האולטימטום שהקפיא את התקיפה: מה באמת אמר טראמפ לנתניהו?

נתניהו הורה לצה"ל להוריד פרופיל . הפסקת הלחימה לאחר 15 שעות בלבד הותירה את ישראל בעמדה שאליה לא נערכה. ה'ניו יורק טיימס' דיווח שהפרשה הפכה את ישראל ומנהיגה ל"תלויים לכאורה יותר במר טראמפ מבעבר" . אם כוונתו של נתניהו הייתה לחבל במסלול הדיפלומטי שקידם טראמפ מול איראן, הרי שהתעקשותו של הנשיא על הרגעה – והנסיגה הישראלית ממבצע גדול – סימנו שיעד זה לא הושג .

שוק הנפט: הקלה, ובעקבותיה אי-ודאות

מחירי הנפט הגיבו בחריפות לעצירה הפתאומית של הלחימה. במהלך חילופי המהלומות, זינק מחיר הנפט מסוג ברנט בשיעור של עד 5%, אך מחה את העליות במהירות לאחר שאיראן וישראל הודיעו על הפסקת תקיפות . עד יום שלישי, 9 ביוני, ירד מחיר הברנט בכ-1% ל-93.34 דולר לחבית, בעוד הנפט מסוג 'וסט טקסס אינטרמידייט' צנח לכיוון 90 דולר . האיום המיידי נסוג, אך הסוחרים נותרו זהירים משתי סיבות: שני הצדדים הזהירו שהם עלולים לחדש את הקרבות, ומצר הורמוז – צוואר הבקבוק הקריטי שדרכו עוברים כ-20% מהנפט העולמי – טרם נפתח מחדש במלואו .

הדפוס הזה שיקף את הפסקת האש הרחבה יותר שהוכרזה בתחילת אפריל 2026, אז ספגו מחירי הנפט את הצניחה היומית החדה ביותר שלהם מאז מלחמת המפרץ ב-1991, ונפלו ב-16% ושלחו את הברנט אל מתחת ל-95 דולר . גם אז, אנליסטים הזהירו שחזרה לרמות המחירים של לפני הסכסוך, סביב 70 דולר לחבית, תימשך חודשים, בעיקר בגלל תשתיות שנפגעו ופתיחתם האיטית של נתיבי השיט . ההתלקחות ביוני הראתה שתנודתיות מונעת-כותרות צפויה להימשך כל עוד המסגרת הדיפלומטית נותרה שברירית .

מפה דיפלומטית חדשה

ההתערבות של טראמפ כיילה מחדש מערכות יחסים מרכזיות ברחבי האזור. כאשר וושינגטון ממוקדת במשא ומתן על הסכם גרעין מקיף עם טהראן, ארה"ב אמרה לאיראן שישראל תעצור את תקיפותיה אם איראן תחדל מהתקיפות שלה; איראן הודיעה לאחר מכן שהיא מפסיקה את המבצעים ההתקפיים . הנשיא מיסגר את ההרגעה כחיונית להשארת החלון הדיפלומטי פתוח .

מערכת היחסים בין ארה"ב לישראל ספגה את המִתְחָם הנראה לעין ביותר. נכונותו של טראמפ לאותת בפומבי שימשוך את התמיכה האמריקאית – ולומר לדיילי טלגרף שהוא "קובע את המהלכים" ושנתניהו "לא קובע את המהלכים" – הדגישה שחופש הפעולה הצבאי של ישראל מול איראן פועל כעת בגבולות שמציבה לוח הזמנים הדיפלומטי של טראמפ על פי ה"פייננשל טיימס" . נתניהו נתן לטראמפ קרדיט פומבי על כך שדחק בשני הצדדים לעצור את הלחימה, אך הפרשה חשפה קרע עמוק הרבה יותר מחיכוכי ברית טיפוסיים . אף על פי שמסגרת הפסקת האש השברירית נשמרה, היעדר נתיב ברור לשלום בר-קיימא השאיר את התחזית ארוכת-הטווח של הדיפלומטיה האזורית מעורפלת .

נשורת פוליטית בישראל

הסכמתו של נתניהו לסגת לאחר אזהרת טראמפ הציבה אותו בעמדה פוליטית פגיעה. ה'ניו יורק טיימס' ציין שההיפוך המהיר גרם לישראל להיראות תלויה יותר בנשיא ארה"ב מבעבר . התפיסה הזו צפויה להזין ביקורת פנימית. אם ההסלמה הראשונית של נתניהו נועדה לבחון או לערער את המשא ומתן בתיווך טראמפ, הנשיא גבר עליו בכך שכפה עצירה לפני שישראל הספיקה לבצע את תוכניותיה במלואן .

המסרים הפומביים של נתניהו ניסו להחזיר את השליטה על הנרטיב. בנאום מצולם, הוא הצהיר ש"האש בהמתנה" ושהתקיפות של ישראל הרתיעו את איראן, והוסיף שישראל "תגיב בעוצמה" אם תותקף שוב . אך השתלשלות האירועים – מבצע גדול מוכן, אולטימטום אמריקאי, וזחילה לאחור מהירה – נתנה ליריביו הפוליטיים קו התקפה ברור. מבקרים יכולים לטעון כעת שתנוחת ההרתעה של ישראל מותנית באישור מוושינגטון, ולא רק בשיקולים של ירושלים עצמה .

משבר יוני לא רק עצר עימות צבאי; הוא חשף שינוי יסודי ביחסי ישראל-ארה"ב. ההתמקדות של טראמפ בעסקה גרעינית עם טהראן מיקמה את ההחלטות האסטרטגיות של ישראל בצל סדרי העדיפויות הדיפלומטיים האמריקאיים, ועתידו הפוליטי של נתניהו קשור כעת לאופן שבו הוא ינווט את המציאות החדשה הזו.