בריטניה מאותתת לטראמפ: נאסור רשתות חברתיות לבני 16 ומטה

מה שהתחיל כיוזמה להגברת הבטיחות ברשת הפך תוך חודשים ספורים לעימות דיפלומטי חזיתי בין לונדון לוושינגטון. בריטניה נמצאת על סף הכרזה שתאסור על בני נוער מתחת לגיל 16 לגשת לרשתות חברתיות "מזיקות", וזאת למרות התנגדות רשמית וחריפה מצד ממשל טראמפ . בעוד שבארץ רואים בכך צעד הכרחי להגנה על ילדים, בארה"ב טוענים שמדובר בפגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי ובעול כבד מדי על חברות הטכנולוגיה האמריקאיות.

הדרך שעברה בריטניה עד לכאן

המסע הבריטי לעבר האיסור צבר תאוצה משמעותית במחצית הראשונה של 2026. למרות שחוק הבטיחות ברשת (Online Safety Act) כבר חייב את הפלטפורמות להגן על קטינים מתוכן מזיק החל מיולי 2025 , בממשלה הבריטית הבינו שהצעדים הקיימים אינם מספיקים.

המומנטום הפוליטי החל ב-21 בינואר, כאשר בית הלורדים הצביע ברוב של 261 מול 150 בעד איסור על שימוש ברשתות חברתיות לבני 16 ומטה, כתיקון לחקיקת חינוך . הממשלה התנגדה לתיקון, אך ההצבעה סימנה תיאבון פוליטי גדול לפעולה.

יום לאחר מכן, השיקה הממשלה הבריטית ייעוץ ציבורי רשמי, שתוכנן באופן מפורש על פי המודל האוסטרלי שנכנס לתוקף בדצמבר 2024. הייעוץ בחן לא רק איסור גורף, אלא גם הגבלות על אפשרויות גלילה אינסופית ובקרות הדוקות יותר על אלגוריתמים . עד לסיומו בסוף מאי, הוא משך לא פחות מ-47,000 תגובות – עדות לנושא שמטריד מאוד את הציבור הבריטי .

מאחורי הקלעים, שרת הטכנולוגיה ליז קנדל וראש הממשלה קיר סטארמר הבהירו כי שינוי מדיניות משמעותי קרוב. סטארמר אמר לכתבים בסוף מאי: "אני ברור לחלוטין שאנחנו צריכים מהפך בתחום הזה, ואנחנו נפעל" . ב-8 ביוני דיווח העיתון "הטיימס" כי סטארמר עומד להכריז על איסור גישה לפלטפורמות "מזיקות" לקטינים, תוך שמירה על גישה לשירותי מסרים וחללים מקוונים בטוחים יותר .

המהלך הנגדי של ממשל טראמפ

וושינגטון לא המתינה להכרזה הרשמית. ב-5 ביוני 2026, שגרירות ארה"ב בלונדון הגישה תגובה רשמית לייעוץ הבריטי, ובה התנגדות ברורה לכל איסור גורף על צעירים מתחת לגיל 16 .

המסמך - צעד חריג ביותר המהווה התערבות במדיניות הפנים של מדינה אחרת – טען כי:

• איסור יטיל נטל "בלתי מידתי" ו"בלתי שוויוני" על חברות טכנולוגיה אמריקאיות .
• הגבלת גיל למשתמשים בגילאי 13 עד 16 היא בלתי מעשית מבחינה טכנית ופשוט "לא תעבוד" .
• האחריות צריכה להיות מוטלת על ההורים, לא על הממשלה, ועל בריטניה לקדם במקום זאת "כלים חזקים" לבקרה הורית .
• המדיניות מייצגת "מגבלות ממשלתיות אחידות המתאימות לכולם" .

חופש הביטוי הוא מוטיב מרכזי בעמדה האמריקאית. סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס טען בעבר כי חופש הביטוי בבריטניה נמצא "בנסיגה", וחבר קונגרס רפובליקני בכיר כינה את חוק הבטיחות ברשת "חוק הצנזורה המקוונת של בריטניה" . המסמך הרשמי נזהר מלהזכיר במפורש את התיקון הראשון לחוקה האמריקאית – אחרי הכול, הוא מופנה למדינה זרה – אך המסר ברור כשמש.

קו שבר דיפלומטי

המסמך האמריקאי הגיע ימים ספורים לפני ההכרזה הצפויה של סטארמר, והפך צעד להגנת ילדים למבחן דיפלומטי חי .

המחלוקות בתוך הממשלה הבריטית עצמה ממחישות עד כמה היחסים עם וושינגטון נשקלו בכובד ראש. על פי דיווחים, כמה מהשרים הבכירים בממשלתו של סטארמר התנגדו בתחילה לאיסור, מחשש שהוא "ירגיז" את הנשיא טראמפ ויפגע בקשרים עם ממשל שמגלה חיבה לחמות רבה לתעשיית הטכנולוגיה הגדולה .

עם זאת, הממשלה הבריטית לוחצת כעת קדימה. שרת הטכנולוגיה קנדל הגיבה בבוטות ב-9 ביוני ואמרה כי המיקוד שלה הוא בדעותיהם של הורים בריטים, וכי הממשלה "לא תושפע" מהלחץ האמריקאי .

קונצנזוס פוליטי נדיר בבית

המדיניות יוצאת דופן בכך שהיא זוכה לתמיכה מכל קצות הקשת הפוליטית. מנהיגת האופוזיציה, קמי בדנוק, הודיעה עוד בינואר שמפלגתה תקבע הגבלות גיל לרשתות חברתיות, והשמרנים ממסגרים את הצעד כהגנה על ילדים מפני תוכן קיצוני, ניצול מסחרי ומאפייני עיצוב ממכרים .

השילוב של גיבוי פרלמנטרי, ייעוץ ציבורי מפורט, והתקדים האוסטרלי הברור העניקו לממשלה את הביטחון להתקדם אפילו נוכח ההתנגדות האמריקאית. השאלה המיידית אינה האם ההגבלה תקרה, אלא באיזו מתכונת – והאם הבית הלבן יסלים את תגובתו ברגע שההכרזה הרשמית תצא לפועל.