במקום להתמקד רק במשא ומתן סחר מסורתי, וושינגטון הדגישה שותפויות טכנולוגיות ויכולות דיגיטליות - שינוי שחלק מהאנליסטים מתארים כסוג של "דיפלומטיה טכנולוגית", שבה ההשפעה נבנית דרך אימוץ של פלטפורמות תוכנה, מערכות נתונים וסטנדרטים טכניים.
הטמעת טכנולוגיות אמריקניות בכלכלות שותפות יכולה ליצור אפקטים רשתיים ארוכי טווח: ברגע שממשלות ותעשיות מאמצות כלים וסטנדרטים ספציפיים, המעבר למערכות חלופיות הופך לקשה יותר.
יוזמה מרכזית שהוכרזה סביב הפגישות היא קרן אמריקנית של 20 מיליון דולר שנועדה לעזור לכלכלות שותפות לאמץ טכנולוגיות AI אמריקניות. לפי גורמים רשמיים בארה"ב שהשתתפו בדיוני APEC, המימון נועד לתמוך בתוכניות פיילוט, סיוע טכני ופרויקטים המדגימים שימושים מעשיים של AI בתעשיות אזוריות.
המטרה אינה רק לייצא תוכנה, אלא לעזור למדינות לשלב יכולות AI בשירותים ציבוריים ובמגזרים כלכליים - ובכך לעגן טכנולוגיה אמריקנית בתוך המערכות הללו.
המכירה האמריקנית התמקדה במקרי שימוש קונקרטיים ולא ביכולות AI מופשטות. דוגמאות שהודגשו במהלך דיוני APEC כללו:
יישומים ספקטורליים אלה ממחישים גישה רחבה יותר: הטמעת AI בתשתיות רגולטוריות ומדעיות כמו חקלאות, ניטור סביבתי וביוטכנולוגיה.
מערכות כאלה יכולות לעצב את האופן שבו ממשלות אוספות נתונים, אוכפות תקנים ומנהלות שרשראות אספקה - תחומים שבהם סטנדרטים טכנולוגיים הופכים לעתים קרובות למקובעים מאוד.
המהלך האמריקני ב-APEC קשור קשר הדוק לתחרות הטכנולוגית הרחבה יותר שלה עם סין. וושינגטון מסגרת יותר ויותר את אימוץ התשתית הדיגיטלית ופלטפורמות ה-AI כסוגיה אסטרטגית, בטענה שהחלטות טכנולוגיות יכולות להשפיע על תלות כלכלית ויישור גיאופוליטי.
דיווחים מפגישות APEC תיארו את היוזמה כחלק ממאמץ רחב יותר להתמודד עם ההשפעה הטכנולוגית והימית הגדלה של סין באזור על ידי הצעת חלופות המבוססות על מערכות וחברות אמריקניות.
סין מצידה מקדמת גם פלטפורמות דיגיטליות ותשתיות משלה ברחבי אסיה, כך שמדינות רבות עומדות למעשה בפני בחירה בין מערכות טכנולוגיות מתחרות.
למרות הדינמיקה התחרותית, וושינגטון מקיימת מעורבות מוגבלת עם בייג'ינג בנושא בטיחות AI וניהול סיכונים. פקידים אמריקניים וסיניים קיימו דיונים שהתמקדו בסכנות הנשקפות ממערכות AI מתקדמות ובצורך להפחית סיכונים גלובליים מהטכנולוגיה.
גורמים רשמיים בארה"ב הדגישו כי שיחות אלה אינן מיועדות ליישר את מדיניות הטכנולוגיה או לשתף יכולות ליבה. במקום זאת, הן נועדו לשמור על ערוצי תקשורת ולטפל בסיכונים פוטנציאליים הקשורים למערכות AI חזקות יותר ויותר.
זה משקף גישה דואלית:
היוזמות שהוצגו ב-APEC מדגישות כיצד מדיניות טכנולוגיה בינלאומית משתנה. AI הוא כבר לא רק נושא חדשנות מקומי - הוא הופך לכלי של מדיניות כלכלית.
על ידי מימון תוכניות פיילוט, קידום יישומים ספקטורליים ועידוד שותפים אזוריים לאמץ מערכות אמריקניות, ארצות הברית מנסה לעצב את היסודות הטכנולוגיים של כלכלת אסיה-פסיפיק. במקביל, הדיאלוג הזהיר שלה עם סין על בטיחות AI מראה שגם יריבים אסטרטגיים מושבעים רואים צורך מסוים בתקשורת על הסיכונים הנשקפים מטכנולוגיות AI חזקות.
המידה שבה כלכלות אסיה יאמצו כלים אמריקניים - או יגוונו על פני מספר מערכות טכנולוגיות - תסייע לקבוע את מאזן ההשפעה בנוף ה-AI העולמי בעשור הקרוב.