המרכז האפריקאי לבקרת מחלות (Africa CDC) דיווח נכון ל-30 במאי על 263 מקרים מאומתים ו-43 מקרי מוות בקונגו ובאוגנדה יחד, עם למעלה מ-1,100 מקרים חשודים בחקירה . ארגון הבריאות העולמי (WHO), נכון ל-29 במאי, מנה 134 מקרים מאומתים (תשעה מהם באוגנדה) ו-18 מקרי מוות, לצד 906 מקרים חשודים ו-223 מקרי מוות חשודים
.
המספר הכולל של מקרים חשודים ומאומתים הגיע לכ-1,262 מקרים ולפחות 241 מקרי מוות נכון ל-29 במאי . הפער העצום בין המקרים המאומתים לחשודים – רק כ-12% מכלל המקרים עברו אימות מעבדתי – חושף את עומק הכשל במערך המעקב והגילוי
.
זוהי ההתפרצות ה-17 של אבולה בקונגו מאז גילוי הנגיף ב-1976, והיא כבר נחשבת להתפרצות האבולה השלישית בגודלה אי פעם . היא מגיעה חמישה חודשים בלבד לאחר תום ההתפרצות הקודמת במדינה
.
הגורם להתפרצות הנוכחית הוא נגיף הבונדיבוגיו (Orthoebolavirus bundibugyoense), מין שזוהה לראשונה באוגנדה ב-2007 ושונה מהזן הנפוץ יותר, זאיר, שאחראי לרוב ההתפרצויות הקודמות . זוהי ההתפרצות המתועדת השלישית בלבד של בונדיבוגיו, והיא הגדולה ביותר אי פעם
.
הנקודה הקריטית: אין חיסון מאושר או טיפול תרופתי אנטי-ויראלי ספציפי לזן בונדיבוגיו. החיסונים הקיימים לאבולה, כמו ארוובו (Ervebo), פותחו נגד זן זאיר ואינם מספקים הגנה מפני בונדיבוגיו . החוסר הזה מאלץ את צוותי התגובה להסתמך אך ורק על מעקב מגע, בידוד וטיפול תומך – בדיוק האמצעים שנכשלים כעת בשטח.
ההתפרצות, שאומתה לראשונה ב-15 במאי 2026, התפשטה על פני שלושה מחוזות במזרח קונגו: מחוז איטורי נותר המוקד, עם 264 מתוך 282 המקרים המאומתים במדינה, אך מקרים דווחו גם בצפון קיבו (15 מאומתים) ובדרום קיבו (שלושה מאומתים) . ההדבקה חוצת הגבולות כבר התרחשה: אוגנדה דיווחה על תשעה מקרים מאומתים, כולל לפחות מקרה מוות אחד, המזוהים עם הגעה ממחוז איטורי
.
ארגון הבריאות העולמי הכריז על ההתפרצות כמצב חירום בריאותי בעל דאגה בינלאומית (PHEIC) ב-17 במאי, ויום לאחר מכן הכריז המרכז האפריקאי לבקרת מחלות על מצב חירום לביטחון היבשת .
ב-1 ביוני 2026 פרסמה ועדת החילוץ הבינלאומית (IRC) אזהרה דרמטית. על פי הארגון, רק כ-20% מאנשי המגע מאותרים כיום, הרחק מתחת לסף ה-80%-100% הנדרש לבלימת התפרצות אבולה . ההערכה היא שהנגיף התפשט ללא גילוי מאז לפני חודש מרץ – פוטנציאלית במשך שלושה חודשים לפני זיהוי המקרה הרשמי הראשון
. אנשים נמנעים מלהגיע למתקני בריאות, וחולים רבים בעלי תסמיני אבולה בוחרים להישאר בביתם בקהילה
.
ארגון "רופאים ללא גבולות" (MSF) גייס צוותים ומרחיב את פעילות הטיפול ומעורבות הקהילה, אך ציין כי "התגובה אינה מדביקה את קצב ההתפשטות" . בהודעה משותפת של ארגון הבריאות העולמי וממשלת קונגו, הודה כי מדובר ב"זמן מאתגר", כאשר צוותי הבריאות מתקשים לאתר ולבודד מקרים, לבצע מעקב מגע ולקדם קבורה בטוחה
.
לנוכח היעדר אמצעי נגד מאושרים, הודיעה הקואליציה לחידושים במוכנות למגפות (CEPI) ב-1 ביוני 2026 על השקעה של כ-60 מיליון דולר להאצת פיתוחם של שלושה חיסונים נגד נגיף הבונדיבוגיו .
החלק הארי, כ-50 מיליון דולר, הועבר לחברת מודרנה לקידום החיסון שלה המבוסס על טכנולוגיית mRNA, דרך ניסויים פרה-קליניים ועד לשלב הניסויים הקליניים (שלב 1) . סכום נוסף של 8.6 מיליון דולר הוקצה למועמד של אוניברסיטת אוקספורד ומכון הסרום של הודו, ו-3.2 מיליון דולר הופנו ליוזמת החיסון הבינלאומית לאיידס (IAVI)
. ראש ארגון CEPI, ריצ'רד האצ'ט, ציין בראיון לרויטרס כי ניתן יהיה להכין חיסונים לניסויים קליניים תוך חודשיים, אם כי לוח הזמנים תלוי במצב הביטחוני באזור ההתפרצות
.
מזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הוא אזור סכסוך פעיל, עם נוכחות של קבוצות חמושות רבות. משבר ביטחוני זה פוגע ישירות בתגובה הבריאותית. דווח על תקיפות של מתקני בריאות, והעימותים החמושים פגעו קשות ביכולת לבצע איכון מגע, להטמיע מעורבות קהילתית ולהניע צוותים ואספקה רפואית .
המרכז האירופי לבקרת מחלות (ECDC) העריך כי "ההקשר המורכב" הוא גורם מרכזי באי-הוודאות האפידמיולוגית סביב ההיקף האמיתי של ההתפרצות .
בסביבה כזו, השילוב של זן נגיפי נדיר ללא חיסון, מעקב מגע מינימלי, התפשטות חוצת גבולות ועימות פעיל, יצר מצב שארגוני סיוע מגדירים כמסוכן במיוחד. כזה שבו המספרים הרשמיים עשויים לתאר רק חלקיק מהמציאות בשטח. מסקנה אחת ברורה: ללא שינוי דרמטי במענה הבינלאומי, המשבר במזרח קונגו עלול להותיר צלקת עמוקה הרבה יותר ממה שמספרים הדיווחים.
Comments
0 comments