ניצחון מוחלט תוך שבועיים: הצהרות טראמפ מול המציאות בשטח

על פי דיווח של הניו יורק טיימס, צוותי המו"מ האמריקאי והאיראני צמצמו את השיחות לארבעה רכיבים גרעיניים מרכזיים שיביאו לעצירת תוכנית הגרעין של איראן לכ-15 שנה . ואולם, שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, הצהיר בפומבי כי "לא הושגה שום התקדמות ממשית", בסתירה ישירה להערכות האופטימיות של טראמפ .

מספר סוגיות ליבה נותרות על השולחן ללא דרך ברורה לפתרון:

• סנקציות ונכסים מוקפאים: טראמפ הצהיר שארה"ב לא תסיר סנקציות ולא תשחרר נכסים איראניים מוקפאים עד שיושג הסכם רשמי . איראן דורשת שארה"ב תפשיר מיד את נכסיה המוחזקים בחו"ל, אך גורמים אמריקאים מתעקשים לקשור הקלות בסנקציות לעמידה איראנית בתנאים – נקודת חיכוך קלאסית המעכבת הסכם .
• המצור הימי במצר הורמוז: המצור, גורם מרכזי לעליית מחירי הדלק העולמיים, ממשיך להוות תלונה מרכזית של איראן . בעוד טראמפ אמר בסוף מאי שהעסקה תכלול פתיחה מחודשת של המצר, הוא נותר סגור על ידי כוחות איראניים ובעלות ברית חות'יות כבר למעלה מ-100 ימים .
• העשרת האורניום של איראן: תוכנית ההעשרה האיראנית נותרה ברמה של 60% – קרובה מבחינה טכנית לרמה צבאית . טראמפ אמר שהוא רוצה סעיפים שירחיקו לכת מעבר לוויתורים שעליהם דיווחה איראן, וטהרן טרם הסכימה להם . גורמים איראניים גם הכחישו דיווחים שקיבלו ויתורים משמעותיים על העשרת אורניום .

הפסקת אש על סף תהום: חילופי האש ישראל-איראן

השבריריות של המסגרת הדיפלומטית כולה נחשפה ב-7-8 ביוני, אז התנפצה הפסקת האש בין ישראל לאיראן מאפריל. תקיפה ישראלית בביירות הציתה רצף מהיר ומדאיג: איראן שיגרה מטחי טילים לעבר ישראל לראשונה מזה חודשיים, וישראל הגיבה בתקיפת מתחם פטרוכימי איראני .

ההסלמה הייתה אינטנסיבית אך קצרה, ונמשכה פחות מ-24 שעות. שני הצדדים נסוגו במהירות לאחר שהנשיא טראמפ פנה ישירות בבקשה להרגעה . מקור צבאי ישראלי ציין כי התקיפות האוויריות על איראן הושעו בעקבות בקשה של טראמפ .

עם זאת, הפסקת האש מותנית ומסוכנת. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אמר בהצהרה טלוויזיונית כי ישראל "תעצור את האש באיראן לעת עתה", אך הזהיר שישראל תגיב "בעוצמה" אם תותקף שוב . גם איראן הודיעה על סיום הפעולות הצבאיות שלה, אך הזהירה שתחדש אותן אם ישראל תמשיך ב"פעולות תוקפניות", במיוחד בלבנון . למרות חודשיים של שיחות, גורמים רשמיים לא הצליחו להפוך את הפסקת האש הראשונית להסדר קבע .

שחקני מפתח ועמדותיהם המנוגדות

מעבר לארה"ב ואיראן, עמדותיהם של שחקנים קריטיים אחרים מוסיפות רבדים של מורכבות בדרך לעסקה כלשהי.

ישראל של נתניהו: עמדתה של ישראל ניצית ומותנית. נתניהו הסכים להשהות תקיפות רק תחת לחץ אמריקאי ברור, והאיפוק הישראלי הוא זמני במפורש. חידוש התקיפות הישראליות הן בביירות והן בשטח איראן במהלך ההסלמה של 7-8 ביוני מדגיש את נכונותה לפעול באופן חד-צדדי .

הנהגת איראן: איראן ממשיכה למסגר את פעולותיה הצבאיות כתגובות לתקיפות ישראליות ולמצור הימי האמריקאי המתמשך . בעודה מנהלת דיפלומטיה בערוצים אחוריים כמו פקיסטן, טהרן לא הסכימה להיקף הוויתורים שטראמפ טוען להם בפומבי . שר החוץ שלה גם תיאר את מדינות ה-E3 (בריטניה, צרפת, גרמניה) כ"לא רלוונטיות" לתהליך הנוכחי, מה שמאותת על התמקדות בעסקה דו-צדדית עם וושינגטון .

אירופה המודרת: בריטניה, צרפת וגרמניה דוחפות באופן פעיל למושב רשמי בשולחן המו"מ, שממנו הן הודרו במידה רבה . הנציגה העליונה של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, הזהירה כי כל עסקה שתתנהל ללא מומחי גרעין בחדר מסתכנת בהיותה חלשה יותר מהסכם הגרעין (JCPOA) מ-2015 . תיאורה של איראן את מדינות ה-E3 כ"לא רלוונטיות" משקף עד כמה נשחק המינוף האירופי מאז קריסת ההסכם המקורי .

השורה התחתונה היא פער עצום ומסוכן בין תפיסה למציאות. טראמפ מבטיח בפומבי "ניצחון מוחלט" מהיר ועסקה תוך ימים עד שבועיים. מאחורי הקלעים, צוותי המו"מ צמצמו סוגיות גרעיניות אחדות, אך חילוקי דעות יסודיים על סנקציות, המצור הימי והממדים הצבאיים של הסכסוך נותרו בעינם. החזית הישראלית-איראנית נמצאת במצב של השהיה צבאית מותנית, לא שלום, ואירופה צופה מהצד. ציר הזמן המוצהר של טראמפ ניצב בפני המציאות הבלתי מעורערת של סכסוך מורכב, רב-זירתי, הרחוק מאוד מפתרון קבע.