בחודשים שקדמו לטורניר העניק אינפנטינו לטראמפ את פרס השלום הראשון שיצרה פיפ״א, ואף אמר כי הנשיא האמריקאי ראוי לפרס נובל לשלום על תפקידו בהפסקת האש בין ישראל לעזה . ארגון זכויות האדם FairSquare הגיש תלונה רשמית לוועדת האתיקה של פיפ״א, בטענה שאינפנטינו הפר את חובת הנייטרליות הפוליטית של הארגון .

במסיבת עיתונאים ב־10 ביוני הגן אינפנטינו על שיתוף הפעולה עם טראמפ וטען כי ללא מעורבותו הישירה של הנשיא, קיום המונדיאל בארצות הברית היה ״בלתי אפשרי״ . המבקרים, ובהם פרשנים בתקשורת האירופית, ראו בכך סימן לכך שפיפ״א מתקרבת מדי לממשל האמריקאי ומוותרת על עצמאותה .

״תירגעו״: פרשת עומר ארטן

המקרה שהמחיש יותר מכול את המתח בין הכדורגל למדיניות ההגירה היה של השופט הסומלי עומר ארטן, בן 34. ארטן הגיע לנמל התעופה הבינלאומי במיאמי כדי להשתתף בסמינר חובה לקראת הטורניר. למרות שהחזיק בוויזה אמריקאית תקפה ובדרכון דיפלומטי, הרשויות מנעו את כניסתו, כשהן מציינות חששות בדבר הליך הבדיקה — בלי לפרט מה עמד מאחוריהם .

ארטן הועלה על מטוס לאיסטנבול והוצא מהמונדיאל . הוא היה אמור להיות השופט הסומלי הראשון שמנהל משחק במונדיאל לגברים, ובהמשך אמר ל״ניו יורק טיימס״ שחלומו ״נמחץ״ .

כשנשאל על הפרשה במסיבת עיתונאים במקסיקו סיטי, אינפנטינו אמר למבקרים ״להירגע ולהוריד את הלהבות״. הוא הוסיף שפיפ״א אינה יכולה להכתיב לממשלות ולרשויות הגבול את מי להכניס למדינה, וש״אנחנו לא מלכי העולם״ .

התגובה נתפסה אצל מבקרים רבים כחסרת רגישות. לטענתם, גם אם פיפ״א אינה שולטת במדיניות הוויזות, היא הייתה יכולה להגן באופן תקיף יותר על שופט רשמי שנבחר להשתתף בטורניר . בהמשך מינתה אופ״א את ארטן לשופט בגמר הסופר קאפ האירופי באוגוסט, צעד שנתפס כמחווה מקצועית מנחמת .

לא רק ארטן: רשת של מגבלות ויזה

פרשת ארטן לא הייתה מקרה בודד. מאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן בינואר 2025, ארצות הברית הטילה מגבלות נסיעה על אזרחי כמה מדינות שהעפילו למונדיאל, בהן סנגל, חוף השנהב, איראן והאיטי .

• איראן: שגרירות איראן בטורקיה האשימה את ארצות הברית ב״יחס מכוון ומפלה״ לאחר שכ־15 אנשי משלחת, מאמנים ובעלי תפקידים לא קיבלו ויזות . הנבחרת נאלצה להעביר את בסיס הפעילות שלה למקסיקו .
• עיתונאים: התאחדות עיתונאי הספורט הבינלאומית, AIPS, פנתה לפיפ״א והגדירה את מניעת הוויזות מעיתונאים מוסמכים מאיראן וממדינות אפריקאיות כ״בלתי מתקבלת על הדעת״ . חלק מהכתבים קיבלו ויזות לכניסה אחת בלבד, אף שנדרשו לעקוב אחר נבחרות ששיחקו במדינות מארחות שונות .
• אוהדים: ניתוח של BBC World Service מצא שאוהדים מיותר מרבע מהמדינות המשתתפות נתקלו בקשיי נסיעה, בתקנות מחמירות או בשיעורי דחייה משמעותיים של בקשות ויזה . לפי אל־ג׳זירה, כרטיסיהם של אוהדים איראנים בוטלו בהיקף נרחב על ידי הרשויות האמריקאיות, על רקע המתיחות הצבאית בין המדינות .
• היקף חריג: NPR תיאר את הצטברות מגבלות הוויזה כמצב חסר תקדים במונדיאל, והזהיר מפגיעה בחוויית האוהדים הבינלאומית .

כך נוצר פער בין ההבטחה של מונדיאל עולמי, שאמור לאחד אוהדים מכל המדינות, לבין מציאות שבה עצם ההגעה לאצטדיון תלויה בדרכון של האוהד או של איש הצוות.

״סיקופנטינו״ והביקורת על פוליטיזציית הטורניר

גם דמויות מוכרות מעולם הכדורגל תקפו את התנהלות פיפ״א ואת היחסים בין אינפנטינו לטראמפ.

גארי לינקר, חלוץ נבחרת אנגליה לשעבר ושדרן, תיאר את הקשר בין השניים כ״מוזר מאוד, משונה מאוד״. הוא אף כינה את נשיא פיפ״א בכינוי הלגלגני ״סיקופנטינו״ — שילוב של שמו עם המילה האנגלית לחנפן . לינקר הצביע גם על החריגות שבכך שהמדינה המארחת נמצאת בעימות צבאי עם אחת הנבחרות המשתתפות, והטיל ספק אם מחירי הכרטיסים נועדו למעשה ״להוציא אנשים מהמשחק״ .

ג׳ולס בויקוף, פרופסור באוניברסיטת פסיפיק ומחבר הספר Red Card: The 2026 World Cup, Sportswashing, and the FIFA Greed Machine, הציג ביקורת מבנית יותר. הוא כינה את המונדיאל ״שפל חדש״ עבור הספורט וטען שטראמפ משתמש באירוע לצורכי ״הלבנת תדמית באמצעות ספורט״ — הענקת הילה חיובית למנהיג או לממשל באמצעות אירוע ספורט גדול — בעוד אינפנטינו מתפקד, לדבריו, כשותף המרכזי למהלך .

כרטיס ב־1,000 דולר: מי יכול להרשות לעצמו מונדיאל?

גם המחירים הפכו לנקודת חיכוך. במשחקים המבוקשים ביותר נמכרו כרטיסים ביותר מ־1,000 דולר למושב . אפילו טראמפ עצמו מתח ביקורת על המחיר, ולפי דיווח ב״ניו יורק פוסט״ אמר שלא היה משלם סכום כזה עבור משחק .

כאשר מחברים את המחירים הגבוהים למכשולי הוויזה, מתקבלת תחושה שהמונדיאל נבנה עבור בעלי הון, תאגידים ואורחי VIP — ולא עבור האוהד הממוצע. זו בדיוק הסיבה שהביקורת על האירוע אינה מסתכמת בשאלה כמה יעלה לראות משחק, אלא גם בשאלה מי בכלל יכול להיות חלק ממנו.

טורניר היסטורי — בצל פוליטי כבד

מבחינה ספורטיבית, מונדיאל 2026 הוא אירוע היסטורי: זו המהדורה הראשונה עם 48 נבחרות, והיא נערכת לראשונה בשלוש מדינות — ארצות הברית, קנדה ומקסיקו. אך עוד לפני שהמשחקים תפסו את מרכז הבמה, פיפ״א נאלצה להתגונן על סוגיות שנוגעות לא רק לארגון הטורניר, אלא גם לאופי הפוליטי שלו.

פרס שלום שעורר לעג, שופט שהורחק למרות מסמכים תקפים, נבחרות ואנשי צוות שנתקלו במכשולי כניסה, עיתונאים שלא הצליחו להגיע ואוהדים שנרתעו מהמחירים — כל אלה הפכו את המונדיאל הראשון של 48 הנבחרות לאחד הטורנירים הטעונים פוליטית בתולדות המשחק.

בחודשים שקדמו לטורניר העניק אינפנטינו לטראמפ את פרס השלום הראשון שיצרה פיפ״א, ואף אמר כי הנשיא האמריקאי ראוי לפרס נובל לשלום על תפקידו בהפסקת האש בין ישראל לעזה . ארגון זכויות האדם FairSquare הגיש תלונה רשמית לוועדת האתיקה של פיפ״א, בטענה שאינפנטינו הפר את חובת הנייטרליות הפוליטית של הארגון .

במסיבת עיתונאים ב־10 ביוני הגן אינפנטינו על שיתוף הפעולה עם טראמפ וטען כי ללא מעורבותו הישירה של הנשיא, קיום המונדיאל בארצות הברית היה ״בלתי אפשרי״ . המבקרים, ובהם פרשנים בתקשורת האירופית, ראו בכך סימן לכך שפיפ״א מתקרבת מדי לממשל האמריקאי ומוותרת על עצמאותה .

״תירגעו״: פרשת עומר ארטן

המקרה שהמחיש יותר מכול את המתח בין הכדורגל למדיניות ההגירה היה של השופט הסומלי עומר ארטן, בן 34. ארטן הגיע לנמל התעופה הבינלאומי במיאמי כדי להשתתף בסמינר חובה לקראת הטורניר. למרות שהחזיק בוויזה אמריקאית תקפה ובדרכון דיפלומטי, הרשויות מנעו את כניסתו, כשהן מציינות חששות בדבר הליך הבדיקה — בלי לפרט מה עמד מאחוריהם .

ארטן הועלה על מטוס לאיסטנבול והוצא מהמונדיאל . הוא היה אמור להיות השופט הסומלי הראשון שמנהל משחק במונדיאל לגברים, ובהמשך אמר ל״ניו יורק טיימס״ שחלומו ״נמחץ״ .

כשנשאל על הפרשה במסיבת עיתונאים במקסיקו סיטי, אינפנטינו אמר למבקרים ״להירגע ולהוריד את הלהבות״. הוא הוסיף שפיפ״א אינה יכולה להכתיב לממשלות ולרשויות הגבול את מי להכניס למדינה, וש״אנחנו לא מלכי העולם״ .

התגובה נתפסה אצל מבקרים רבים כחסרת רגישות. לטענתם, גם אם פיפ״א אינה שולטת במדיניות הוויזות, היא הייתה יכולה להגן באופן תקיף יותר על שופט רשמי שנבחר להשתתף בטורניר . בהמשך מינתה אופ״א את ארטן לשופט בגמר הסופר קאפ האירופי באוגוסט, צעד שנתפס כמחווה מקצועית מנחמת .

לא רק ארטן: רשת של מגבלות ויזה

פרשת ארטן לא הייתה מקרה בודד. מאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן בינואר 2025, ארצות הברית הטילה מגבלות נסיעה על אזרחי כמה מדינות שהעפילו למונדיאל, בהן סנגל, חוף השנהב, איראן והאיטי .

• איראן: שגרירות איראן בטורקיה האשימה את ארצות הברית ב״יחס מכוון ומפלה״ לאחר שכ־15 אנשי משלחת, מאמנים ובעלי תפקידים לא קיבלו ויזות . הנבחרת נאלצה להעביר את בסיס הפעילות שלה למקסיקו .
• עיתונאים: התאחדות עיתונאי הספורט הבינלאומית, AIPS, פנתה לפיפ״א והגדירה את מניעת הוויזות מעיתונאים מוסמכים מאיראן וממדינות אפריקאיות כ״בלתי מתקבלת על הדעת״ . חלק מהכתבים קיבלו ויזות לכניסה אחת בלבד, אף שנדרשו לעקוב אחר נבחרות ששיחקו במדינות מארחות שונות .
• אוהדים: ניתוח של BBC World Service מצא שאוהדים מיותר מרבע מהמדינות המשתתפות נתקלו בקשיי נסיעה, בתקנות מחמירות או בשיעורי דחייה משמעותיים של בקשות ויזה . לפי אל־ג׳זירה, כרטיסיהם של אוהדים איראנים בוטלו בהיקף נרחב על ידי הרשויות האמריקאיות, על רקע המתיחות הצבאית בין המדינות .
• היקף חריג: NPR תיאר את הצטברות מגבלות הוויזה כמצב חסר תקדים במונדיאל, והזהיר מפגיעה בחוויית האוהדים הבינלאומית .

כך נוצר פער בין ההבטחה של מונדיאל עולמי, שאמור לאחד אוהדים מכל המדינות, לבין מציאות שבה עצם ההגעה לאצטדיון תלויה בדרכון של האוהד או של איש הצוות.

״סיקופנטינו״ והביקורת על פוליטיזציית הטורניר

גם דמויות מוכרות מעולם הכדורגל תקפו את התנהלות פיפ״א ואת היחסים בין אינפנטינו לטראמפ.

גארי לינקר, חלוץ נבחרת אנגליה לשעבר ושדרן, תיאר את הקשר בין השניים כ״מוזר מאוד, משונה מאוד״. הוא אף כינה את נשיא פיפ״א בכינוי הלגלגני ״סיקופנטינו״ — שילוב של שמו עם המילה האנגלית לחנפן . לינקר הצביע גם על החריגות שבכך שהמדינה המארחת נמצאת בעימות צבאי עם אחת הנבחרות המשתתפות, והטיל ספק אם מחירי הכרטיסים נועדו למעשה ״להוציא אנשים מהמשחק״ .

ג׳ולס בויקוף, פרופסור באוניברסיטת פסיפיק ומחבר הספר Red Card: The 2026 World Cup, Sportswashing, and the FIFA Greed Machine, הציג ביקורת מבנית יותר. הוא כינה את המונדיאל ״שפל חדש״ עבור הספורט וטען שטראמפ משתמש באירוע לצורכי ״הלבנת תדמית באמצעות ספורט״ — הענקת הילה חיובית למנהיג או לממשל באמצעות אירוע ספורט גדול — בעוד אינפנטינו מתפקד, לדבריו, כשותף המרכזי למהלך .

כרטיס ב־1,000 דולר: מי יכול להרשות לעצמו מונדיאל?

גם המחירים הפכו לנקודת חיכוך. במשחקים המבוקשים ביותר נמכרו כרטיסים ביותר מ־1,000 דולר למושב . אפילו טראמפ עצמו מתח ביקורת על המחיר, ולפי דיווח ב״ניו יורק פוסט״ אמר שלא היה משלם סכום כזה עבור משחק .

כאשר מחברים את המחירים הגבוהים למכשולי הוויזה, מתקבלת תחושה שהמונדיאל נבנה עבור בעלי הון, תאגידים ואורחי VIP — ולא עבור האוהד הממוצע. זו בדיוק הסיבה שהביקורת על האירוע אינה מסתכמת בשאלה כמה יעלה לראות משחק, אלא גם בשאלה מי בכלל יכול להיות חלק ממנו.

טורניר היסטורי — בצל פוליטי כבד

מבחינה ספורטיבית, מונדיאל 2026 הוא אירוע היסטורי: זו המהדורה הראשונה עם 48 נבחרות, והיא נערכת לראשונה בשלוש מדינות — ארצות הברית, קנדה ומקסיקו. אך עוד לפני שהמשחקים תפסו את מרכז הבמה, פיפ״א נאלצה להתגונן על סוגיות שנוגעות לא רק לארגון הטורניר, אלא גם לאופי הפוליטי שלו.

פרס שלום שעורר לעג, שופט שהורחק למרות מסמכים תקפים, נבחרות ואנשי צוות שנתקלו במכשולי כניסה, עיתונאים שלא הצליחו להגיע ואוהדים שנרתעו מהמחירים — כל אלה הפכו את המונדיאל הראשון של 48 הנבחרות לאחד הטורנירים הטעונים פוליטית בתולדות המשחק.