החקירה כיסתה כלכלות האחראיות ל-99.4% מכלל היבוא האמריקאי, עובדה המדגישה את היקפו העצום של המהלך . המכסים לא ייכנסו לתוקף באופן מיידי. ה-USTR קבע שימוע פומבי ל-7 ביולי 2026 ופתח תקופת הערות ציבוריות בטרם תתקבל החלטה סופית
.
ההודעה הרשמית של ה-USTR קובעת כי המכסים המוצעים חלים על כלל המוצרים "למעט כפי שמצוין בנספח א'" . ההיגיון מאחורי מנגנון הפטורים הוא שכלכלות שיש להן איסורים אמינים על עבודת כפייה או התחייבויות קשורות במסגרת הסכם סחר, יזכו למכס המופחת של 10%. מבנה תמריצים זה נועד לדחוף שותפות לאמץ מדיניות התואמת את יעדי ארה"ב
. הרשימה המלאה של הפטורים הספציפיים למוצרים מפורטת בנספח בתוך ההגשה הממשלתית המלאה.
תגובת האיחוד האירופי הייתה מהירה וחד-משמעית. הנציבות האירופית תייגה את המכסים המוצעים כ**"מיותרים" ו"בלתי מוצדקים"** למחרת, ב-3 ביוני 2026 . ההתנגדויות של הגוש היו כפולות: הממצאים מתעלמים מהחוק הקיים, והעיתוי הרסני.
ברנד לאנגה, יו"ר ועדת הסחר של הפרלמנט האירופי, כינה את הממצאים האמריקאיים "אבסורדיים לחלוטין", והצביע ישירות על החוק המקיף של האיחוד האירופי עצמו משנת 2024 שכבר אוסר על יבוא מוצרי עבודת כפייה . הנציבות האירופית הדהדה זאת, וקבעה כי הכללים שלה הם מהמחמירים בעולם לאיסור סחורות שכאלו
.
עיתוי ההצעה עורר זעם מיוחד. האיחוד האירופי ציין כי היא חותרת תחת המאמצים הקיימים ליישם את הסכם טורנברי, עסקת סחר רחבה יותר הכוללת התחייבויות ספציפיות של שני הצדדים לשתף פעולה בחיסול עבודת כפייה משרשרות האספקה . כאקט המעצים את הסתירה הנתפסת, ועדת הסחר של הפרלמנט האירופי הצביעה בעד קידום יישום עסקת טורנברי יום אחד בלבד לפני שארה"ב הודיעה על מכסי עבודת הכפייה החדשים
.
דחייתה של סין הייתה תקיפה באותה מידה אך נטועה בטיעון שונה מהותית. ב-3 ביוני, דוברת משרד החוץ, מאו נינג, הצהירה כי סין "מתנגדת בתוקף" למכסים וקראה לוושינגטון לפתור סוגיות סחר באמצעות דיאלוג ולא באמצעים חד-צדדיים .
טיעון הנגד המרכזי של בייג'ין הוא הכחשה מוחלטת של ההאשמה הבסיסית. פקידים סיניים הכחישו בתוקף את קיומה של עבודת כפייה בגבולותיה, ואפיינו את ההאשמות האמריקאיות כתוקפנות סחר בעלת מניע פוליטי . מאו נינג האשימה ישירות את ארה"ב בשימוש בנושא כתירוץ, באומרה: "אנו מתנגדים להמצאת תירוצים להטלת מכסים; אנו מתנגדים לכך שזהו תירוץ למניפולציה פוליטית"
.
עמדת הממשלה הסינית ממסגרת את המכסים כחלק מדפוס רחב יותר של פרוטקציוניזם אמריקאי, ומזהירה כי צעדים חד-צדדיים ומלחמות סחר אינם משרתים אף צד .
הצעת המכסים בגין עבודת כפייה אינה מתרחשת בחלל ריק. היא נוחתת היישר באמצעה של הפשרת יחסי סחר אטלנטית שברירית הידועה בשם "הסכם טורנברי". ההסכם, שהושג ביולי 2025 בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לנשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, מחייב את האיחוד האירופי לקצץ לאפס את המכסים על רוב הסחורות התעשייתיות מארה"ב, בעוד שארה"ב התחייבה להגביל את מכסיה על סחורות האיחוד ל-15% .
מסגרת זו כבר הייתה נתונה תחת לחץ כבד עוד לפני צעד עבודת הכפייה. הנשיא טראמפ נתן בעבר לאיחוד האירופי אולטימטום עד ל-4 ביולי 2026 לעמוד בתנאים או לעמוד בפני חסמי סחר גבוהים משמעותית, ובמאי 2026, הוא איים במכסים של 25% על מכוניות ומשאיות אירופיות . המחוקקים באיחוד, שחששו מאופיו הלא-מאוזן של ההסכם, השיגו זה עתה אמצעי הגנה הכוללים "סעיף שקיעה" (Sunset Clause) המאפשר לגוש לסיים את ההסכם עד דצמבר 2029 אלא אם כן יחודש רשמית
. הצעת המכסים החדשה נתפסת כעת כשכבה נוספת של תוקפנות סחר, המאיימת לשבש לחלוטין את תהליך האשרור של עסקת טורנברי באיחוד
.
ההצעה האמריקאית יצרה רגע של אחדות בהתנגדות בין בריסל לבייג'ין, הגם שמסיבות שונות: האיחוד האירופי רואה בכך תקיפה לא-עיתויית על שותפה בעלת חוקים זהים, בעוד סין רואה בכך הצדקה מפוברקת למלחמת סחר אסטרטגית.
Comments
0 comments