ממשלת ארה"ב שוקלת להפוך לבעלת מניות בענקיות הבינה המלאכותית

דיווח חדש ומסקרן שופך אור על מהלך שעשוי לשנות את מערכת היחסים בין הממשל האמריקאי לתעשיית הבינה המלאכותית. על פי פרסום בלעדי של אתר NOTUS, בכירים אמריקאים החלו לבחון אפשרות שהייתה נשמעת דמיונית עד לא מזמן: רכישת מניות מרצון בחברות AI מובילות, כשהרווחים מיועדים לחזור ישירות לכיס של הציבור.

על מה בדיוק מדווח NOTUS?

הדיווח של NOTUS, שפורסם ב-4 ביוני 2026 תחת הכותרת "בכירים אמריקאים שוקלים מניות ממשלתיות בענקיות AI", חושף כי התקיימו דיונים ראשוניים עם חברות כמו OpenAI ואנתרופיק. הרעיון המרכזי: הממשל הפדרלי יקבל אחזקות מניות בחברות, ובבוא העת, התשואות מההשקעות הללו ישמשו למטרות ציבוריות. אפשרות אחת שנבחנת היא חלוקת דיבידנד ישיר לכל משק בית אמריקאי . חשוב להדגיש: לא מדובר במשא ומתן פורמלי, אלא בדיונים רעיוניים בשלבים מוקדמים מאוד.

סם אלטמן: האיש מאחורי הקלעים

על פי הדיווח, הדמות המרכזית שמובילה את המהלך היא לא אחרת ממנכ"ל OpenAI, סם אלטמן. על פי המקורות, אלטמן משוחח על הרעיון עם בכירים בממשל טראמפ מאז שנת 2025, ואף הציג אותו באופן אישי לנשיא טראמפ בתחילת כהונתו השנייה . פרסום באתר Digg מרחיב ומציין כי אלטמן "מוכר" את הרעיון במסדרונות וושינגטון כבר למעלה משנה, כשהוא ממסגר אותו כדרך לאפשר לציבור הרחב ליהנות מהרווחים האדירים שצפויה להניב מהפכת ה-AI .

הקשר להנפקות (IPO) המתוכננות

הרעיון של אלטמן אינו מנותק מהמציאות העסקית. הדיווח מציין כי OpenAI נמצאת במסלול לקראת הנפקה ציבורית (IPO), וההצעה להעניק מניות לממשלה היא חלק מההיערכות לכך – מעין הזמנה לממשלה "לשבת סביב השולחן" עוד לפני שהחברה נפתחת לציבור הרחב. גם אנתרופיק פועלת לקראת הנפקה, והדיונים על אחזקות ממשלתיות מתנהלים ברקע ההכנות הללו .

הקול המתנגד: אנתרופיק אומרת "לא"

לא כל חברות ה-AI מתלהבות מהרעיון. על פי הדיווח, אנתרופיק נקטה עמדה שונה בתכלית מזו של OpenAI. החברה הבהירה לבכירי הממשל כי היא אינה מעוניינת להעניק מניות לממשלה. החשש המרכזי של אנתרופיק הוא שבעלות ממשלתית, גם אם חלקית, עלולה לפגוע בעצמאותה וביכולתה לעמוד במשימתה המוצהרת – פיתוח בינה מלאכותית בצורה הבטוחה והאחראית ביותר .

תקדים טרי: 2 מיליארד דולר למחשוב קוונטי

הדיונים עם חברות ה-AI אינם מתרחשים בחלל ריק. ב-21 במאי 2026, כשבועיים לפני פרסום תחקיר NOTUS, הודיע משרד המסחר האמריקאי על חתימת מזכרי כוונות עם תשע חברות מחשוב קוונטי, להשקעה כוללת של 2.013 מיליארד דולר במסגרת "חוק השבבים והמדע" (CHIPS and Science Act) .

במסגרת אותן עסקאות, הממשלה האמריקאית קיבלה אחזקות מיעוט במניות החברות, ללא זכויות שליטה . בין המקבלות הבולטות: יבמ (IBM), שצפויה לקבל כמיליארד דולר להקמת מפעל ייעודי לשבבים קוונטיים, ו-GlobalFoundries שתקבל כ-375 מיליון דולר. חברות נוספות כמו D-Wave, IonQ ו-Rigetti קיבלו גם הן מימון משמעותי .

תוכנית המחשוב הקוונטי הזו משמשת כתקדים חי ונושם למודל "ההון הממשלתי" שמוצע כעת לחברות ה-AI. ההבדל המהותי הוא שבעוד שההשקעות בתחום הקוונטי מעוגנות בסמכות חוקית ברורה, הדיונים עם חברות ה-AI עדיין בשלב רעיוני וולונטרי לחלוטין.

ההקשר הרחב: צו נשיאותי חדש לאבטחת AI

חשוב להבין את הדיווח בהקשר רחב יותר. יומיים בלבד לפני פרסום תחקיר NOTUS, ב-2 ביוני 2026, חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי חדש בשם "קידום חדשנות ואבטחה בבינה מלאכותית מתקדמת" . הצו מורה לסוכנויות פדרליות להקים מסגרת לפריסה מאובטחת של מודלי AI מתקדמים, כולל תהליך וולונטרי לבחינה מוקדמת של מערכות AI לפני שחרורן .

הצו מסמן את המאמץ האחרון של הממשל לאזן בין עידוד חדשנות מהירה לבין הגנה על תשתיות קריטיות וביטחון סייבר. המהלך המשולב – רגולציה מצד אחד ובחינת השקעות הוניות מצד שני – מצביע על גישה הוליסטית של הממשל לנושא.

השורה התחתונה

נכון לעכשיו, הרעיון נמצא בחיתוליו. הוא מתמודד עם התנגדות של שחקנית מרכזית אחת לפחות, והדרך מיוזמה רעיונית לחקיקה מחייבת עוד ארוכה. עם זאת, עצם קיומן של השיחות, בגיבוי תקדים ההשקעה בתחום הקוונטי, מסמן שינוי עמוק בתפיסת התפקיד הממשלתי בעיצוב עתיד הטכנולוגיה. המסר ברור: וושינגטון כבר לא מסתפקת ברגולציה, היא רוצה להיות שותפה ברווחים – ולוודא שהם מחלחלים גם אל הציבור הרחב.