הזינוק הצפוי בביקוש לחשמל

התחזית המטלטלת ביותר בדו״ח האו״ם נוגעת לצריכת החשמל. עד שנת 2030, מרכזי הנתונים הגלובליים שמפעילים בינה מלאכותית צפויים לצרוך 945 TWh חשמל בשנה . נתון זה מייצג כ-3% מכלל ייצור החשמל העולמי והוא כמעט פי שלושה מהשימוש השנתי המשולב בחשמל של פקיסטן, בנגלדש וניגריה – מדינות שאוכלוסייתן הכוללת מונה למעלה מ-650 מיליון נפש .

הצמיחה מונעת כמעט לחלוטין על ידי בינה מלאכותית. דרישת ההספק של מרכזי נתונים ייעודיים לבינה מלאכותית צפויה להיות גבוהה פי 11 בשנת 2030 ממה שהייתה בשנת 2023. בנקודה זו, עומסי העבודה של בינה מלאכותית לבדם ידרשו חשמל בהיקף זהה לכלל מרכזי הנתונים הקונבנציונליים כיום, מה שהופך את הבינה המלאכותית לכוח מניע מרכזי מאחורי דרישת האנרגיה של כל תשתית המידע .

פליטות פחמן: כמו להוסיף מיליוני מכוניות לכביש

לזינוק הזה בשימוש באנרגיה יש מחיר פחמני כבד. הדו״ח צופה כי עד 2030, מרכזי הנתונים של הבינה המלאכותית יפלטו תוספת של 24 עד 44 מיליון טונות מטריות של פחמן דו-חמצני בשנה . כדי להמחיש זאת, הקצה העליון של ההערכה שווה-ערך בפליטות להוספת 10 מיליון מכוניות לכבישי ארצות הברית . אפיונים אחרים בסיקור הדו״ח משווים את סך פליטות מרכזי הנתונים ל-כלל הפליטות השנתיות של בריטניה, שעלולות להגיע ל-400 מיליון טונות של שווה-ערך לפחמן דו-חמצני .

פליטות אלו צפויות לעלות גם תחת ההנחה של אספקת חשמל ניטרלית פחמנית עד 2040, מה שמדגיש את קנה המידה העצום של דרישת האנרגיה הגדלה של הבינה המלאכותית .

הצמא הסמוי: טביעת הרגל של המים בבינה מלאכותית

בעוד שחלק ניכר מהדיון הציבורי מתמקד בחשמל ובפחמן, הדו״ח מדגיש כי מים הם משאב שהתעלמו ממנו באופן קריטי. כמות המים הנדרשת לקירור השרתים שמריצים מודלים מורכבים של בינה מלאכותית היא עצומה.

בארצות הברית לבדה, פרישת שרתי הבינה המלאכותית צפויה לצרוך בין 731 ל-1,125 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה עד 2030 – כמות השקולה בערך לצריכת המים הביתית השנתית של 6 עד 10 מיליון אמריקאים . בקנה מידה עולמי, טביעת הרגל של המים הופכת למדהימה. הדו״ח קובע כי צריכת המים הכוללת של הבינה המלאכותית בשנת 2030 תהיה שקולה לצורכי המים הביתיים השנתיים הבסיסיים של 1.3 מיליארד בני אדם באפריקה שמדרום לסהרה .

קרקע, פסולת אלקטרונית ומחזור חיים של השפעה

העלות הסביבתית של תנופת הבינה המלאכותית אינה מסתיימת במשאבים תפעוליים. הדו״ח מדגיש שני ממדים קריטיים נוספים של טביעת הרגל שלה:

• שימוש בקרקע: ההתרחבות הפיזית של מרכזי נתונים יוצרת לחץ כבד על משאבי קרקע נדירים, תוך תחרות עם חקלאות, דיור ומערכות אקולוגיות טבעיות. שטח הקרקע הנדרש להפעלת בינה מלאכותית – כולל התשתיות ושרשרת האספקה שלה – צפוי לעלות על 14,500 קילומטרים רבועים, שטח הגדול פי שניים ממטרופולין ג'קרטה, המאכלס מעל 32 מיליון איש .
• פסולת אלקטרונית: לחומרה שמאחורי הבינה המלאכותית, משבבים ייעודיים ועד ארונות שרתים שלמים, יש אורך חיים מוגבל, והיא מייצרת פסולת אלקטרונית בהיקף הולך ומחריף. הדו״ח מוסיף לחששות הגוברים ממשבר פסולת אלקטרונית, כאשר תחזית אחת משווה את הפסולת השנתית להשלכת 250 מגדלי אייפל .

קריאות לשקיפות רדיקלית ולהכרה ב״מחיר האמיתי״

דו״ח UNU-INWEH אינו רק קטלוג של בעיות; זוהי קריאה לפעולה מדינית. הוא מזהיר כי העלות האמיתית של בינה מלאכותית משתרעת על פני כל מחזור החיים, וכי עלות זו מחולקת באופן בלתי צודק, כאשר מדינות מתפתחות נושאות בנטל סביבתי לא פרופורציונלי בעודן רואות לעתים קרובות פחות מהתועלות הכלכליות .

דרישתו המרכזית של הדו״ח היא דיווח סביבתי מחייב ומתוקנן.

• הוא קורא לחברות הבינה המלאכותית לחשוף את טביעת הרגל הסביבתית המלאה שלהן, מעבר למדדי פחמן פשוטים, כך שיתייחסו גם להשפעות על מים, קרקע וחומרים .
• הוא קורא לממשלות לדרוש דיווח תקני מספקי בינה מלאכותית, ובכך ליצור מגרש משחקים שווה ותמונה ברורה של ההשפעה הכוללת של המגזר .
• הוא ממסגר את עתיד הבינה המלאכותית כסדרה של פשרות, שבהן יש לשקול את יתרונות הטכנולוגיה מול דלדול המשאבים והזיהום המואצים. התעשייה, כך מסכם הדו״ח, אינה יכולה להמשיך לצמוח מבלי להתחשב בהשפעות מחזור החיים המלא שלה .

הדו״ח אף מטיל חלק מהאחריות על משתמשי הקצה, ומציע להם לבחור בכלי בינה מלאכותית שצורכים פחות אנרגיה למשימות במידת האפשר, צעד קטן שיכול להפחית באופן מצטבר את הלחץ על רשתות חשמל ואספקת מים מתוחות .

הזינוק הצפוי בביקוש לחשמל

התחזית המטלטלת ביותר בדו״ח האו״ם נוגעת לצריכת החשמל. עד שנת 2030, מרכזי הנתונים הגלובליים שמפעילים בינה מלאכותית צפויים לצרוך 945 TWh חשמל בשנה . נתון זה מייצג כ-3% מכלל ייצור החשמל העולמי והוא כמעט פי שלושה מהשימוש השנתי המשולב בחשמל של פקיסטן, בנגלדש וניגריה – מדינות שאוכלוסייתן הכוללת מונה למעלה מ-650 מיליון נפש .

הצמיחה מונעת כמעט לחלוטין על ידי בינה מלאכותית. דרישת ההספק של מרכזי נתונים ייעודיים לבינה מלאכותית צפויה להיות גבוהה פי 11 בשנת 2030 ממה שהייתה בשנת 2023. בנקודה זו, עומסי העבודה של בינה מלאכותית לבדם ידרשו חשמל בהיקף זהה לכלל מרכזי הנתונים הקונבנציונליים כיום, מה שהופך את הבינה המלאכותית לכוח מניע מרכזי מאחורי דרישת האנרגיה של כל תשתית המידע .

פליטות פחמן: כמו להוסיף מיליוני מכוניות לכביש

לזינוק הזה בשימוש באנרגיה יש מחיר פחמני כבד. הדו״ח צופה כי עד 2030, מרכזי הנתונים של הבינה המלאכותית יפלטו תוספת של 24 עד 44 מיליון טונות מטריות של פחמן דו-חמצני בשנה . כדי להמחיש זאת, הקצה העליון של ההערכה שווה-ערך בפליטות להוספת 10 מיליון מכוניות לכבישי ארצות הברית . אפיונים אחרים בסיקור הדו״ח משווים את סך פליטות מרכזי הנתונים ל-כלל הפליטות השנתיות של בריטניה, שעלולות להגיע ל-400 מיליון טונות של שווה-ערך לפחמן דו-חמצני .

פליטות אלו צפויות לעלות גם תחת ההנחה של אספקת חשמל ניטרלית פחמנית עד 2040, מה שמדגיש את קנה המידה העצום של דרישת האנרגיה הגדלה של הבינה המלאכותית .

הצמא הסמוי: טביעת הרגל של המים בבינה מלאכותית

בעוד שחלק ניכר מהדיון הציבורי מתמקד בחשמל ובפחמן, הדו״ח מדגיש כי מים הם משאב שהתעלמו ממנו באופן קריטי. כמות המים הנדרשת לקירור השרתים שמריצים מודלים מורכבים של בינה מלאכותית היא עצומה.

בארצות הברית לבדה, פרישת שרתי הבינה המלאכותית צפויה לצרוך בין 731 ל-1,125 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה עד 2030 – כמות השקולה בערך לצריכת המים הביתית השנתית של 6 עד 10 מיליון אמריקאים . בקנה מידה עולמי, טביעת הרגל של המים הופכת למדהימה. הדו״ח קובע כי צריכת המים הכוללת של הבינה המלאכותית בשנת 2030 תהיה שקולה לצורכי המים הביתיים השנתיים הבסיסיים של 1.3 מיליארד בני אדם באפריקה שמדרום לסהרה .

קרקע, פסולת אלקטרונית ומחזור חיים של השפעה

העלות הסביבתית של תנופת הבינה המלאכותית אינה מסתיימת במשאבים תפעוליים. הדו״ח מדגיש שני ממדים קריטיים נוספים של טביעת הרגל שלה:

• שימוש בקרקע: ההתרחבות הפיזית של מרכזי נתונים יוצרת לחץ כבד על משאבי קרקע נדירים, תוך תחרות עם חקלאות, דיור ומערכות אקולוגיות טבעיות. שטח הקרקע הנדרש להפעלת בינה מלאכותית – כולל התשתיות ושרשרת האספקה שלה – צפוי לעלות על 14,500 קילומטרים רבועים, שטח הגדול פי שניים ממטרופולין ג'קרטה, המאכלס מעל 32 מיליון איש .
• פסולת אלקטרונית: לחומרה שמאחורי הבינה המלאכותית, משבבים ייעודיים ועד ארונות שרתים שלמים, יש אורך חיים מוגבל, והיא מייצרת פסולת אלקטרונית בהיקף הולך ומחריף. הדו״ח מוסיף לחששות הגוברים ממשבר פסולת אלקטרונית, כאשר תחזית אחת משווה את הפסולת השנתית להשלכת 250 מגדלי אייפל .

קריאות לשקיפות רדיקלית ולהכרה ב״מחיר האמיתי״

דו״ח UNU-INWEH אינו רק קטלוג של בעיות; זוהי קריאה לפעולה מדינית. הוא מזהיר כי העלות האמיתית של בינה מלאכותית משתרעת על פני כל מחזור החיים, וכי עלות זו מחולקת באופן בלתי צודק, כאשר מדינות מתפתחות נושאות בנטל סביבתי לא פרופורציונלי בעודן רואות לעתים קרובות פחות מהתועלות הכלכליות .

דרישתו המרכזית של הדו״ח היא דיווח סביבתי מחייב ומתוקנן.

• הוא קורא לחברות הבינה המלאכותית לחשוף את טביעת הרגל הסביבתית המלאה שלהן, מעבר למדדי פחמן פשוטים, כך שיתייחסו גם להשפעות על מים, קרקע וחומרים .
• הוא קורא לממשלות לדרוש דיווח תקני מספקי בינה מלאכותית, ובכך ליצור מגרש משחקים שווה ותמונה ברורה של ההשפעה הכוללת של המגזר .
• הוא ממסגר את עתיד הבינה המלאכותית כסדרה של פשרות, שבהן יש לשקול את יתרונות הטכנולוגיה מול דלדול המשאבים והזיהום המואצים. התעשייה, כך מסכם הדו״ח, אינה יכולה להמשיך לצמוח מבלי להתחשב בהשפעות מחזור החיים המלא שלה .

הדו״ח אף מטיל חלק מהאחריות על משתמשי הקצה, ומציע להם לבחור בכלי בינה מלאכותית שצורכים פחות אנרגיה למשימות במידת האפשר, צעד קטן שיכול להפחית באופן מצטבר את הלחץ על רשתות חשמל ואספקת מים מתוחות .