למרות הרוחות הנגדיות הללו, וייל הציגה רבעון סביר למדי:
הנהלת וייל מעריכה ששוק עפרות הברזל נמצא ב"איזון רחב", אך מכירה בכך שהמצב הגיאופוליטי יצר אי-ודאות ניכרת לגבי תעריפי ההובלה ועלויות הדלק להמשך 2026 . המנכ"ל גוסטבו פימנטה אף ציין בראיון כי "אין השפעה על הביקוש" למתכות, וכי בזכות גידור עלויות הדלק, ההשפעה על החברה לא הייתה שלילית – ולמעשה, שולי הרווח שלה דווקא התרחבו כתוצאה מהסכסוך .
| מדד | תחזית / הכוונה |
|---|---|
| ייצור עפרות ברזל | 335–345 מיליון טון (אושרר מחדש ברבעון הראשון 2026) |
| כדוריות ובריקטים | 30–34 מיליון טון |
| ייצור נחושת | 350–380 אלף טון |
| ייצור ניקל | 175–200 אלף טון (יעד: איזון תזרימי עד סוף 2026) |
| עלות מזומן C1 לעפרות ברזל | 20–21.5 דולר לטון |
| הוצאות הוניות (CAPEX) | 5.4–5.7 מיליארד דולר, עם תקרה ארוכת טווח מתחת ל-6 מיליארד דולר בשנה |
| תזרים מזומנים חופשי מעפרות ברזל | כ-1.5 מיליארד דולר בהנחות מחירי ספוט, כולל כ-425 מיליון דולר ממתכות בסיסיות |
| EBITDA פרופורמה (קצב שנתי לפי Q1) | 3.9 מיליארד דולר לרבעון; שולי רווח EBITDA מוערכים בכ-43.5% |
פימנטה, שמונה למנכ"ל ב-2025, הציג אסטרטגיה ברורה המתמקדת בשלוש סחורות: מצוינות תפעולית, הקצאת הון ממושמעת, וצמיחה בתחומי הנחושת ועפרות הברזל .
פימנטה הגדיר סדר עדיפויות ברור: (1) השקעה בצמיחה אורגנית, (2) שמירה על מאזן חזק, (3) חלוקת תשואה עקבית לבעלי המניות (דיבידנדים ורכישה עצמית של מניות) .
בשורה התחתונה: וייל מבצעת תוכנית צמיחה מבוססת היקפים תחת פימנטה, והסכסוך באיראן היה עד כה רוח נגדית ניתנת לניהול בתחום עלויות ההובלה, ולא איום מהותי. תחזית הייצור ל-2026 נותרה בעינה, האסטרטגיות לנחושת ועפרות ברזל מתקדמות, והסיכון המשמעותי ביותר בטווח הקרוב הוא שיבוש מתמשך בנתיבי השיט.