למה פתיחת מצר הורמוז עלולה לשבור את כוח התמחור של אופ"ק

פתיחתו האפשרית של מצר הורמוז מתגבשת לא כחזרה ליציבות עבור אופ"ק, אלא כנקודת מפנה דרמטית העלולה לשחוק לצמיתות את שליטתה בשוק הנפט העולמי. הכוחות המתכנסים סביב אירוע זה מצביעים על אובדן מבני של כוח התמחור, שהקרטל עלול שלא להתאושש ממנו לעולם.

אנליסטים רבים מזהירים כי במקום לייצב את השוק, סיום החסימה הימית עלול לשחרר תחרות הרסנית על נתחי שוק בין יצרניות המפרץ הנואשות. מהלך זה ידחוף את המחירים מטה בדיוק כאשר גל חדש של אספקה מדרום אמריקה והאטה בצמיחת הביקוש משנים באופן יסודי את מאזן הכוחות. "חזרתו של הורמוז עשויה ליצור אתגר שונה. במקום להשיב את היציבות, היא עלולה לשחרר גל של יצוא נפט מתחרה, שיערער את יכולתה של אופ"ק לשלוט בהיצע ולהשפיע על המחירים", מציין ניתוח של כתב העת Modern Diplomacy‏ .

תחזית: תיקון מחירים חד ומהיר

תרחיש הבסיס של סוכנות הדירוג פיץ' (Fitch Ratings) מניח כי נתיב השיט האסטרטגי ייפתח מחדש בסביבות סוף יולי 2026, לאחר חמישה חודשי סגירה, והתחזית שלהם חדה וברורה. הסוכנות צופה כי נפט מסוג ברנט, שריחף ברמות של 100 עד 110 דולר לחבית במהלך המשבר, יצנח לסביבות 80 דולר לחבית באוגוסט, ולאחר מכן לכ-70 דולר לחבית בספטמבר — זאת כאשר השוק יעבור במהירות ממצב של מחסור למצב של עודף . לחץ מיידי זה כלפי מטה ייווצר כשההיצע החוזר מהמפרץ יתנגש בתפוקה החזקה והיציבה ממקורות שאינם חלק מאופ"ק.

התחזית של חברת הייעוץ ווד מקנזי (Wood Mackenzie) קודרת באותה מידה עבור יצרניות המקוות לנחיתה רכה. חברת הייעוץ צופה שמחיר הברנט יירד לסביבות 80 דולר לחבית עד סוף 2026, ולאחר מכן יצלול ל-65 דולר לחבית ב-2027, כאשר עודף ההיצע יחריף . פיץ' הצהירה במפורש כי המשבר "אינו משנה את הכיוון ארוך הטווח של השוק, שצפוי לחזור לעודף" .

דרום אמריקה חטפה את נתחי השוק — לצמיתות

בזמן שמצר הורמוז היה סגור, סחר הנפט העולמי חווט את עצמו מחדש. השינוי המשמעותי ביותר הוא התבססותה של דרום אמריקה כמעצמת אנרגיה חדשה — שינוי שהוא ככל הנראה קבוע, לאור החוזים ארוכי הטווח והלוגיסטיקה שכבר הוטמעו.

במהלך ששת החודשים הראשונים של 2026, זינק יצוא הנפט הכולל של דרום אמריקה, והוסיף 155 מיליון חביות של יצוא חדש. בכך, הפך האזור למקור הגדול ביותר של אספקת נפט חדשה בעולם השנה, כשהוא עוקף אפילו את ארצות הברית . את הזינוק מובילה תפוקה מקידוחים ימיים בברזיל ובגיאנה, ומגזר נפט שמתאושש בוונצואלה. מינהל המידע האמריקני לאנרגיה (EIA) חזה כי ברזיל, גיאנה וארגנטינה לבדן יהוו מחצית מכלל גידול התפוקה העולמי בשנת 2026 .

עבור היבואניות מאסיה, הלקוחות הגדולים ביותר של נפט מהמפרץ, המשבר כפה חיפוש קדחתני אחר חלופות אמינות. חודשים של בניית יחסי מסחר עמוקים עם ספקיות שאינן מהמזרח התיכון, משמעותם שחביות הנפט החוזרות מהמפרץ לא יזכו אוטומטית להשיב לעצמן את נתח השוק הקודם שלהן. במקום זאת, הן ייתקלו בתחרות מבוססת היטב, ועלולות להימכר בהנחה .

אופ"ק מתפוררת מבפנים

הבעיות הפנימיות של אופ"ק החריפו את האתגרים החיצוניים שלה. עזיבתה הרשמית של איחוד האמירויות את הקרטל מתפרשת על ידי אנליסטים לא רק כאובדן תפוקה של חברה אחת, אלא כ"שבר מבני בכוח התמחור של הקרטל", שעלול לאותת על התפוררות משמעת המכסות אם חברות נוספות ילכו בעקבותיה .

בה בעת, תפוקת הקבוצה קרסה לרמה הנמוכה ביותר מזה שני עשורים לפחות. סקר של סוכנות הידיעות רויטרס מצא כי תפוקת אופ"ק צנחה ל-16.13 מיליון חביות ביום בלבד בחודש מאי — נתון שנגרר מטה על ידי החסימה הימית האמריקנית על איראן והסגירה בפועל של המצר עבור שאר מדינות המפרץ . בהחרגת איחוד האמירויות, שעזבה את הקבוצה ב-1 במאי, זהו בסיס חלש באופן היסטורי שממנו מנסים להשיב את הדומיננטיות בשוק .

גם אופ"ק+ קשרה את ידיה שלה. הקבוצה הסכימה להעלאת מכסה סמלית ברובה של 188,000 חביות ביום לחודש יולי — מהלך המותנה בפתיחת המצר מחדש ומייצג שבריר מההיצע שצפוי לזרום בחזרה לשוק . החלטה זו היא למעשה הודאה בכך שלקבוצה אין יכולת מעשית לנהל את השוק באמצעות לוח זמנים קבוע, ושהיא במקום זאת מגיבה לאירועים גאופוליטיים שאינם בשליטתה.

מה שמחליש עוד יותר את הטיעון בעד תגובה מתואמת של אופ"ק הוא התמתנות בביקוש. הקבוצה קיצצה את תחזית צמיחת הביקוש שלה לשנת 2026 ל-970,000 חביות ביום, מה שהופך את המשימה של ספיגת מיליוני חביות חוזרות לקשה אף יותר.

קרב הישרדות, לא ניהול שוק

הערכתו של מכון המחקר ברוקינגס (Brookings Institution) כי המשבר שינה באופן יסודי את דינמיקת השוק, עולה בקנה אחד עם מכלול הראיות. הניתוח שלהם מציין כי תפוקת הנפט של אופ"ק צנחה ביותר מ-30% במהלך הסכסוך, וכי אפילו לאחר שהמצר ייפתח, יעברו חודשים עד שהשוק יתנרמל — זמן שבו הלכידות של הקרטל תיבחן בצורה הקשה ביותר .

אתגר הליבה של אופ"ק הוא שחברותיה אינן גוש מאוחד בעל יעדים משותפים, אלא אוסף של מדינות שרעבות להכנסות. ברגע שהמצר ייפתח מחדש, התמריץ של כל מדינה יהיה למקסם את היצוא שלה כדי לחפות על חודשים של הפסדים כספיים — ולא לרסן את התפוקה כדי לתמוך במחירים למען טובת הכלל. האנליסט רון בוסו מסוכנות רויטרס הזהיר כי דינמיקה זו "עלולה להציב את ריאד בעמדה לא נוחה", כשהיא נאבקת לשכנע את החברות לרסן את התפוקה .

פתיחתו של הורמוז אינה משחזרת את מעמדה של אופ"ק מלפני המשבר. במקום זאת, היא יוצרת מצב שבו יצרניות המפרץ, הנואשות להשיב לעצמן נתח שוק, יתמודדו מול שוק שכבר מסופק היטב, נמצא בעודף מבני, ושתלותו בנפט שלהן פחתה לצמיתות. כפי שהזהירו אנליסטים, חזרת חביות אופ"ק לצד תפוקה גבוהה ומתמשכת ממדינות שאינן באופ"ק+, עלולה לדחוף את השוק לעודף של כמה מיליוני חביות ביום — אפקט משולב המצביע על ירידה עמידה בכוח התמחור של אופ"ק.