שלוש הדרישות המרכזיות:

• שמירה על מערכת סחר בפליטות (ETS) איתנה וצפויה — לא לדלל, להחליש או לפרק אותה. המשקיעים רואים במנגנון "יסוד הוודאות ההשקעתית" באירופה .
• פיתוח שוק הפחמן במקום החלשתו — שמירה עליו כעמוד התווך של מדיניות האקלים האירופית, ותוספת של מדיניות תעשייתית משלימה ממוקדת .
• אימוץ צעדים משלימים שמתמקדים בפריסת רשתות חשמל, תשתיות לחישמול, ומימון טכנולוגיות נקיות — לטענתם, אלו צווארי הבקבוק האמיתיים, ולא מנגנון הפחמן .

המשקיעים גם מפצירים להימנע מ"התערבויות אד-הוק" בשוק, שלטענתם יפגעו ביסודות השוק, ולהימנע מלחזור על הטעויות שנעשו במהלך משבר האנרגיה של 2022 .

למה הם מתנגדים להחלשת שוק הפחמן

המשקיעים מזהים שלוש סיבות מרכזיות לכך שהקריאות לפירוק או החלשת ה-ETS אינן רק שגויות — אלא מסוכנות לכלכלה האירופית:

1. ה-ETS הוא הסלע היציב של הוודאות ההשקעתית

מחיר פחמן חזק ובר-חיזוי הוא הבסיס שעליו נשענות השקעות עתק בתעשייה נקייה. מדובר בפרויקטים שזקוקים לאופק תכנוני של עשרות שנים. החלשת המנגנון תהרוס את ההיתכנות הכלכלית של הטכנולוגיות שאירופה זקוקה להן כדי לשמור על תחרותיות — פלדה ירוקה, מלט דל-פחמן, כימיקלים נקיים .

2. להאשים את ה-ETS זה פשוט לא נכון עובדתית

הראיות מראות שהלחצים התחרותיים על התעשייה האירופית נובעים ממחירי אנרגיה גבוהים המבוססת על דלקים פוסיליים — ולא מתמחור פחמן . ניסיון להפנות אצבע מאשימה למדיניות האקלים הוא "לא רק שגוי עובדתית, אלא גם פוגעני" — הוא מסיט את תשומת הלב מהגורמים האמיתיים לבעיה .

3. אמון השוק כבר שברירי

מחירי ה-EUA (ההיתרים לפליטות) צנחו מ-90 אירו בינואר 2026 לשפל של 67 אירו במרץ 2026 — וזה קרה בעקבות איתותים פוליטיים על כוונה להחזיר את גלגלי המנגנון לאחור . נפילה כזו הורסת את אות המחיר היציב שהמשקיעים חייבים כדי לתכנן השקעות בסדר גודל לאומי.

מה מונח על הכף — ההשלכות על ההשקעה הפרטית

המשקיעים מזהירים שהחלשת ה-ETS תהווה מכה אנושה לכמה מישורים קריטיים:

• זרימת ההון לתעשייה נקייה — התוכניות לשדרוג תעשיות היסוד של אירופה (פלדה, מלט, כימיקלים, זכוכית, אלומיניום) מבוססות על מסלול מחיר פחמן צפוי לטווח ארוך. בלעדיו, הפרויקטים האלה פשוט לא יקרו .
• הכנסות ממכרזי ה-ETS — המערכת מייצרת מיליארדי אירו מדי שנה ומממנת השקעות בתעשייה נקייה. דילול המנגנון יקטין את זרם ההכנסות הציבורי דווקא ברגע שהכי זקוקים לו .
• התחרותיות בטכנולוגיות אסטרטגיות חדשות — סוללות, אלקטרוליזרים, טכנולוגיות רשת חשמל וייצור אנרגיה נקייה תלויים באותות מחיר חזקים כדי להתחרות בתעשיות הוותיקות והמזהמות .
• אמינות המשטר הרגולטורי — "התערבויות אד-הוק ישחקו את הוודאות ההשקעתית ויענישו עסקים שכבר השקיעו הון בדה-קרבוניזציה" .

הגורמים המבניים האמיתיים לבעיית התחרותיות באירופה

המשקיעים — ויותר מ-100 חברות וארגונים תעשייתיים שחתמו איתם — נחרצים: ה-ETS אינו הגורם להפסד התחרותיות של אירופה, וההתמקדות בו היא טעות קשה. במקום זאת, הם מצביעים על שורת בעיות מבניות עמוקות :

• מחירי אנרגיה גבוהים כתוצאה מתלות בדלקים פוסיליים — לאירופה יש מחירי חשמל וגז גבוהים משמעותית מהאזורים המתחרים, פער שהחריף בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה .
• תת-השקעה חמורה ברשתות חשמל ובתשתיות לחישמול — קיבולת רשת לא מספקת, היתרים איטיים והיעדר תשתיות הולכה חוסמות את התעשייה מלעבור לחשמל נקי .
• פיצול רגולטורי ואישורים איטיים — תהליכי אישור מורכבים לפרויקטים של אנרגיה נקייה מהווים חסם מרכזי .
• א-סימטריה גלובלית בסבסוד וסחר — אירופה מתמודדת עם תחרות ממדינות שמציעות סבסוד תעשייתי עצום — כמו חוק הפחתת האינפלציה האמריקאי (Inflation Reduction Act) והתמיכה הממשלתית הסינית — בעוד שביבשת אין כלים מקבילים .
• חוסר במנגנון מימון ייעודי לטכנולוגיות נקיות — האיחוד האירופי חסר מכשיר פיננסי ציבורי בהיקף מספק ונגיש, שיכול להפחית סיכונים למשקיעים פרטיים בפרויקטים ראשונים מסוגם .

הצהרת המשקיעים מסכמת זאת בצורה חדה: "במקום להתמקד בגורמים המבניים של השחיקה הכלכלית — מחירי אנרגיה גבוהים יותר שנקבעים על ידי מחירי הגז, תשתיות לא מספקות, ואישורים איטיים — יש המכוונים באופן שגוי דווקא אל מערכת הסחר בפליטות" .

השורה התחתונה למקבלי ההחלטות בירושלים ובתל אביב

אמנם ישראל אינה חלק מהאיחוד האירופי, אך הקרב האירופי על שוק הפחמן רלוונטי לכל מדינה שמקיימת קשרי מסחר הדוקים עם היבשת. אירופה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל, והחלטות שיתקבלו בקיץ 2026 ישפיעו במישרין ובלתי אמצעית על:

• מנגנון מכסות הפחמן בגבולות (CBAM) — מס הפחמן האירופי שיוטל על יבוא מישראל אם לא תתיישר למדיניות האקלים האירופית .
• יציבות מחירי האנרגיה — כל שינוי במדיניות הפחמן האירופית ישפיע על מחירי הגז והחשמל ברחבי היבשת, ולכן על האינפלציה והסחר העולמי.
• הזדמנויות השקעה — ישראל, כ"אומת הסטארט-אפ", יכולה להרוויח מההתמקדות בתשתיות חשמל חכמות, מימן ירוק, ואגירת אנרגיה — בדיוק התחומים שהמשקיעים האירופים דורשים לקדם.

הקרב על ה-ETS הוא קרב על עתיד התחרותיות של היבשת — ועל היכולת של המדע, החדשנות וההון לייצר פתרונות אמיתיים למשבר האקלים.

שלוש הדרישות המרכזיות:

• שמירה על מערכת סחר בפליטות (ETS) איתנה וצפויה — לא לדלל, להחליש או לפרק אותה. המשקיעים רואים במנגנון "יסוד הוודאות ההשקעתית" באירופה .
• פיתוח שוק הפחמן במקום החלשתו — שמירה עליו כעמוד התווך של מדיניות האקלים האירופית, ותוספת של מדיניות תעשייתית משלימה ממוקדת .
• אימוץ צעדים משלימים שמתמקדים בפריסת רשתות חשמל, תשתיות לחישמול, ומימון טכנולוגיות נקיות — לטענתם, אלו צווארי הבקבוק האמיתיים, ולא מנגנון הפחמן .

המשקיעים גם מפצירים להימנע מ"התערבויות אד-הוק" בשוק, שלטענתם יפגעו ביסודות השוק, ולהימנע מלחזור על הטעויות שנעשו במהלך משבר האנרגיה של 2022 .

למה הם מתנגדים להחלשת שוק הפחמן

המשקיעים מזהים שלוש סיבות מרכזיות לכך שהקריאות לפירוק או החלשת ה-ETS אינן רק שגויות — אלא מסוכנות לכלכלה האירופית:

1. ה-ETS הוא הסלע היציב של הוודאות ההשקעתית

מחיר פחמן חזק ובר-חיזוי הוא הבסיס שעליו נשענות השקעות עתק בתעשייה נקייה. מדובר בפרויקטים שזקוקים לאופק תכנוני של עשרות שנים. החלשת המנגנון תהרוס את ההיתכנות הכלכלית של הטכנולוגיות שאירופה זקוקה להן כדי לשמור על תחרותיות — פלדה ירוקה, מלט דל-פחמן, כימיקלים נקיים .

2. להאשים את ה-ETS זה פשוט לא נכון עובדתית

הראיות מראות שהלחצים התחרותיים על התעשייה האירופית נובעים ממחירי אנרגיה גבוהים המבוססת על דלקים פוסיליים — ולא מתמחור פחמן . ניסיון להפנות אצבע מאשימה למדיניות האקלים הוא "לא רק שגוי עובדתית, אלא גם פוגעני" — הוא מסיט את תשומת הלב מהגורמים האמיתיים לבעיה .

3. אמון השוק כבר שברירי

מחירי ה-EUA (ההיתרים לפליטות) צנחו מ-90 אירו בינואר 2026 לשפל של 67 אירו במרץ 2026 — וזה קרה בעקבות איתותים פוליטיים על כוונה להחזיר את גלגלי המנגנון לאחור . נפילה כזו הורסת את אות המחיר היציב שהמשקיעים חייבים כדי לתכנן השקעות בסדר גודל לאומי.

מה מונח על הכף — ההשלכות על ההשקעה הפרטית

המשקיעים מזהירים שהחלשת ה-ETS תהווה מכה אנושה לכמה מישורים קריטיים:

• זרימת ההון לתעשייה נקייה — התוכניות לשדרוג תעשיות היסוד של אירופה (פלדה, מלט, כימיקלים, זכוכית, אלומיניום) מבוססות על מסלול מחיר פחמן צפוי לטווח ארוך. בלעדיו, הפרויקטים האלה פשוט לא יקרו .
• הכנסות ממכרזי ה-ETS — המערכת מייצרת מיליארדי אירו מדי שנה ומממנת השקעות בתעשייה נקייה. דילול המנגנון יקטין את זרם ההכנסות הציבורי דווקא ברגע שהכי זקוקים לו .
• התחרותיות בטכנולוגיות אסטרטגיות חדשות — סוללות, אלקטרוליזרים, טכנולוגיות רשת חשמל וייצור אנרגיה נקייה תלויים באותות מחיר חזקים כדי להתחרות בתעשיות הוותיקות והמזהמות .
• אמינות המשטר הרגולטורי — "התערבויות אד-הוק ישחקו את הוודאות ההשקעתית ויענישו עסקים שכבר השקיעו הון בדה-קרבוניזציה" .

הגורמים המבניים האמיתיים לבעיית התחרותיות באירופה

המשקיעים — ויותר מ-100 חברות וארגונים תעשייתיים שחתמו איתם — נחרצים: ה-ETS אינו הגורם להפסד התחרותיות של אירופה, וההתמקדות בו היא טעות קשה. במקום זאת, הם מצביעים על שורת בעיות מבניות עמוקות :

• מחירי אנרגיה גבוהים כתוצאה מתלות בדלקים פוסיליים — לאירופה יש מחירי חשמל וגז גבוהים משמעותית מהאזורים המתחרים, פער שהחריף בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה .
• תת-השקעה חמורה ברשתות חשמל ובתשתיות לחישמול — קיבולת רשת לא מספקת, היתרים איטיים והיעדר תשתיות הולכה חוסמות את התעשייה מלעבור לחשמל נקי .
• פיצול רגולטורי ואישורים איטיים — תהליכי אישור מורכבים לפרויקטים של אנרגיה נקייה מהווים חסם מרכזי .
• א-סימטריה גלובלית בסבסוד וסחר — אירופה מתמודדת עם תחרות ממדינות שמציעות סבסוד תעשייתי עצום — כמו חוק הפחתת האינפלציה האמריקאי (Inflation Reduction Act) והתמיכה הממשלתית הסינית — בעוד שביבשת אין כלים מקבילים .
• חוסר במנגנון מימון ייעודי לטכנולוגיות נקיות — האיחוד האירופי חסר מכשיר פיננסי ציבורי בהיקף מספק ונגיש, שיכול להפחית סיכונים למשקיעים פרטיים בפרויקטים ראשונים מסוגם .

הצהרת המשקיעים מסכמת זאת בצורה חדה: "במקום להתמקד בגורמים המבניים של השחיקה הכלכלית — מחירי אנרגיה גבוהים יותר שנקבעים על ידי מחירי הגז, תשתיות לא מספקות, ואישורים איטיים — יש המכוונים באופן שגוי דווקא אל מערכת הסחר בפליטות" .

השורה התחתונה למקבלי ההחלטות בירושלים ובתל אביב

אמנם ישראל אינה חלק מהאיחוד האירופי, אך הקרב האירופי על שוק הפחמן רלוונטי לכל מדינה שמקיימת קשרי מסחר הדוקים עם היבשת. אירופה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל, והחלטות שיתקבלו בקיץ 2026 ישפיעו במישרין ובלתי אמצעית על:

• מנגנון מכסות הפחמן בגבולות (CBAM) — מס הפחמן האירופי שיוטל על יבוא מישראל אם לא תתיישר למדיניות האקלים האירופית .
• יציבות מחירי האנרגיה — כל שינוי במדיניות הפחמן האירופית ישפיע על מחירי הגז והחשמל ברחבי היבשת, ולכן על האינפלציה והסחר העולמי.
• הזדמנויות השקעה — ישראל, כ"אומת הסטארט-אפ", יכולה להרוויח מההתמקדות בתשתיות חשמל חכמות, מימן ירוק, ואגירת אנרגיה — בדיוק התחומים שהמשקיעים האירופים דורשים לקדם.

הקרב על ה-ETS הוא קרב על עתיד התחרותיות של היבשת — ועל היכולת של המדע, החדשנות וההון לייצר פתרונות אמיתיים למשבר האקלים.