שלושה נושאים הפכו למוקד המחלוקת.

הצגת המחיר האמיתי של מטבעות וירטואליים

במשחקים רבים שחקנים רוכשים אבני חן, מטבעות או אסימונים, ולאחר מכן משתמשים בהם כדי לקנות פריטים ושדרוגים. אחת ההצעות המרכזיות היא לחייב את המשחקים להציג לצד כל רכישה גם את הערך שלה במטבע אמיתי — למשל באירו — בזמן ביצוע העסקה.

רשת שיתוף הפעולה להגנת הצרכן של האיחוד האירופי (CPC) כבר פרסמה עקרונות שנועדו לקדם שקיפות והוגנות בשימוש במטבעות וירטואליים בתוך משחקים .

מנכ״ל Supercell, אילקה פאנאנן, הזהיר במכתב פתוח כי דרישה כזו עלולה "להרוג את אחת מהצלחות הטכנולוגיה הגדולות באירופה" . לטענתו, מודל ה-Free-to-Play נשען על מטבעות וירטואליים כחלק ממבנה כלכלי שמפריד בין המשחק לבין תחושת ההוצאה הישירה. תעשיית המשחקים חוששת שהצגת המחיר באירו בכל שלב תפגע במודל העסקי שעליו נשענים משחקים חינמיים רבים .

הגבלות על תיבות אקראיות

תיבות אקראיות (Loot Boxes) הן חבילות שמכילות פריטים וירטואליים שנבחרים באקראי. במקרים רבים ניתן לרכוש אותן בכסף אמיתי או במטבע וירטואלי שנקנה בכסף.

הפרלמנט האירופי קרא לבחון איסור על תיבות אקראיות ועל תוכן אקראי אחר שנמכר בכסף אמיתי, בשל הסיכון להוצאות בלתי נשלטות ולפגיעה בקטינים . בהחלטה שאימץ באוקטובר 2025 קרא הפרלמנט לאסור "מנגנונים דמויי הימורים, כגון תיבות אקראיות, במשחקים הנגישים לקטינים" .

תעשיית המשחקים טוענת שמערכת הדירוג PEGI וכלי רגולציה עצמית ומשותפת אחרים כבר מספקים שקיפות והגנות מתאימות . עם זאת, ההתייעצות הציבורית של הנציבות, שקיבלה יותר מ-3,300 תגובות, הצביעה על תמיכה ציבורית רחבה בהסדרת דפוסים אפלים ועיצוב ממכר. מפתחי משחקים מזהירים שהגדרות עמומות עלולות ליצור אי-ודאות משפטית .

הגבלת עיצוב ממכר

החוק המוצע עשוי לעסוק גם ב"דפוסים אפלים" — בחירות עיצוב שמכוונות את המשתמש לקבל החלטות שמגדילות את זמן המשחק או את ההוצאה הכספית שלו. בהקשר של משחקים, הדיון עשוי לכלול תגמולים יומיים על התחברות, תמריצים להמשך שימוש, הגדרות ברירת מחדל שמגבירות את זמן המשחק ומנגנונים שמענישים שחקנים על הפסקה.

נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, תיארה את מטרת היוזמה כמאבק ב"טכניקות ובפרקטיקות מסחריות לא אתיות הקשורות לדפוסים אפלים, לשיווק באמצעות משפיענים, לעיצוב הממכר של מוצרים דיגיטליים ולפרופילאות מקוונת — במיוחד כאשר פגיעוּת של צרכנים מנוצלת למטרות מסחריות" .

הפרלמנט האירופי קרא להשבית כברירת מחדל את תכונות העיצוב הממכרות ביותר עבור קטינים . בפסגת הצרכנים האירופית ב-2025 הומלץ ללכת רחוק יותר, ולבחון איסור על מטבעות בתוך אפליקציות, מנגנוני Pay-to-Progress ו-Pay-to-Win במשחקים שסביר שיגיעו לידי ילדים .

תעשיית המשחקים יוצאת למאבק

Video Games Europe והפדרציה האירופית למפתחי משחקים (EGDF) מנהלות קמפיין מתואם במטרה להשפיע על נוסח החוק עוד לפני פרסומו הרשמי.

באוקטובר 2025 הגישה התעשייה תגובה מפורטת להתייעצות הציבורית, ובה טענה שדיני הגנת הצרכן הקיימים באיחוד, יחד עם מערכת הדירוג PEGI, כבר מספקים הגנה מספקת. לפי העמדה שהוצגה, הוראות חדשות עלולות לשכפל רגולציה קיימת ולערער מודלים של רגולציה עצמית ומשותפת .

במרץ 2026 הצטרפה Video Games Europe למכתב משותף של גופי תעשייה, שנשלח לסגנית נשיא הנציבות הנריקה וירקונן ולנציב מייקל מקגראת'. החותמים קראו לנציבות "לאפס את מסלול הפעולה" ולפעול לפי עקרונות של רגולציה טובה ופשוטה יותר, במקום ליצור הוראות ייעודיות חדשות לתעשיית המשחקים .

ב-3 ביוני 2026 יתקיים ב-Microsoft Innovation Hub בבריסל האירוע Games in Europe: Built Here, Played Globally, בהשתתפות מנהלים בכירים מאירופה ומקבלי החלטות באיחוד. האירוע, שמארגנות EGDF ו-Video Games Europe, נועד להציב את עמדת התעשייה ישירות מול מקבלי ההחלטות .

EGDF הזהירה שההצעות עלולות "לשנות מן היסוד את האופן שבו משחקי Free-to-Play פועלים" . חלק מהמפתחים משווים את הסיכון לשינוי הפרטיות IDFA של אפל, שפגע קשות בהכנסות מפרסום במובייל .

מי עומד מאחורי ההתנגדות?

אילקה פאנאנן, מנכ״ל Supercell, הפך לקול הבולט ביותר נגד הכיוון המסתמן. במכתבו הוא טען שהרגולציה עלולה "להנחית מכה קריטית" על תעשיית המשחקים האירופית, וכי דרישה להציג מחיר כספי אמיתי לכל פריט בתוך המשחק משקפת אי-הבנה של האופן שבו כלכלות Free-to-Play פועלות .

טוד גרין, נשיא King, החברה שמאחורי Candy Crush ו-Farm Heroes Saga, מזוהה אף הוא עם החששות מפני רגולציה עודפת. לפי העמדה שהוצגה מטעם התעשייה, החשש המרכזי הוא מפגיעה בתחרותיות הגלובלית של אולפנים אירופיים ומכך שהשקעות ופיתוח משחקים יעברו אל מחוץ לאיחוד. גרין עומד בראש King מאז יוני 2025, ומוביל חברה שמוצריה מגיעים לכ-200 מיליון שחקנים ברחבי העולם .

ארגוני הצרכנים דורשים דווקא יותר רגולציה

בצד השני של המחלוקת נמצאים ארגוני צרכנים וזכויות דיגיטליות, שסבורים שהפתרון אינו הקלה על התעשייה אלא כללים מחייבים ושאפתניים יותר.

ארגון European Digital Rights (EDRi) פרסם נייר עמדה שקרא לאמץ את החוק כתקנה אירופית בעלת תחולה ישירה, עם מנגנוני אכיפה חזקים. בין ההמלצות: חובת תכנון הוגן, איסור על דפוסים אפלים ואיסור על ממשקים מניפולטיביים .

פסגת הצרכנים האירופית ב-2025 המליצה לאסור במשחקים המיועדים לקטינים תיבות אקראיות, מטבעות בתוך אפליקציות, מנגנוני Pay-to-Progress ו-Pay-to-Win ותוכן אקראי אחר שנמכר בכסף אמיתי .

גם החלטת הפרלמנט האירופי מנובמבר 2025 הציבה את "העיצוב הממכר של מוצרים ושירותים דיגיטליים" ואת הפרקטיקות המסחריות הלא-אתיות בלב מטרותיו של חוק ההוגנות הדיגיטלית .

מה צפוי לקרות עכשיו?

הצעת החוק הרשמית של הנציבות צפויה בסוף 2026. לאחר מכן עשויים הפרלמנט האירופי והמועצה לבחון ולנהל עליה משא ומתן במהלך 2027 . לפי ההערכות שסופקו, אכיפה של כללים שיאומצו עשויה להתחיל סביב 2030 .

האירוע בבריסל ב-3 ביוני הוא ניסיון משמעותי של התעשייה להשפיע על הנוסח לפני שההצעה תונח באופן רשמי. המחלוקת עצמה רחוקה מסיום: חברות המשחקים טוענות שהכללים החדשים עלולים לפגוע בהצלחה טכנולוגית אירופית ובתחרותיות הבינלאומית, ואילו הרגולטורים וארגוני הצרכנים סבורים שההגנות הקיימות אינן מספיקות כדי למנוע עיצוב מניפולטיבי והוצאות בעייתיות.

עם מאות מיליוני שחקנים, הכנסות של מיליארדי אירו ועשרות אלפי משרות, חוק ההוגנות הדיגיטלית עשוי להפוך לאחד המאבקים החשובים ביותר על עתיד תעשיית המשחקים באירופה.

שלושה נושאים הפכו למוקד המחלוקת.

הצגת המחיר האמיתי של מטבעות וירטואליים

במשחקים רבים שחקנים רוכשים אבני חן, מטבעות או אסימונים, ולאחר מכן משתמשים בהם כדי לקנות פריטים ושדרוגים. אחת ההצעות המרכזיות היא לחייב את המשחקים להציג לצד כל רכישה גם את הערך שלה במטבע אמיתי — למשל באירו — בזמן ביצוע העסקה.

רשת שיתוף הפעולה להגנת הצרכן של האיחוד האירופי (CPC) כבר פרסמה עקרונות שנועדו לקדם שקיפות והוגנות בשימוש במטבעות וירטואליים בתוך משחקים .

מנכ״ל Supercell, אילקה פאנאנן, הזהיר במכתב פתוח כי דרישה כזו עלולה "להרוג את אחת מהצלחות הטכנולוגיה הגדולות באירופה" . לטענתו, מודל ה-Free-to-Play נשען על מטבעות וירטואליים כחלק ממבנה כלכלי שמפריד בין המשחק לבין תחושת ההוצאה הישירה. תעשיית המשחקים חוששת שהצגת המחיר באירו בכל שלב תפגע במודל העסקי שעליו נשענים משחקים חינמיים רבים .

הגבלות על תיבות אקראיות

תיבות אקראיות (Loot Boxes) הן חבילות שמכילות פריטים וירטואליים שנבחרים באקראי. במקרים רבים ניתן לרכוש אותן בכסף אמיתי או במטבע וירטואלי שנקנה בכסף.

הפרלמנט האירופי קרא לבחון איסור על תיבות אקראיות ועל תוכן אקראי אחר שנמכר בכסף אמיתי, בשל הסיכון להוצאות בלתי נשלטות ולפגיעה בקטינים . בהחלטה שאימץ באוקטובר 2025 קרא הפרלמנט לאסור "מנגנונים דמויי הימורים, כגון תיבות אקראיות, במשחקים הנגישים לקטינים" .

תעשיית המשחקים טוענת שמערכת הדירוג PEGI וכלי רגולציה עצמית ומשותפת אחרים כבר מספקים שקיפות והגנות מתאימות . עם זאת, ההתייעצות הציבורית של הנציבות, שקיבלה יותר מ-3,300 תגובות, הצביעה על תמיכה ציבורית רחבה בהסדרת דפוסים אפלים ועיצוב ממכר. מפתחי משחקים מזהירים שהגדרות עמומות עלולות ליצור אי-ודאות משפטית .

הגבלת עיצוב ממכר

החוק המוצע עשוי לעסוק גם ב"דפוסים אפלים" — בחירות עיצוב שמכוונות את המשתמש לקבל החלטות שמגדילות את זמן המשחק או את ההוצאה הכספית שלו. בהקשר של משחקים, הדיון עשוי לכלול תגמולים יומיים על התחברות, תמריצים להמשך שימוש, הגדרות ברירת מחדל שמגבירות את זמן המשחק ומנגנונים שמענישים שחקנים על הפסקה.

נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, תיארה את מטרת היוזמה כמאבק ב"טכניקות ובפרקטיקות מסחריות לא אתיות הקשורות לדפוסים אפלים, לשיווק באמצעות משפיענים, לעיצוב הממכר של מוצרים דיגיטליים ולפרופילאות מקוונת — במיוחד כאשר פגיעוּת של צרכנים מנוצלת למטרות מסחריות" .

הפרלמנט האירופי קרא להשבית כברירת מחדל את תכונות העיצוב הממכרות ביותר עבור קטינים . בפסגת הצרכנים האירופית ב-2025 הומלץ ללכת רחוק יותר, ולבחון איסור על מטבעות בתוך אפליקציות, מנגנוני Pay-to-Progress ו-Pay-to-Win במשחקים שסביר שיגיעו לידי ילדים .

תעשיית המשחקים יוצאת למאבק

Video Games Europe והפדרציה האירופית למפתחי משחקים (EGDF) מנהלות קמפיין מתואם במטרה להשפיע על נוסח החוק עוד לפני פרסומו הרשמי.

באוקטובר 2025 הגישה התעשייה תגובה מפורטת להתייעצות הציבורית, ובה טענה שדיני הגנת הצרכן הקיימים באיחוד, יחד עם מערכת הדירוג PEGI, כבר מספקים הגנה מספקת. לפי העמדה שהוצגה, הוראות חדשות עלולות לשכפל רגולציה קיימת ולערער מודלים של רגולציה עצמית ומשותפת .

במרץ 2026 הצטרפה Video Games Europe למכתב משותף של גופי תעשייה, שנשלח לסגנית נשיא הנציבות הנריקה וירקונן ולנציב מייקל מקגראת'. החותמים קראו לנציבות "לאפס את מסלול הפעולה" ולפעול לפי עקרונות של רגולציה טובה ופשוטה יותר, במקום ליצור הוראות ייעודיות חדשות לתעשיית המשחקים .

ב-3 ביוני 2026 יתקיים ב-Microsoft Innovation Hub בבריסל האירוע Games in Europe: Built Here, Played Globally, בהשתתפות מנהלים בכירים מאירופה ומקבלי החלטות באיחוד. האירוע, שמארגנות EGDF ו-Video Games Europe, נועד להציב את עמדת התעשייה ישירות מול מקבלי ההחלטות .

EGDF הזהירה שההצעות עלולות "לשנות מן היסוד את האופן שבו משחקי Free-to-Play פועלים" . חלק מהמפתחים משווים את הסיכון לשינוי הפרטיות IDFA של אפל, שפגע קשות בהכנסות מפרסום במובייל .

מי עומד מאחורי ההתנגדות?

אילקה פאנאנן, מנכ״ל Supercell, הפך לקול הבולט ביותר נגד הכיוון המסתמן. במכתבו הוא טען שהרגולציה עלולה "להנחית מכה קריטית" על תעשיית המשחקים האירופית, וכי דרישה להציג מחיר כספי אמיתי לכל פריט בתוך המשחק משקפת אי-הבנה של האופן שבו כלכלות Free-to-Play פועלות .

טוד גרין, נשיא King, החברה שמאחורי Candy Crush ו-Farm Heroes Saga, מזוהה אף הוא עם החששות מפני רגולציה עודפת. לפי העמדה שהוצגה מטעם התעשייה, החשש המרכזי הוא מפגיעה בתחרותיות הגלובלית של אולפנים אירופיים ומכך שהשקעות ופיתוח משחקים יעברו אל מחוץ לאיחוד. גרין עומד בראש King מאז יוני 2025, ומוביל חברה שמוצריה מגיעים לכ-200 מיליון שחקנים ברחבי העולם .

ארגוני הצרכנים דורשים דווקא יותר רגולציה

בצד השני של המחלוקת נמצאים ארגוני צרכנים וזכויות דיגיטליות, שסבורים שהפתרון אינו הקלה על התעשייה אלא כללים מחייבים ושאפתניים יותר.

ארגון European Digital Rights (EDRi) פרסם נייר עמדה שקרא לאמץ את החוק כתקנה אירופית בעלת תחולה ישירה, עם מנגנוני אכיפה חזקים. בין ההמלצות: חובת תכנון הוגן, איסור על דפוסים אפלים ואיסור על ממשקים מניפולטיביים .

פסגת הצרכנים האירופית ב-2025 המליצה לאסור במשחקים המיועדים לקטינים תיבות אקראיות, מטבעות בתוך אפליקציות, מנגנוני Pay-to-Progress ו-Pay-to-Win ותוכן אקראי אחר שנמכר בכסף אמיתי .

גם החלטת הפרלמנט האירופי מנובמבר 2025 הציבה את "העיצוב הממכר של מוצרים ושירותים דיגיטליים" ואת הפרקטיקות המסחריות הלא-אתיות בלב מטרותיו של חוק ההוגנות הדיגיטלית .

מה צפוי לקרות עכשיו?

הצעת החוק הרשמית של הנציבות צפויה בסוף 2026. לאחר מכן עשויים הפרלמנט האירופי והמועצה לבחון ולנהל עליה משא ומתן במהלך 2027 . לפי ההערכות שסופקו, אכיפה של כללים שיאומצו עשויה להתחיל סביב 2030 .

האירוע בבריסל ב-3 ביוני הוא ניסיון משמעותי של התעשייה להשפיע על הנוסח לפני שההצעה תונח באופן רשמי. המחלוקת עצמה רחוקה מסיום: חברות המשחקים טוענות שהכללים החדשים עלולים לפגוע בהצלחה טכנולוגית אירופית ובתחרותיות הבינלאומית, ואילו הרגולטורים וארגוני הצרכנים סבורים שההגנות הקיימות אינן מספיקות כדי למנוע עיצוב מניפולטיבי והוצאות בעייתיות.

עם מאות מיליוני שחקנים, הכנסות של מיליארדי אירו ועשרות אלפי משרות, חוק ההוגנות הדיגיטלית עשוי להפוך לאחד המאבקים החשובים ביותר על עתיד תעשיית המשחקים באירופה.