למה צרפת אסרה על כניסת איתמר בן‑גביר לאחר סרטון משט עזה

החלטתה של צרפת לאסור על כניסת השר הישראלי לביטחון לאומי איתמר בן‑גביר לשטחה במאי 2026 סימנה החרפה ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין חלק ממדינות אירופה. ההחלטה הגיעה לאחר פרסום סרטון הקשור למשט סיוע לעזה בשם Global Sumud Flotilla, והובילה לביקורת בינלאומית רחבה.

האירוע שהצית את המשבר

הסערה החלה לאחר שכוחות ישראליים עצרו משט סיוע הומניטרי שהיה בדרכו לרצועת עזה ועיכבו את הפעילים שעל סיפונו. בין העצורים היו גם אזרחים אירופים, כולל אזרחים צרפתים. לפי דיווחים, חלק מהפעילים נראו כורעים על ברכיהם כאשר ידיהם קשורות לאחר תפיסת הספינות.

לאחר מכן הופץ סרטון שבו נראה או נשמע השר בן‑גביר לועג ומקניט את הפעילים הכבולים. הסרטון התפשט במהירות ברשתות החברתיות ועורר ביקורת חריפה מצד ממשלות אירופיות.

שר החוץ של צרפת, ז’אן‑נואל בארו, הודיע כי בעקבות האירוע בן‑גביר אינו רשאי להיכנס לשטח צרפת, ותיאר את התנהלותו כלפי אזרחים צרפתים ואירופים כ"מעשים בלתי נסבלים" ו"בלתי נתפסים".

למה הסרטון עורר תגובה כה חריפה

עיקר הזעם נבע מהתיעוד עצמו. בדיווחים נאמר כי הפעילים הוחזקו כשהם כורעים וידיהם קשורות בזמן שהשר הישראלי לעג להם לאחר תפיסת המשט.

במדינות רבות באירופה ראו בכך עדות ליחס משפיל לעצורים, במיוחד משום שחלקם היו אזרחי מדינות האיחוד האירופי. בעקבות הסרטון זימנו כמה ממשלות אירופיות שגרירים ודיפלומטים ישראלים כדי לדרוש הסברים רשמיים.

מבקרים טענו כי עצם העובדה ששר ממשלה בכיר מופיע בסרטון שבו הוא לועג לעצורים החריפה עוד יותר את המתיחות.

מדינות שכבר נקטו צעדים נגד בן‑גביר

הצעד של צרפת אינו מגיע בחלל ריק. כבר ביוני 2025 הודיעו בריטניה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד ונורבגיה על סנקציות נגד בן‑גביר ושר ישראלי נוסף.

הממשלות הללו הסבירו כי הסנקציות קשורות להאשמות בדבר הסתה לאלימות נגד קהילות פלסטיניות בגדה המערבית. הצעדים כללו מגבלות נסיעה והקפאת נכסים בתחומי שיפוט מסוימים.

קריאות לסנקציות ברמת האיחוד האירופי

הסערה סביב המשט חידשה גם את הדיון בתוך האיחוד האירופי.

צרפת ואיטליה מבקשות לבחון סנקציות נגד בן‑גביר ברמת האיחוד האירופי, וטוענות כי היחס לפעילים העצורים והסרטון שפורסם מצדיקים תגובה משותפת של מדינות האיחוד.

שר החוץ של איטליה אף ביקש מנציגת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, להעלות את הנושא לדיון בפגישת שרי החוץ של האיחוד.

עם זאת, כדי להטיל סנקציות רשמיות של האיחוד נדרש אישור פה אחד של כל 27 המדינות החברות — דבר שהופך את המהלך לפחות ודאי.

המשמעות ליחסי ישראל ואירופה

הפרשה מוסיפה לחץ למערכת היחסים המורכבת ממילא בין ישראל לבין חלק ממדינות אירופה.

בימים שלאחר פרסום הסרטון, כמה מדינות אירופיות גינו את היחס לפעילי המשט ואף זימנו שגרירים ישראלים לשיחות הבהרה.

האיסור שהטילה צרפת על כניסת בן‑גביר הוא אחד הצעדים הדיפלומטיים החריפים ביותר שננקטו על ידי מדינה אירופית נגד שר ישראלי מכהן. יחד עם הסנקציות שכבר הוטלו במדינות אחרות והדיונים על צעדים אפשריים באיחוד האירופי, האירוע מדגיש את המתיחות הגוברת בין ישראל לבין חלק ממדינות אירופה סביב מדיניות הקשורה לעזה ולגדה המערבית.

למרות זאת, בשלב זה אין אינדיקציה לניתוק יחסים דיפלומטיים מלא בין ישראל למדינות אירופה — אך הפרשה ממחישה את הפערים הפוליטיים והמדיניים שהולכים ומעמיקים בין הצדדים.