"The orthodontic-endodontic interface: trauma and pulpal considerations."
מאמר זה, שפורסם לאחרונה, הוא הכלי השימושי ביותר לבניית פרוטוקול עבודה. הוא מדגיש שאובדן חיוניות המוך, ספיגת שורש והסתיידות תעלת המוך הם הסיכונים העיקריים בתנועת שיניים שעברו טראומה . כמו כן, הוא מציין שספרות קודמת קשרה בין תנועה אורתודונטית לבין נמק בשיניים עם היסטוריית חבלה
.
"Necrotic Pulp With Crown Discoloration Associated With Orthodontic..."
תיאור מקרה זה מתאר טיפול אנדודונטי והלבנה פנימית בשן שנמק המוך שלה לווה בספיגה פנימית, לאחר טיפול אורתודונטי . הוא משמש כדוגמה קלינית חשובה, אך ראיות מתיאור מקרה חלשות יותר מראיות ממאמרי סקירה ביולוגיים או קליניים
.
הראיות מציגות תמונה בעלת ניואנסים, אך לא סותרת. קונסולארו וביאנקו טוענים בתוקף שטיפול אורתודונטי בעצמו אינו משרה נמק , בעוד סקירות קליניות מדגישות ששיניים עם טראומה קודמת נמצאות בסיכון מוגבר במהלך התנועה
.
הפרשנות ההגיונית והמגוננת ביותר היא:
כוחות אורתודונטיים שגרתיים אינם גורמים ישירות לנמק של מוך השן, אך טיפול אורתודונטי יכול להתרחש במקביל או לחשוף נמק קיים בשיניים עם היסטוריית חבלה או גורמי סיכון טרום-טיפוליים אחרים
.
לכן, המפתח הוא הערכה קפדנית של כל שן לפני תחילת הטיפול, תיעוד הנתונים ההתחלתיים, וניטור ערני לאורך כל התהליך.
Comments
0 comments