מאחורי הקלעים של ההסלמה: כיצד מרקו רוביו השיג את האישור לתקיפה הישראלית ועיצב את הפסקת האש

שר החוץ האמריקני, מרקו רוביו, מילא תפקיד כפול ומכריע במהלך ההסלמה האחרונה בין ישראל, איראן וחיזבאללה. מצד אחד, הוא פעל כמתווך מאחורי הקלעים שהשיג את אישורו של הנשיא דונלד טראמפ לתגובה ישראלית מוגבלת. מצד שני, הוא הפך לארכיטקט הדיפלומטי המוביל של המגעים שאחרי סיום הלחימה, כולל אירוח פגישות שלום נדירות בין ישראל ללבנון והתוויית מסגרת להפסקת אש ולהסכם גרעין רחב יותר.

תפקידו של רוביו בהשגת האור הירוק של טראמפ

על פי פרסומים בעיתון ישראל היום ומקורות דיפלומטיים בכירים, רוביו היה הציר המרכזי בתיאום שמאחורי הקלעים, אשר שכנע את הנשיא טראמפ לאשר מתקפה צבאית מוגבלת של ישראל. לאחר שאיראן שיגרה כ-30 טילים בליסטיים לעבר צפון ישראל ואזור תל אביב ב-7 ביוני, טראמפ קרא בפומבי לאיפוק. ברם, רוביו סייע לשכנע את הנשיא כי "אסור לאפשר לאיראן להשיג הישגים כתוצאה מהתקפתה על ישראל", ובסופו של דבר הבטיח אישור לתקיפה ישראלית מדודה . אותם מקורות הדגישו כי "ישראל וארה"ב מתואמות לחלוטין, הן בנוגע לתקיפות בדאחייה בביירות והן בנוגע לתגובה הישראלית לירי הטילים מאיראן" .

ציר הזמן של האירועים (7-8 ביוני 2026)

1. 7 ביוני – ישראל תוקפת בביירות בעקבות מתקפת חיזבאללה. צה"ל תקף יעדים ברובע הדאחייה בביירות, בתגובה למתקפת טילים של חיזבאללה על צפון ישראל. איראן הזהירה קודם לכן כי כל תקיפה ישראלית על ביירות תגרור תגובה איראנית בטילים .
2. 7 ביוני – איראן משגרת מטח טילים. טהראן ירתה כ-30 טילים בליסטיים לעבר צפון הארץ, אזור תל אביב ואתרים צבאיים – המתקפה האיראנית הראשונה מסוגה מאז הפסקת האש ב-8 באפריל .
3. 8 ביוני – טראמפ קורא לאיפוק; ישראל תוקפת בכל זאת. הנשיא טראמפ קרא בפומבי לישראל שלא להגיב, אך ישראל פתחה בתקיפות אוויריות נגד מערב ומרכז איראן, כולל מתחם פטרוכימי, תוך התרסה למעשה לקריאתו של טראמפ .
4. 8 ביוני – רוביו משיג את אישורו של טראמפ בדיעבד. באמצעות תיאום דיפלומטי אינטנסיבי, רוביו שכנע את טראמפ לקבל ולאשר מתקפה ישראלית מוגבלת, תוך שהוא ממסגר אותה כהכרחית למניעת הישגים אסטרטגיים של איראן מהתקפת הטילים שלה .

תנאי הפסקת האש (8 ביוני 2026)

ב-8 ביוני, הן איראן והן ישראל הכריזו בנפרד על הפסקת התקיפות ההדדיות, לאחר פנייה ישירה מהנשיא טראמפ .

• תנאי איראן: טהראן הודיעה על סיום ההתקפות על ישראל, אך הזהירה כי תחדש את הלחימה אם ישראל תמשיך לתקוף את חיזבאללה בלבנון .
• תנאי ישראל: גם ישראל החליטה לעצור את הפעולות ההתקפיות – גורם המעורה בנושא אישר כי ההחלטה התקבלה לאחר חילופי האש .
• הפסקת האש תוארה כהפסקת פעולות האיבה הישירה בין ישראל לאיראן בתיווך אמריקני, אף כי הגנרל האיראני עלי עבדולחי מסגר זאת כהפוגה מבצעית הקשורה למעמד חיזבאללה בלבנון .

ההקשר הדיפלומטי הרחב

שיחות הגרעין עם איראן. בראיון ל'אל-ג'זירה' במרץ 2026, הודה רוביו כי "מתקיימות העברת מסרים ושיחות ישירות בין גורמים בתוך איראן לארה"ב, בעיקר באמצעות מתווכים", תוך שהוא חוזר ומדגיש ש"המשטר האיראני לעולם לא יוכל להשיג נשק גרעיני" . עד סוף מאי 2026, רוביו ציין כי הצעה "די מוצקה" לסיום המלחמה הכוללת מונחת על השולחן, וזוכה לגיבוי חזק מצד מדינות המפרץ והקהילה הבינלאומית .

שיחות שלום בין ישראל ללבנון. ב-14 באפריל 2026, אירח רוביו פגישת עבודה נדירה בין שגריר ישראל בארה"ב, יחיאל לייטר, לבין שגרירת לבנון, נאדה חמאדה, במחלקת המדינה – המגע הדיפלומטי הישיר המשמעותי הראשון בין שתי המדינות מזה שנים, שמטרתו הייתה להפחית את ההשפעה האיראנית לאורך גבולן המשותף .

קריאותיו של טראמפ לתקיפות 'כירורגיות' בחיזבאללה. במקביל, הנשיא טראמפ חשף בפומבי שיחת טלפון עימותית עם ראש הממשלה נתניהו בנוגע לפעילות הישראלית בלבנון. רוביו הגן ברובו על זכותה של ישראל לפעול מתוך הגנה עצמית, גם כאשר טראמפ לחץ לתקיפות ממוקדות ו'כירורגיות' יותר כנגד חיזבאללה, במקום מבצעים רחבים יותר שהסתכנו בגרירת תגובה איראנית .

נקודת אי-ודאות מרכזית. העיתון 'פוליטיקו' דיווח בסוף מאי 2026, כי מבין פקידי ממשל טראמפ המזוהים ביותר עם המלחמה באיראן – סטיב ויטקוף, ג'ארד קושנר וסגן הנשיא ג'יי. די. ואנס – נראה היה שרוביו מילא "תפקיד קטן יחסית" במשך רוב העימות . עם זאת, השפעתו המכרעת ביותר התמקדה בשבועות האחרונים, במיוחד בשלב ניהול המשבר ביוני 2026.