ציון דרך קודר: המלחמה באוקראינה עקפה את אורכה של מלחמת העולם הראשונה

אך היסטוריונים מפצירים בנו לנקוט זהירות. מלחמת העולם הראשונה הייתה עימות גלובלי שכלל עשרות מדינות וזירות לחימה רבות, בעוד הלחימה באוקראינה נותרה עימות אזורי הממוקד במדינה אחת . יתרה מזאת, המציאות הטכנולוגית של המאה ה-21 – הכוללת מעקב רחפנים, טילים מונחים מדויקים, לוחמת סייבר מתקדמת ומודיעין לוויינים בזמן אמת – מייצרת סביבת לחימה שונה מהותית מהסתערויות החי"ר ההמוניות וכוח האוויר המתפתח של תחילת המאה העשרים .

מבוי סתום דיפלומטי והפנייה לאירופה

התאריך מסמן גם התפתחות מדינית משמעותית. בפברואר 2026 הציבה ארה"ב דד-ליין נוקשה לאוקראינה ורוסיה להגיע להסכם שלום עד יוני, תוך אזהרה שתפעיל לחץ על שני הצדדים אם המועד לא יכובד . השיחות המשולשות המתוקשרות בז'נבה, בהובלה אמריקאית, קרסו בפברואר ללא פריצת דרך, ודד-ליין יוני חלף בלא הסכם .

בעקבות פקיעת המועד, הסיגה ארה"ב למעשה את תפקידה כמתווכת המרכזית . בתגובה, פנתה אוקראינה מיד למסלול הידברות בהובלה אירופית. ב-7 ביוני 2026 נועד הנשיא וולודימיר זלנסקי בלונדון עם מנהיגי בריטניה, גרמניה וצרפת, כדי לדון בגישה אירופית אקטיבית יותר למשא ומתן . המעצמות האירופיות שוקלות כעת להוביל את התהליך, לאחר למעלה משנה שבה צפו במה שהן מגדירות כתיווך אמריקאי כושל, שלא הצליח לשבור את המבוי הסתום הנובע בעיקר מדרישותיה הטריטוריאליות הנוקשות של מוסקבה .

דעת הקהל האוקראינית: פרדוקס של תשישות ונחישות

מתחת לסטטיסטיקות שדה הקרב ולתמרונים המדיניים, מצב הרוח בציבור האוקראיני משקף דואליות מורכבת. הנתונים מצביעים על אוכלוסייה שעברה באופן גורף לצד התומך בסיום המלחמה במו"מ, אך נותרת איתנה וסרבנית לכניעה בתנאים גרועים.

• המעבר לתמיכה במו"מ: השינוי בדעת הקהל דרמטי. סקר של מכון גאלופ מיולי 2025 מצא כי 69% מהאוקראינים מעוניינים עתה בסיום המלחמה במו"מ בהקדם האפשרי, בעוד 24% בלבד תומכים בהמשך הלחימה עד לניצחון . מדובר בהיפוך כמעט מושלם לעומת תחילת 2022, אז 73% תמכו בלחימה עד הסוף . סקרים של מכון לורד אשקרופט ממאי 2026 מאשרים כי רק כשליש מהאוקראינים צופים שהמלחמה תסתיים עד סוף 2026 .

• גבולות ברורים לוויתורים: הרצון לסיים את הלחימה אינו מתורגם לנכונות לקבל כל עסקה. סקר של מכון KIIS מדצמבר 2025 חשף כי בעוד 72% מהאוקראינים יסכימו לעסקה שמקפיאה את קו החזית הנוכחי עם פשרות מסוימות, 52% דוחים בתוקף את האפשרות לוותר על חבל דונבאס כולו לשליטה רוסית, ולו תמורת ערבויות ביטחוניות .

• הכוח להחזיק מעמד: כאן טמון הפרדוקס המרכזי בדעת הקהל האוקראינית. חרף כמיהה ברורה לשלום, 65% מהמשיבים עדיין נחושים להחזיק מעמד בלחימה למשך כל זמן שיידרש, כדי להגיע לעמדת מיקוח טובה יותר . שיעור זה דווקא עלה מ-54% במרץ 2025, עובדה המעידה כי עייפות המלחמה לא שברה את הרצון הקולקטיבי להתנגד ל"שלום רע" .

• תקווה רחוקה לניצחון: האמונה בניצחון אוקראיני בסופו של דבר נותרה גבוהה להפליא. סקר מתחילת 2026 מצא כי 83.9% עדיין מאמינים בניצחון, אם כי הרוב רואים אותו עתה כתוצאה שתושג במו"מ, ולא בהישג צבאי מוחלט . ציר הזמן לכך נותר ארוך: סקר KIIS מפברואר 2026 הראה ש-43% אינם מאמינים שהמלחמה תסתיים כלל בשנת 2026 .

התמונה אינה של חברה שבורה, אלא של חברה עייפה עד עמקי נשמתה, שמדדה את כושר עמידתה מול אורכה של מלחמת עולם – ומוכנה להמשיך, כל עוד הסדר צודק נותר מחוץ להישג יד.