הרעיון של אלטמן אינו מנותק מהמציאות העסקית. הדיווח מציין כי OpenAI נמצאת במסלול לקראת הנפקה ציבורית (IPO), וההצעה להעניק מניות לממשלה היא חלק מההיערכות לכך – מעין הזמנה לממשלה "לשבת סביב השולחן" עוד לפני שהחברה נפתחת לציבור הרחב. גם אנתרופיק פועלת לקראת הנפקה, והדיונים על אחזקות ממשלתיות מתנהלים ברקע ההכנות הללו .
לא כל חברות ה-AI מתלהבות מהרעיון. על פי הדיווח, אנתרופיק נקטה עמדה שונה בתכלית מזו של OpenAI. החברה הבהירה לבכירי הממשל כי היא אינה מעוניינת להעניק מניות לממשלה. החשש המרכזי של אנתרופיק הוא שבעלות ממשלתית, גם אם חלקית, עלולה לפגוע בעצמאותה וביכולתה לעמוד במשימתה המוצהרת – פיתוח בינה מלאכותית בצורה הבטוחה והאחראית ביותר .
הדיונים עם חברות ה-AI אינם מתרחשים בחלל ריק. ב-21 במאי 2026, כשבועיים לפני פרסום תחקיר NOTUS, הודיע משרד המסחר האמריקאי על חתימת מזכרי כוונות עם תשע חברות מחשוב קוונטי, להשקעה כוללת של 2.013 מיליארד דולר במסגרת "חוק השבבים והמדע" (CHIPS and Science Act) .
במסגרת אותן עסקאות, הממשלה האמריקאית קיבלה אחזקות מיעוט במניות החברות, ללא זכויות שליטה . בין המקבלות הבולטות: יבמ (IBM), שצפויה לקבל כמיליארד דולר להקמת מפעל ייעודי לשבבים קוונטיים, ו-GlobalFoundries שתקבל כ-375 מיליון דולר. חברות נוספות כמו D-Wave, IonQ ו-Rigetti קיבלו גם הן מימון משמעותי
.
תוכנית המחשוב הקוונטי הזו משמשת כתקדים חי ונושם למודל "ההון הממשלתי" שמוצע כעת לחברות ה-AI. ההבדל המהותי הוא שבעוד שההשקעות בתחום הקוונטי מעוגנות בסמכות חוקית ברורה, הדיונים עם חברות ה-AI עדיין בשלב רעיוני וולונטרי לחלוטין.
חשוב להבין את הדיווח בהקשר רחב יותר. יומיים בלבד לפני פרסום תחקיר NOTUS, ב-2 ביוני 2026, חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי חדש בשם "קידום חדשנות ואבטחה בבינה מלאכותית מתקדמת" . הצו מורה לסוכנויות פדרליות להקים מסגרת לפריסה מאובטחת של מודלי AI מתקדמים, כולל תהליך וולונטרי לבחינה מוקדמת של מערכות AI לפני שחרורן
.
הצו מסמן את המאמץ האחרון של הממשל לאזן בין עידוד חדשנות מהירה לבין הגנה על תשתיות קריטיות וביטחון סייבר. המהלך המשולב – רגולציה מצד אחד ובחינת השקעות הוניות מצד שני – מצביע על גישה הוליסטית של הממשל לנושא.
נכון לעכשיו, הרעיון נמצא בחיתוליו. הוא מתמודד עם התנגדות של שחקנית מרכזית אחת לפחות, והדרך מיוזמה רעיונית לחקיקה מחייבת עוד ארוכה. עם זאת, עצם קיומן של השיחות, בגיבוי תקדים ההשקעה בתחום הקוונטי, מסמן שינוי עמוק בתפיסת התפקיד הממשלתי בעיצוב עתיד הטכנולוגיה. המסר ברור: וושינגטון כבר לא מסתפקת ברגולציה, היא רוצה להיות שותפה ברווחים – ולוודא שהם מחלחלים גם אל הציבור הרחב.
Comments
0 comments