כאן טמונה הסתירה הכואבת. העולם כולו מכוון למעבר מהיר לאנרגיה נקייה, מהלך הדורש כמויות אדירות של מחצבים "קריטיים". בלעדיהם, לא יהיו לנו סוללות למכוניות חשמליות או טורבינות לרוח. אלא שאותם מחצבים נכרים כיום באפריקה, ובמיוחד ביערות הגשם של אגן הקונגו – "הריאה הירוקה" השנייה בגודלה בעולם .
נוצר פרדוקס סביבתי עמוק: הטכנולוגיות שאמורות להפחית את פליטות הפחמן העולמיות ולהאט את משבר האקלים, אחראיות בעצמן להרס יערות משמעותי ולפליטת CO₂ אדירה בנקודת הכרייה. במילים אחרות, אנחנו הורסים מקלט אקולוגי חיוני כדי להציל את האקלים. ממצאי המחקר החדש שופכים אור עז על המתח הזה, ומדגישים כי הדרך לעתיד ירוק חייבת לעבור גם דרך רפורמה יסודית באופן שבו אנחנו כורים את המשאבים שמניעים אותו. הביקוש למחצבים אלו צפוי לגדול פי 40 עד שנת 2040, מה שהופך את הפתרון לדחוף מתמיד .
Comments
0 comments