תצפיות SPHERE כללו גם צילום יחיד בקו Hα (מימן-אלפא) באמצעות תת-המערכת ZIMPOL, לחקר פליטה הקשורה לספיחת חומר . נתונים אלה מספקים הקשר דינמי חיוני עבור המועמד הידוע לפרוטו-כוכב לכת, AB Aurigae b.
המחקר החדש, שכותרתו "Destructuring the disk of AB Aurigae: Dynamics and accretion" ואשר הוגש במאי 2026, ניתח כיצד נעו מבנים ייחודיים בתוך הדיסקה לאורך קרוב לארבע שנים . הזרועות הספירליות, מבני הטבעות והצללים הרדיאליים שצולמו בעבר במכשירים כמו ALMA ו-SPHERE – עוקבו הפעם בתנועה.
המחקר הדינמי מאשר כי בעוד שהדיסקה גלובלית עוקבת אחר דפוסי סיבוב צפויים, הפרעות מקומיות – במיוחד באזורים הפנימיים – תואמות תחזיות ממודלים של דינמיקת דיסקה, בהם כוכב לכת ענקי חוצב נתיב דרך החומר ומשגר גלי צפיפות .
מדידת הסיבוב מ-2026 היא הפרק העדכני בגוף הולך וגדל של ראיות לכך ש-AB Aurigae היא מערכת פלנטרית בלב תהליך ההיווצרות.
בשנת 2020, אסטרונומים שהשתמשו באותו מכשיר SPHERE סיפקו את תמונות האור המפוזר העמוקות ביותר של AB Aurigae שהושגו אי-פעם . הם זיהו "פיתול" בולט באחת הזרועות הספירליות הפנימיות של הדיסקה במרחק של כ-30 יחידות אסטרונומיות – בערך המרחק של נפטון מהשמש
. הפיתול, ששוחזר במדויק במודלים של גלי צפיפות מונעי כוכב לכת, פורש כאתר שבו ייתכן שכוכב לכת מתהווה
.
תצפיות ALMA מוקדמות יותר כבר זיהו זרועות ספירליות גזיות בתוך חלל הדיסקה, מחוברות לספירלות מאובקות, ונתוני ALMA ו-SPHERE כאחד הצביעו על בן-לוויה מסיבי כגורם המניע .
בספטמבר 2025, צוות בינלאומי שהשתמש בספקטרוגרף MUSE ב-VLT זיהה קווי פליטה של Hα המזוהים ישירות עם המועמד AB Aurigae b . הפליטה נמצאה בהסחה לכחול של כ-−100 ק"מ/שנייה ממרכז קו Hα, עם בליעה מתאימה בהסחה לאדום בכ-+75 ק"מ/שנייה
.
הספקטרום שהתגלה דומה לפרופיל P Cygni הפוך – חתימה קלאסית של גז הנופל פנימה אל גוף סופח, הנראית בדרך כלל בכוכבים צעירים סופחי חומר . הספקטרום לא תאם לאורו של כוכב האם, עובדה שתומכת באופן חזק בפירוש ש-AB Aurigae b הוא אכן פרוטו-כוכב לכת האוסף חומר באופן פעיל מדיסקה סביבו
.
תצפיות ה-VLT לכדו פליטת מימן מגז חם המתגלגל אל תוך כוכב הלכת, מה שכמה חוקרים מתארים כראיה הישירה הראשונה לנפילת מסה אל עבר פרוטו-כוכב לכת .
קמפיין דימות עמוק נפרד, שחיפש את קו Paβ (פאשן-ביתא) במיקום הצפוי של AB Aurigae b, לא זיהה פליטה משמעותית . אי-זיהוי זה אינו שולל את פירוש הפרוטו-כוכב, אך מרמז שכל ספיחה ב-Paβ הייתה חלשה או אקראית במהלך חלון התצפית
.
המערכת של AB Aurigae, הממוקמת במרחק של כ-520 שנות אור בקבוצת הכוכבים עגלון (Auriga), הפכה לאחת המעבדות המתועדות הטובות ביותר לבחינת תיאוריות של היווצרות כוכבי לכת ענקיים .
החוקרים חלוקים בשאלה האם כוכבי הלכת המתהווים נוצרים באמצעות ספיחה על ליבה (core accretion) – תהליך איטי שעשוי להימשך מיליוני שנים – או דרך אי-יציבות כבידתית (gravitational instability), שיכולה להתרחש במהלך אלפי השנים הראשונות לחיי הדיסקה . גילה הצעיר של המערכת, 1–4 מיליוני שנים, מציב אילוצי זמן נוקשים על תרחישי ההיווצרות הללו
.
השילוב של דימות רב-אורכי גל, גילויים ספקטרוסקופיים של גז סופח, וכעת המעקב הישיר אחר סיבוב הדיסקה, מספק שרשרת ראיות המתפרשת על פני מורפולוגיה, קינמטיקה וחתימות ספיחה.
סיכום אבני הדרך המרכזיות:
לראשונה, אסטרונומים עברו מצילומי מצב סטטיים לתמונה דינמית של חדר ילדים פלנטרי – צופים בגרגרי אבק חגים, בזרועות ספירליות זזות, ובכוכב לכת ענק צעיר המושך במארג הדיסקה שממנה נולד.
Comments
0 comments