טראמפ: מזכר השלום עם איראן 'נוסח ברובו' – המפתח: מצר הורמוז והגרעין

ההכרזה של טראמפ והשיחות האזוריות

טראמפ אמר כי ההסכם המתהווה הוא תוצאה של סדרת שיחות שקיים עם מנהיגים במזרח התיכון ובדרום אסיה. לדבריו, הוא שוחח עם מנהיגים מערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, קטאר, פקיסטן, טורקיה, מצרים, ירדן ובחריין, ובנפרד עם ישראל.

לאחר שיחות אלה, הוא אמר כי המדינות קרובות לסיום מה שהוא תיאר כ"מזכר הבנות בנוגע לשלום". עם זאת, הוא הדגיש כי הסדר זה עדיין דורש אישור סופי של ארצות הברית, איראן והשותפות האזוריות האחרות שהשתתפו בשיחות.

דיונים אלה באים לאחר חודשים של הסלמה בעימות הצבאי בין ארה"ב, ישראל ואיראן בתחילת 2026, ולאחר מאמצי הפסקת אש ותיווך דיפלומטי שנועדו למנוע מלחמה אזורית רחבה יותר.

מה כלול במסגרת המזכר?

דיווחים על המשא ומתן מצביעים על כך שההצעה הנוכחית היא מסמך מסגרת קצר, המתואר לעתים כמזכר בן עמוד אחד המתאר את העקרונות הבסיסיים להפסקת הלחימה ותחילת שיחות נוספות.

הנקודות המרכזיות הנדונות על פי הדיווחים כוללות:

• הפסקה או מורטוריום על פעולות העשרת האורניום של איראן כחלק מהמשא ומתן הגרעיני.
• הקלה בסנקציות האמריקאיות ושחרור כספים איראניים קפואים המוחזקים בחו"ל.
• צעדים לפתיחה מחדש של מצר הורמוז, תוך הקלת ההגבלות על הספנות בנתיב המים.
• תקופת משא ומתן המשך - כחודש ימים - לגיבוש הסכם מקיף יותר שיכסה את סוגיות הגרעין, הסנקציות והגישה הימית.

במידה וייושם, המסגרת תעצור ביעילות את הלחימה ותחל סבב דיפלומטיה חדש במטרה להגיע להסדר קבע מפורט יותר.

מדוע מצר הורמוז כה חשוב?

מרכיב מרכזי בהסכם המוצע הוא פתיחתו מחדש של מצר הורמוז, אחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם. המצר הצר, המחבר את המפרץ הפרסי לשווקים הגלובליים, הוא צינור החמצן של כלכלות רבות, ושיבושים בו עלולים להשפיע באופן דרמטי על אספקת הנפט העולמית ועל המחירים.

טראמפ אמר כי פתיחת המצר תהיה חלק מההסכם, מה שמאותת על חזרה אפשרית לספנות סדירה דרכו.

עם זאת, האופן שבו המצר ינוהל נותר שנוי במחלוקת. הממשל האמריקאי מדגיש את חופש השיט ואת העיקרון שלפיו אף מדינה או ארגון לא יוכלו לגבות אגרה או להגביל את המעבר.

לעומת זאת, דיווחים איראניים, בהם מצוטטת סוכנות הידיעות המקורבת למשטר "פארס", רמזו כי לאיראן תישאר השליטה או סמכות הניהול על המצר, מה שמדגיש סוגיה מרכזית שטרם נפתרה במשא ומתן.

נקודות המחלוקת העיקריות

למרות התיאור האופטימי של טראמפ, מספר סוגיות עדיין חוצצות בין הצדדים.

תוכנית הגרעין האיראנית

ארצות הברית התעקשה זה מכבר כי אסור שאיראן תשיג נשק גרעיני. זוהי מטרה מרכזית של מדיניות ארה"ב כלפי איראן.

המזכר המוצע כולל לכאורה הפסקה זמנית או מורטוריום על העשרת אורניום, אך היקפה, משכה ומנגנוני הפיקוח של מגבלות אלה נותרו לא ברורים.

השליטה והביטחון במצר הורמוז

גם אם המצר ייפתח מחדש לשיט, נותרו שאלות בלתי פתורות לגבי מי ישלוט או יאבטח את המעבר, ומהי הסמכות שתשמור איראן.

נרטיבים שונים אלה ממקורות אמריקאיים ואיראניים ממחישים מדוע הצדדים עדיין רואים בהסכם כבלתי גמור.

תפקיד המתווכים והדיפלומטיה האזורית

למתווכים דיפלומטיים היה תפקיד משמעותי במגעים. דיווחים מצביעים על כך שפקיסטן שימשה כמתווכת מרכזית, והעבירה הצעות איראניות מתוקנות לארה"ב וסייעה לתקשורת בין וושינגטון לטהרן.

מדינות האזור - כולל מדינות המפרץ שהשתתפו בשיחות עם טראמפ - היו מעורבות אף הן בדיונים שנועדו לייצב את האזור ולמנוע הסלמה נוספת. מעורבות רבת-מדינות זו משקפת את האינטרסים האזוריים הרחבים: הן מצב הביטחון והן יציבות אספקת האנרגיה העולמית תלויים בתוצאות המשא ומתן.

מה הלאה?

נכון לעכשיו, המזכר המוצע נותר מסגרת קרובה לסיום, אך לא הסכם שלום מוגמר. המשא ומתן ממשיך לפעול לגיבוש התנאים הסופיים, וגורמים רשמיים אומרים כי הכרזות נוספות עשויות להגיע ברגע שפרטים אלה יוסדרו.

אם יושלם, המזכר יהווה צעד ראשון לקראת סיום הסכסוך הנוכחי ופתיחת משא ומתן על הסכם מקיף יותר שיכסה את מגבלות הגרעין, הסנקציות והביטחון הימי במפרץ הפרסי.

האם המסגרת תתפתח להסדר קבע תלויה ככל הנראה באופן שבו ייפתרו המחלוקות הנותרות - במיוחד בנוגע למגבלות הגרעין והשליטה במצר הורמוז.