם חשף צוואר בקבוק ייצור עולמי שעלול לעכב פרויקטים של אנרגיה לשנים רבות.

איך מלחמת איראן מניעה ישירות את הביקוש לטורבינות גז

הסכסוך במזרח התיכון אינו רק משבר הומניטרי; הוא מטלטל את יסודות שוק האנרגיה העולמי. עבור סימנס אנרג'י, המלחמה הפכה לזרז ביקוש רב-עוצמה. בחודש יוני 2026, הצהירו מנהלי החברה כי המלחמה באיראן "הפכה למנוע ביקוש נוסף לטורבינות גז", וזאת בנוסף להתרחבות האדירה של מרכזי נתונים בארה"ב .

הסיבה לכך ברורה: המלחמה שיבשה באופן חמור את נתיבי אספקת הגז הטבעי. התקיפות על מיצר הורמוז, עורק תחבורה קריטי שאחראי על כחמישית מתנועת הנפט העולמית, והפגיעה במתקן הגז הטבעי הנוזלי (LNG) ראס לפאן בקטאר, יצרו מחסור עולמי חריף . סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) מזהירה כי שוק הגז הטבעי יישאר הדוק למשך שנתיים נוספות לפחות, שכן המלחמה דחתה שפע של היצע לו ציפו זה מכבר .

בתגובה לאי-הוודאות, מדינות ברחבי העולם ממהרות להבטיח את ביטחונן האנרגטי על ידי בניית תחנות כוח חדשות המופעלות בגז. מרוץ זה לחיזוק עצמאות אנרגטית מתורגם ישירות להזמנות ענק עבור שלוש יצרניות טורבינות הגז הגדולות בעולם: סימנס אנרג'י, GE ורנובה ותעשיות כבדות מיצובישי (MHI) . במצגת יום שוק ההון שלה, אף זיהתה סימנס אנרג'י את צורכי ה"שיקום" בעיראק, אוקראינה וסוריה (עד 60 ג'יגה-ואט) כמנוע ביקוש, לצד פרישת תחנות פחם והתרחבות הבינה המלאכותית, והסכסוך באיראן רק הוסיף דחיפות גיאופוליטית לצרכים אלה .

הבום של מרכזי הנתונים: הלקוח שכבר מילא את ספר ההזמנות

עוד לפני שהתותחים רעמו, הביקוש לטורבינות גז כבר הגיע לשיאים היסטוריים. בניית מרכזי נתונים עבור בינה מלאכותית בארה"ב יצרה רעב אנרגטי עצום. הקיבולת המתוכננת או בבנייה של תחנות כוח בגז בארה"ב זינקה ל-252 ג'יגה-ואט .

ההשפעה על סימנס אנרג'י הייתה דרמטית. סמנכ"לית הכספים, מריה פרארו, הצהירה כי החברה "אזלה מהמלאי בחלקים נרחבים מעסקיה עד 2030 ואילך" . בשנה הפיסקלית 2025, צבר ההזמנות של החברה הגיע לשיא של 138 מיליארד אירו, וזינק עוד יותר ל-146 מיליארד אירו ברבעון השני של 2026 .

המשמעות היא שסימנס אנרג'י כבר התחייבה למכור את רוב כושר הייצור שלה לשנים הקרובות, עוד לפני שהביקוש הגיאופוליטי הנוסף מהמלחמה החל להצטבר. במילים פשוטות, התור כבר היה ארוך מאוד, ועכשיו הצטרפו אליו לקוחות דחופים חדשים.

צוואר הבקבוק בייצור: מתי תגיע הטורבינה שלי?

הפער העצום בין ביקוש להיצע יוצר מציאות חדשה בשוק האנרגיה. שלוש היצרניות הגדולות מתמודדות עם צברי ייצור עצומים, והן מייעצות כעת ליזמי פרויקטים חדשים של תחנות כוח לתכנן שבע עד שמונה שנים מראש לצורך רכש טורבינות .

השקעות בהרחבת כושר הייצור אמנם מתבצעות, אך לא סביר שיפתרו את המחסור בטווח הזמן הקצר. הפער בין היצע לביקוש צפוי אפוא להישאר בעינו, מה שמאלץ מפתחי תחנות כוח בארה"ב לאמץ אסטרטגיות יצירתיות, כמו הבטחת מקום בתור לרכישת טורבינות שנים מראש, כדי לצמצם את הסיכון .

ההשפעה הרחבה על שוקי האנרגיה העולמיים

מעבר לטורבינות, מלחמת איראן יצרה גל הדף כלל-עולמי:

• שיבוש היסטורי בנפט: סוכנות האנרגיה הבינלאומית הגדירה את האירוע כ"שיבוש האספקה הגדול ביותר בהיסטוריה של שוק הנפט העולמי", עם מעל 500 מיליון חביות שהושבתו ומחסור יומי באספקה המוערך בכ-20 מיליון חביות .
• עליית מחירים: מחירי הגז הטבעי באירופה, מחירי הדלק בארה"ב (מעל 4 דולר לגלון) ותעריפי השילוח באסיה זינקו בחדות מאז תחילת פעולות האיבה .
• שוק גז הדוק: שוק הגז הטבעי העולמי צפוי להישאר הדוק הרבה מעבר לשנת 2026. בארה"ב לבדה, הביקוש התעשייתי לגז צפוי להישאר ברמות שיא לפחות עד 2027 .

המסקנה ברורה: סימנס אנרג'י ושאר התעשייה חוות "מכת ביקוש כפולה". בום מרכזי הנתונים מיצה את כושר הייצור עד תום העשור, ומלחמת איראן הוסיפה רובד דחוף וחדש של ביקוש גיאופוליטי. התוצאה היא צבר הזמנות שיא של 146 מיליארד אירו, זמני אספקה של שנים, וצוואר בקבוק מבני ששום יצרן אינו יכול לפתור במהירות.