ב-8 ביוני 2026, אישרה הנציבות תוכנית סיוע ממשלתית איטלקית בסך 23 מיליארד אירו במטרה להאיץ ייצור חשמל ממקורות מתחדשים – רוח יבשתית, שמש, מים וביוגז . האישור, שניתן במסגרת "המסגרת לסיוע מדינתי לעסקה התעשייתית הנקייה", צפוי להוסיף 37.15 ג'יגה-ואט של כושר ייצור ירוק חדש – שווה ערך לכ-48% מכושר הייצור הנוכחי של איטליה מאנרגיות מתחדשות
.
התוכנית נועדה לסייע לאיטליה לעמוד ביעד שלה לספק 39.4% מצריכת החשמל הסופית הגולמית מאנרגיות מתחדשות עד 2030 . התמיכה תנתן באמצעות חוזי הגנה דו-כיווניים (CfDs) למשך 20 שנה: כאשר מחירי השוק נופלים מתחת למחיר מוסכם, המדינה משלמת ליצרנים, וכאשר המחירים עולים מעליו – היצרנים מחזירים את ההפרש
. חשוב להבהיר: המימון מגיע ישירות מהמדינה האיטלקית, ולא מתקציב האיחוד האירופי. אישור הנציבות משמש כ"אור ירוק" רגולטורי בלבד
. המהלך מסמן האצה משמעותית במעבר האנרגטי של איטליה, ומשלים את תוכנית הפיתוח הנפרדת של חברת הרשת הארצית טרנה (Terna) בהיקף 23 מיליארד אירו, שנחשפה ב-2025 כדי לשלב ברשת את הזינוק הצפוי באנרגיה המתחדשת
.
כדי להבטיח שגל האספקה המתחדשת אכן יתורגם לחשבונות נמוכים יותר ולמערכת יעילה יותר, בריסל נערכת לאכוף פריסה מחייבת של מונים חכמים בכל רחבי האיחוד. טיוטת הצעה שהגיעה לידי POLITICO ו-E&E News קובעת יעדים ראשוניים המחייבים שלפחות 50 אחוז מהצרכנים הסופיים יהיו מצוידים במונה חכם עד 2030, ו-65 אחוז עד 2033 . היעדים עדיין מופיעים בסוגריים בטיוטה, מה שאומר שהמספרים הסופיים עשויים להשתנות טרם הפרסום, אך המנדט הזה מיועד להחליף את השאיפה הלא-מחייבת הקודמת לחדירת מונים חכמים של 80 אחוז עד 2020, במסגרת "חבילת האנרגיה השלישית", יעד שהותיר את הפריסה לא אחידה ביותר בקרב המדינות החברות
.
הדירקטיבה הנוכחית לחשמל (EU/2019/944) כבר מפרטת את הפונקציונליות הנדרשת ממונים חכמים, אך נכון לסוף 2025, שיעור חדירת המונים החכמים הכולל ב-27 מדינות האיחוד נאמד בכ-65–70 אחוזים בלבד, עם מדינות בפיגור משמעותי כמו גרמניה וצ'כיה . היעדים המחייבים החדשים נועדו להאיץ את תהליך החשמול ולספק לצרכנים נתונים בזמן אמת שיאפשרו להם להעביר את הצריכה לשעות שפל זולות יותר, ובאופן ישיר לקצץ בחשבונות החשמל הביתיים
.
השינויים המבניים הללו מעוגנים בחבילת AccelerateEU, מענה המשבר המקיף של הנציבות שהוצג ב-22 באפריל 2026 . היא משלבת צעדי הקלה מיידיים עם רפורמות מערכתיות לטווח ארוך:
התוכנית הזו נשענת על לקחים ממשבר האנרגיה של 2022, ובמקביל גם על תוכנית הפעולה לאנרגיה בהישג יד, שפורסמה בפברואר 2025, שצפתה חיסכון כולל של 45 מיליארד אירו ב-2025, שיגדל בהדרגה ל-130 מיליארד אירו עד 2030 ול-260 מיליארד אירו עד 2040 . אותה תוכנית מוקדמת כבר זיהתה את הורדת המיסים וההיטלים על חשמל כמנוף מרכזי, ובכך הכשירה את הקרקע להתערבויות הפיסקליות המואצות שמהוות כעת מענה לזעזוע האנרגיה שהונע מהסכסוך באיראן
.
המשבר הנוכחי, שהוצת על ידי הסכסוך באיראן והשיבוש שזרע בשרשראות האספקה הגלובליות של דלקים מזהמים, הצית מחדש את האינפלציה והאט את צמיחת התמ"ג – עובדה המצוטטת במפורש בתחזית הכלכלית של הנציבות לאביב 2026 . הוא שונה מזעזוע רוסיה-אוקראינה של 2022, אך תגובת האיחוד חושפת אבולוציה אסטרטגית: המשבר הקודם אילץ התמודדות קדחתנית לאיתור אספקת גז חלופית, בעוד שהנוכחי מאיץ תיקונים מבניים שהיו תקועים קודם לכן – ובראשם רפורמת מיסוי החשמל ופריסת המונים החכמים המחייבת. המטרה היא לא רק לשרוד קפיצת מחירים נוספת, אלא להבטיח שהעלייה הבאה לעולם לא תפגע במשקי הבית באירופה באותה העוצמה.
Comments
0 comments