הבנק המרכזי האירופי מתכונן להעלאת ריבית ביוני 2026: מה עומד מאחורי המהלך והאם סיטיגרופ צודקת בהימור הבודד נגד המגמה?

הגורם המרכזי לכך הוא הסכסוך באיראן, שהחל בסוף פברואר. הלחימה הקפיצה את מחיר הנפט מסוג ברנט לסביבות 110 דולר לחבית ואת מחירי הגז הטבעי לרמות הגבוהות משמעותית מאלו ששררו לפני המלחמה . בראיון שפורסם ב-26 במאי, הבהירה איזבל שנאבל, חברת הוועד המנהל של ה-ECB, את עמדת הבנק במפורש: "להתעלם" מזעזוע האנרגיה הזה "כבר אינה אופציה לדעתי" . היא קבעה בפשטות, "מנקודת המבט של היום, אני חושבת שיהיה צורך בהעלאת ריבית ביוני" . חבר נוסף במועצה המוניטרית, פיטר קזימיר, תיאר העלאה ביוני כ"כמעט בלתי נמנעת" .

הבנק המרכזי האירופי הכין את השווקים לתוצאה הזו בכוונה תחילה. בישיבתו ב-30 באפריל, הוא הותיר את הריבית על 2.00%, אך ניצל את מסיבת העיתונאים של הנשיאה כריסטין לגארד כדי לאותת על התדרדרות בתמונת האינפלציה . לגארד הכירה בכך ש"המלחמה במזרח התיכון הובילה לעלייה חדה במחירי האנרגיה, דוחפת את האינפלציה כלפי מעלה ומעיקה על הסנטימנט הכלכלי" .

מצב זה יוצר דילמה קלאסית של סטגפלציה (אינפלציה בצמיחה אפסית). ה-ECB עצמו מזהיר כי המלחמה יוצרת "סיכונים לעליית האינפלציה וסיכונים לירידה בצמיחה", כלומר עליו להדק את המדיניות המוניטרית דווקא בעת האטה כלכלית, כדי למנוע מזעזוע מחירי האנרגיה להתקבע בספירלת מחירים .

מפנה ניצי שוטף את הבנקים המרכזיים בעולם

המפנה של ה-ECB הוא חלק ממגמה גלובלית מסונכרנת שהפכה לבלתי ניתנת להכחשה במהלך מרץ 2026, ב"שבוע הבנקים המרכזיים הגדול". מה שהחל כשנה כהכנה מתואמת להפחתות ריבית, הפך בפתאומיות ל"המתנה ניצית" אחידה בתגובה לסיכונים גיאופוליטיים .

• הפדרל ריזרב (ארה"ב): הותיר את הריבית על 3.50%–3.75% באפריל בנימה ניצית שאינה משתמעת לשתי פנים. שלושה מחברי ועדת השוק הפתוח (FOMC) התנגדו לנוסח שהצביע על הפחתות עתידיות, ותחזית הריבית החציונית (Dot Plot) עודכנה כך שהיא מרמזת על הפחתה אחת בלבד לכל השנה. השווקים העתידיים דוחקים את ההפחתה הראשונה שצפויה במלואה לדצמבר .
• בנק אוף אינגלנד (בריטניה): הותיר את הריבית על 3.75% פה אחד במרץ, אך הסיר לחלוטין את ההכוונה להקלה מוניטרית. תמחור השוק התהפך ב-100 נקודות בסיס, ועבר מציפייה לשלוש הפחתות לציפייה לאפשרות של העלאת ריבית .
• בנק אוף ג'פן (יפן): הותיר את הריבית על 0.50% במרץ תוך איתות על עמדה ניצית, כאשר חבר מועצה אחד התנגד ותבע העלאה מיידית של 25 נקודות בסיס .

מתחת לפני השטח של ריבית יציבה, התגלתה הסתעפות חדה בהכוונה העתידית. הפדרל ריזרב שידר זהירות, אך עמיתיו הגלובליים איתתו על כוונה להדק, מונעים מאותם חששות ממחירי אנרגיה שמניעים כעת את ה-ECB .

ההימור ההפוך של סיטיגרופ: שלוש הורדות כשאף אחד אחר לא מסכים

על רקע גלובלי זה, סיטיגרופ היא החריגה הברורה. נכון לתחילת יוני 2026, הבנק עדיין חוזה שלוש הורדות ריבית של 25 נקודות בסיס כל אחת מהפדרל ריזרב בשנת 2026, וזאת למרות נתוני תעסוקה שהכו שוב ושוב את התחזיות וחיזקו את הקונצנזוס של "ריבית גבוהה לאורך זמן" .

סיטיגרופ לא זנחה את התזה היונית שלה, אך היא נאלצה לדחות את מועד מימושה שוב ושוב. הבנק דחק את מועד ההפחתה הראשונה הצפויה מיוני לספטמבר 2026, וכעת הוא צופה הפחתות בספטמבר, באוקטובר ובדצמבר, בסך כולל של 75 נקודות בסיס .

תחזית זו סותרת חזיתית את המסרים של הפדרל ריזרב עצמו. הפרוטוקולים מישיבת ועדת השוק הפתוח של חודש מרץ חשפו כי התוואי המרכזי המבוסס על אופציות היה "עקבי עם העדר שינוי בריבית השנה" . באפריל, עם שלושה חברים שהתנגדו לנוסח יוני, נראתה הוועדה מבוצרת אף יותר בעמדת ההמתנה שלה .

האנליסטים של סיטיגרופ, כולל אנדרו הולנהורסט, מבססים את עמדתם על קריאה של הצהרת הפד שאחרי הישיבה, המוצאת נימות יוניות בדגש שהיא שמה על סיכונים לתעסוקה ובירידה בחציון תחזית הריבית. הם צופים כי התקררות בביקוש לעובדים תכריח לבסוף את הפד לפעול . רוב משתתפי השוק והכלכלנים דוחים פרשנות זו ומהמרים כי אינפלציה עיקשת ושוק עבודה הדוק ישאירו את הריבית גבוהה עד סוף השנה.

כדי שהתחזית החריגה של סיטיגרופ תתממש, צריכים להתקיים שני תנאים שאינם נראים באופק כרגע: האינפלציה חייבת להתקרר משמעותית מהזינוק המחודש המונע מאנרגיה, ושוק העבודה חייב להיחלש באופן משמעותי. עד אז, תחזית סיטיגרופ נותרת הימור בודד, משוכנע מאוד בניגוד לעולם ניצי באופן גורף.