האיחוד האירופי נגד התנתקות: כך תיראה המלחמה על העצמאות הדיגיטלית

זהו סרט ההמשך לחוק השבבים האירופי מ-2023, שכבר גייס יותר מ-52 מיליארד אירו בהשקעות ציבוריות ופרטיות. גרסה 2.0 בונה על התשתית הזו על ידי קיצוץ בבירוקרטיה להקמת מפעלי שבבים (fabs) והגברת כושר הייצור המקומי, במטרה מפורשת לאבטח "את בסיס המוליכים למחצה לשאיפות ה-AI של אירופה". הנציבות מכוונת לטכנולוגיות שבבים מתקדמות ושואפת לחזק הן את ההיצע והן את הביקוש בכל המערכת האקולוגית האירופית.

2. חוק פיתוח הענן והבינה המלאכותית (CADA)

CADA הוא המשקולת הפוליטית של החבילה. הוא מקים מסגרת מחייבת משפטית לחיזוק תעשיית הענן וה-AI של אירופה, תוך התמודדות חזיתית עם הדומיננטיות של ענקיות הענן האמריקאיות.

המאפיין השנוי ביותר במחלוקת שלו הוא מסגרת כלל-אירופית לאבטחת ריבונות עם ארבע רמות. רמות שלוש וארבע דורשות שספק השירות "אינו נתון לשליטה של מדינה שלישית או של ישות משפטית שהוקמה במדינה שלישית" – סעיף הפוסל מיידית חברות טכנולוגיה אמריקאיות הכפופות לחוק ה-CLOUD האמריקאי. המשמעות היא שחברות כמו אמזון (AWS), מיקרוסופט (Azure) וגוגל (GCP) עלולות להיחסם מחוזים ממשלתיים רגישים בתחומי הביטחון, המשפטים, הבריאות, האנרגיה והפיננסים.

המניע המפורש כאן הוא ביטחוני. קובעי מדיניות באירופה חוששים כי וושינגטון עלולה ללחוץ על תאגידי ענן אמריקאיים למסור לידיה מידע אירופי או אף להשבית שירותים מרחוק – מה שבכיר אחד כינה "מתג הרג". כדי להתמודד עם זה, CADA מציב יעד שאפתני: לפחות שילוש קיבולת מרכזי הנתונים של האיחוד בתוך חמש עד שבע שנים.

3. אסטרטגיית הקוד הפתוח של האיחוד האירופי

לצד הצעדים התשתיתיים הכבדים, פרסמה הנציבות אסטרטגיה ייעודית הממצבת תוכנת קוד פתוח וחופשי (FOSS) כקריטית להשגת ריבונות טכנולוגית. האסטרטגיה טוענת כי קוד פתוח מגביר את התחרותיות "על ידי האצת חדשנות, הורדת עלויות טכנולוגיה" והפחתת התלות בספקים קנייניים.

4. מפת הדרכים האסטרטגית להגדלת מרכזי הנתונים

הנדבך הרביעי, שתואר בחלק מהמסמכים כ"מפת דרכים אסטרטגית להגדלת קיבולת מרכזי הנתונים באירופה", הוא התוכנית המבצעית מאחורי יעד שילוש מרכזי הנתונים של CADA. היא שואפת להרחיב את התשתית הדיגיטלית האירופית כך שעומסי עבודה רגישים של בינה מלאכותית ונתוני אזרחים יישארו בתחום השיפוט האירופי.

הדחיפה לאחור: "אפליה" מול "מעט מדי, מאוחר מדי"

החבילה נקלעה לאש צולבת של ביקורת סותרת.

שדולות אמריקאיות זעקו מיד לאפליה. ארגון CCIA Europe, שחבריו כוללים את חברות הטכנולוגיה האמריקאיות הגדולות ביותר, כינה את הוראות ה-CADA בנושא ענן ובינה מלאכותית "מפלות" ו"פרוטקציוניסטיות". דניאל פרידלנדר מ-CCIA Europe טען כי המסגרת נותנת "למעשה לבירות הלאומיות צ'ק פתוח לחסום ספקים גלובליים מהימנים מכל מדינה מייצרת טכנולוגיה גדולה מחוץ לאיחוד". צוות החשיבה ITIF האמריקאי הרחיק לכת וטען כי הבעיה האמיתית של אירופה אינה תלות בטכנולוגיה אמריקאית, אלא "צמיחת פריון אנמית המונעת מטכנולוגיה", וכי מדיניות פרוטקציוניסטית מסתכנת ב"העמקת הפער הדיגיטלי שלה".

מהכיוון ההפוך, חברי פרלמנט אירופיים מהמרכז-שמאל טוענים כי החבילה אינה מרחיקה מספיק. חברת הפרלמנט קים ואן ספרנטאק ממפלגת הירוקים אמרה כי התוכנית "סוף סוף מכירה בהיקף התלות הדיגיטלית של אירופה, אך בסופו של דבר נופלת", והזהירה כי ללא דרישות מחמירות של "תוצרת אירופה" להוצאות טכנולוגיות ציבוריות, היא מסתכנת בהפיכתה ל"קו מאז'ינו הדיגיטלי של אירופה". קבוצת Renew Europe כינתה זאת "צעד כאשר היינו זקוקים לזינוק", וביקרה את התפקיד המתמשך הצפוי לחברות טכנולוגיה אמריקאיות ברוב התשתיות של האיחוד.

פרשנים מפקפקים בהיתכנות. Euronews ניסח את המתח הבסיסי בחריפות: האם אירופה יכולה "להצטרף מחדש למרוץ הטכנולוגי הבינלאומי" ללא אותן חברות Big Tech אמריקאיות שהיא מנסה להגביל? CNBC ואחרים מציינים כי עצמאות טכנולוגית אמיתית נותרה יעד ארוך טווח ולא מציאות מיידית, בהתחשב בהיקף ההון הנדרש ובדומיננטיות הנוכחית של ספקי ענן אמריקאיים.

המהלך הגיאופוליטי: ברזיל ורשת השותפויות הדיגיטליות

ב-11 ביוני בווב סאמיט ריו, אישרה וירקונן כי ברזיל תהפוך לשותפה הדיגיטלית הרשמית החמישית של האיחוד, ותצטרף ליפן, קנדה, סינגפור ודרום קוריאה ברשת שותפויות דיגיטליות רחבה יותר. העיתוי והמיקום היו מכוונים – הכרזה על העסקה מפסגת הטכנולוגיה הגדולה ביותר ביבשת אמריקה הדגישה את המסר כי דחיפת הריבונות של אירופה אינה בדלנית, אלא מבוססת בריתות.

השותפות נשענת על ארבעה נדבכים:

• ממשל נתונים: זה מתבסס על החלטות ההלימה ההדדיות מציון הדרך מאפריל 2026, אשר הכירו בסטנדרטים של הגנת המידע של שני הצדדים כברי-השוואה, ויצרו את מה שהנציבות כינתה "האזור הגדול ביותר של זרימות מידע חופשיות ובטוחות בעולם".
• בינה מלאכותית: שיתוף פעולה משותף ברגולציה, ממשל ומחקר של AI, לרבות שיתוף פעולה קונקרטי במחשוב עתיר-ביצועים (HPC) וטכנולוגיות קוונטיות.
• סייבר: עבודה מתואמת על חוסן סייבר, תאימות זהות דיגיטלית וממשל פלטפורמות מקוונות.
• קישוריות: השקעה בתשתיות דיגיטליות לאזורים מוחלשים כמו האמזונס, בתוספת עבודה משותפת על טכנולוגיות דור 5 ו-6 וחוסן שרשרת האספקה של מוליכים למחצה.

בדבריה לעיתונאים בפסגה, הזהירה וירקונן במפורש מפני הסיכונים של הסתמכות יתר על חברות טכנולוגיה אמריקאיות בתחומים רגישים כמו סייבר וביטחון, והציגה את עסקת ברזיל כחלק מאסטרטגיה לגיוון לכיוון "בנות ברית אמינות".

מה צופן העתיד

חבילת הריבונות הטכנולוגית האירופית נכנסת כעת להליך החקיקה של האיחוד, שם CADA וחוק השבבים 2.0 יעמדו בפני תיקונים מהפרלמנט האירופי ומשא ומתן בין המדינות החברות. השותפות הדיגיטלית הברזילאית נכנסת לתוקף מיידי, עם קבוצות עבודה שיקדמו את ארבעת תחומי הנדבך לאורך 2026 ואילך.

השאלה האסטרטגית הנותרת היא האם האיחוד יכול לרבע מעגל בלתי נוח: צמצום התלות בארה"ב ובסין תוך שמירה על גישה לטכנולוגיית הענן וה-AI המתקדמת ביותר בעולם – ובעיקר האמריקאית. כפי שסיכם "אייריש טיימס", החבילה "מותקפת על כך שאינה מרחיקה מספיק, ובה בעת מצטיירת כהסתערות לעבר פרוטקציוניזם". התשובה תקבע אם 3 ביוני 2026 ייזכר כנקודת המפנה הדיגיטלית האמיתית של אירופה, או כלקח יקר בעודף רגולציה.