תוכנית הענק של אירופה לעצמאות טכנולוגית: שבבים, ענן ובינה מלאכותית

חוק פיתוח הענן והבינה המלאכותית (CADA)

היוזמה השאפתנית הזו נועדה להפוך את אירופה לשחקנית מרכזית בתחום תשתיות הענן. יעדי החוק כוללים:

• שילוש קיבולת מרכזי הנתונים של האיחוד האירופי בתוך 5 עד 7 שנים .
• יצירת "אזורי האצה למרכזי נתונים", שיאפשרו קבלת היתרי בנייה בתוך 12 חודשים, קיצור דרמטי של תהליכים בירוקרטיים .
• הקמת מסגרת ריבונות בת ארבע רמות לשירותי ענן המשמשים רשויות ציבוריות. הרמה המחמירה ביותר תמנע בפועל גישה לגופים הכפופים לסמכות שיפוט זרה – קריטריון שנתפס כמכוון בעיקר כנגד חוקים אמריקאיים כמו חוק ה-CLOUD .
• השקת "יוזמות מנהיגות בענן ובינה מלאכותית", שיתמכו בהגדלת היכולות האירופיות דרך מימון מחקר, פיתוח ופריסה תעשייתית .

אסטרטגיית הקוד הפתוח של האיחוד האירופי

תוכנית להרחיב את השימוש בחלופות תוכנה מבוססות קוד פתוח בתחומי הענן, הבינה המלאכותית, אבטחת הסייבר והשבבים. באירופה קיימת קהילה של מעל 3 מיליון מפתחי קוד פתוח, והאסטרטגיה שואפת למנף זאת, כולל פרסום הנחיות רכש ממשלתי שיעודדו שימוש בתוכנות אלו במנהלים ציבוריים .

מפת דרכים אסטרטגית לדיגיטליזציה ובינה מלאכותית במגזר האנרגיה

מסמך זה מפרט כיצד ניתן לשלב מרכזי נתונים במערכות האנרגיה באופן בר-קיימא, תוך שיתוף פעולה בין מגזרי האנרגיה והדיגיטל לתמיכה בשילוב ברשת החשמל ובאספקת אנרגיה נקייה .

הרציונל של פון דר ליין

נשיאת הנציבות, אורסולה פון דר ליין, נימקה את המהלך כעניין של ביטחון, הגדרה עצמית והכרח אסטרטגי:

"איננו יכולים להרשות לעצמנו להיות תלויים באחרים עבור הטכנולוגיות שמפעילות את בתי החולים שלנו, מייצבות את רשתות החשמל שלנו ושומרות על אבטחת השירותים שלנו. מדובר בהגנה על אזרחינו, בשמירה על האינטרסים שלנו ובזכות לבחור בעצמנו. לאירופה יש את הכישרון, המצוינות המחקרית, הבסיס התעשייתי והשוק האחיד. יחד, עלינו להפוך את היתרונות הללו לריבונות טכנולוגית."

הנציבות ציינה נתונים מדאיגים: האיחוד מוציא כ-264 מיליארד אירו בשנה, בעיקר על מוצרים ושירותי IT קנייניים אמריקאיים. במקביל, חברות ענן אמריקאיות שולטות ביותר מ-70% משוק הענן האירופי, בעוד שהאיחוד מייצר פחות מ-10% מסך השבבים העולמי . המספרים הללו ממחישים את עומק התלות שהחבילה שואפת לשבור.

רקע פוליטי נפיץ: בין טראמפ לריבונות

החבילה הוצגה על רקע יחסים סוערים בין האיחוד האירופי לארה"ב תחת ממשל טראמפ, גורם שמקורות רבים ציינו כמניע מרכזי . וושינגטון ראתה בעבר בחוקי טכנולוגיה אירופיים קודמים צעדים פרוטקציוניסטיים הפוגעים בחברות אמריקאיות, והחבילה החדשה עלולה ללבות את המתיחות .
העיתוי מורכב במיוחד: החבילה פורסמה יומיים בלבד לאחר שהאיחוד האירופי סימן כי יצטרף לברית השבבים Pax Silica בהובלת ארה"ב, המתאמת בקרות יצוא שבבים מול סין. צעד זה ממחיש את האיזון העדין בין חתירה לעצמאות אירופית לבין שיתוף הפעולה ההכרחי עם וושינגטון מול יריבים משותפים . ההתייחסות במסגרת הריבונות ל"חקיקה של מדינה שלישית המחייבת גישה לנתונים המאוחסנים באירופה" נתפסת כמכוונת באופן ישיר לחוקים אמריקאיים בעלי תחולה חוץ-טריטוריאלית, כמו חוק ה-CLOUD .

ביקורת ושאלות פתוחות

החבילה, על אף היותה שאפתנית, מעלה לא מעט שאלות. קיגן מקברייד ממכון טוני בלייר, שצוטט בעבר בהקשרים של מדיניות דיגיטלית אירופית, לא נמצאו לגביו תגובות ספציפיות לחבילה הזו בכלי החיפוש, מה שמותיר חלל מסוים בניתוח הביקורת מצד גופי חשיבה גלובליים. באופן דומה, גם תגובתו של מת'יו הודג'סון, מוביל פרויקט פרוטוקול התקשורת המבוזר Matrix, אינה זמינה במקורות הללו, על אף הרלוונטיות הרבה של תחום הקוד הפתוח והתקשורת המבוזרת לחבילה.

ההיתכנות הכלכלית, היכולת לגייס את ההשקעות הפרטיות בהיקף הנדרש (המוערך בכ-200 מיליארד אירו ), והמתח בין שאיפה לאוטרקיה טכנולוגית לבין שמירה על שווקים פתוחים, הם רק חלק מהאתגרים שהחבילה תציב בפני מקבלי ההחלטות באירופה ובפני שותפותיה הגלובליות.