הבסיס להימור ההפוך הזה הוא אבחנה קריטית לגבי האינפלציה. החברות טוענות שהזינוק האחרון במחירים איננו סימן להתחממות יתר של הכלכלה, אלא זעזוע זמני בצד ההיצע.
הסכסוך במזרח התיכון הוא הגורם המיידי לבהלת האינפלציה ולהעלאת הריבית הצפויה. ההפרעה יצרה דחף סטגפלציוני – מעלה מחירים ובמקביל מאיימת על הצמיחה [11, 31]. בית ההשקעות סטייט סטריט (State Street Global Advisors), שהביע זהירות דומה, המליץ לבנק המרכזי להמתין עד פגישת יולי כדי לקבל "בהירות רבה יותר לגבי הקיימות של מחירי הנפט הנוכחיים" .
בבסיס הזהירות הזו עומד החשש מלחזור על טעויות מדיניות מהעבר. מחנה המתנגדים מצביע על תקדימים היסטוריים שבהם הבנק המרכזי האירופי הידק את המדיניות בתגובה לזעזוע מחירים בצד ההיצע, רק כדי לראות את האינפלציה דועכת במהרה בעיצומו של משבר כלכלי רחב יותר. הדוגמאות של 2008, במהלך המשבר הפיננסי העולמי, ו-2011, בתחילת משבר החוב האירופי, משמשות כסיפורי אזהרה רבי עוצמה נגד הידוק מוקדם מדי .
העמדה ההפוכה היא הימור ישיר נגד התמחור הנוכחי בשווקים.
הדילמה שניצבת בפני הבנק המרכזי האירופי היא קשה במיוחד, ומזכירה מאוד את ההתלבטות של בנק ישראל בזמנים של לחצים אינפלציוניים שמקורם חיצוני. מצד אחד, האינפלציה גבוהה מהיעד, והבנק המרכזי חייב לשמור על אמינותו. מנגד, העלאת ריבית במצב של האטה כלכלית עלולה להחמיר את הפגיעה בציבור ולגרום לנזק ארוך טווח.
ההימור של ג'יי.פי מורגן ופיקטה הוא שהפעם, הזהירות תנצח. אם הן צודקות, אנו עשויים לראות בקרוב מהלך הפוך בשווקים, שיתקן את התמחור האופטימי מדי של הסוחרים.
Comments
0 comments