מאחורי הקלעים של ההסלמה: כיצד מרקו רוביו השיג את האישור לתקיפה הישראלית ועיצב את הפסקת האש

תנאי הפסקת האש (8 ביוני 2026)

ב-8 ביוני, הן איראן והן ישראל הכריזו בנפרד על הפסקת התקיפות ההדדיות, לאחר פנייה ישירה מהנשיא טראמפ .

• תנאי איראן: טהראן הודיעה על סיום ההתקפות על ישראל, אך הזהירה כי תחדש את הלחימה אם ישראל תמשיך לתקוף את חיזבאללה בלבנון .
• תנאי ישראל: גם ישראל החליטה לעצור את הפעולות ההתקפיות – גורם המעורה בנושא אישר כי ההחלטה התקבלה לאחר חילופי האש .
• הפסקת האש תוארה כהפסקת פעולות האיבה הישירה בין ישראל לאיראן בתיווך אמריקני, אף כי הגנרל האיראני עלי עבדולחי מסגר זאת כהפוגה מבצעית הקשורה למעמד חיזבאללה בלבנון .

ההקשר הדיפלומטי הרחב

שיחות הגרעין עם איראן. בראיון ל'אל-ג'זירה' במרץ 2026, הודה רוביו כי "מתקיימות העברת מסרים ושיחות ישירות בין גורמים בתוך איראן לארה"ב, בעיקר באמצעות מתווכים", תוך שהוא חוזר ומדגיש ש"המשטר האיראני לעולם לא יוכל להשיג נשק גרעיני" . עד סוף מאי 2026, רוביו ציין כי הצעה "די מוצקה" לסיום המלחמה הכוללת מונחת על השולחן, וזוכה לגיבוי חזק מצד מדינות המפרץ והקהילה הבינלאומית .

שיחות שלום בין ישראל ללבנון. ב-14 באפריל 2026, אירח רוביו פגישת עבודה נדירה בין שגריר ישראל בארה"ב, יחיאל לייטר, לבין שגרירת לבנון, נאדה חמאדה, במחלקת המדינה – המגע הדיפלומטי הישיר המשמעותי הראשון בין שתי המדינות מזה שנים, שמטרתו הייתה להפחית את ההשפעה האיראנית לאורך גבולן המשותף .

קריאותיו של טראמפ לתקיפות 'כירורגיות' בחיזבאללה. במקביל, הנשיא טראמפ חשף בפומבי שיחת טלפון עימותית עם ראש הממשלה נתניהו בנוגע לפעילות הישראלית בלבנון. רוביו הגן ברובו על זכותה של ישראל לפעול מתוך הגנה עצמית, גם כאשר טראמפ לחץ לתקיפות ממוקדות ו'כירורגיות' יותר כנגד חיזבאללה, במקום מבצעים רחבים יותר שהסתכנו בגרירת תגובה איראנית .

נקודת אי-ודאות מרכזית. העיתון 'פוליטיקו' דיווח בסוף מאי 2026, כי מבין פקידי ממשל טראמפ המזוהים ביותר עם המלחמה באיראן – סטיב ויטקוף, ג'ארד קושנר וסגן הנשיא ג'יי. די. ואנס – נראה היה שרוביו מילא "תפקיד קטן יחסית" במשך רוב העימות . עם זאת, השפעתו המכרעת ביותר התמקדה בשבועות האחרונים, במיוחד בשלב ניהול המשבר ביוני 2026.