עם זאת, חשוב להדגיש: לא נמצא בספרות שהוצגה מאמר "מכונן" אחד ויחיד שהוכיח לראשונה איזו שן נמצאת בסיכון הגבוה ביותר. במקום זאת, הגוף הרחב של העדויות מצביע באופן עקבי על קבוצת השיניים הזו כקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר.
מחקר אורך שפורסם ב-2018 ניסה לזהות שן ספציפית, ומצא כי שן מספר 26 (הטוחנת הקבועה העליונה השמאלית) היא הנפגעת ביותר מעששת, עם שיעור פגיעה של 40.51% . לצורך השוואה, באותו מחקר, שן מספר 16 (הטוחנת העליונה הימנית) הושפעה ב-37.62% מהמקרים, ושן מספר 36 (הטוחנת התחתונה השמאלית) ב-14.47% .
הבנה זו קריטית לרופאי שיניים ולהורים. עבור ילדים סביב גיל 6, מומלץ מאוד לשקול טיפולים מונעים ממוקדים, כמו איטום חריצים (סילינט) על משטחי הלעיסה של הטוחנות הקבועות הראשונות, מיד עם בקיעתן המלאה. טיפול זה יוצר מחסום פיזי שמונע מחיידקים ומשאריות מזון להצטבר בחריצים העמוקים, ובכך מפחית באופן משמעותי את הסיכון לעששת.