מנכ"ל בוייג מזהיר: אירופה "הולכת בשנתה" אל תלות מסוכנת בבינה מלאכותית ובסטארלינק האמריקאיות

רשתות לוויינים מספקות יותר ויותר קישוריות חיונית לממשלות, עסקים ואזורים מרוחקים. במקביל, פלטפורמות AI הופכות לשכבות יסוד לפרודוקטיביות, עיבוד נתונים ושירותים דיגיטליים בכלל התעשיות.

לדברי רוסאט, הסתמכות רבה על ספקים חיצוניים בשני התחומים פירושה שאירופה עלולה לאבד שליטה על חלקים מרכזיים במערכת האקולוגית הדיגיטלית שלה.

מדוע סטארלינק מעוררת דאגה אסטרטגית

סטארלינק, המופעלת על ידי חברת SpaceX, היא מערכת האינטרנט הלוויינית הבולטת ביותר בעולם הפועלת במסלול נמוך סביב כדור הארץ (LEO), והיא הפכה במהירות לספקית שירותי קישוריות מרכזית. מנהיגי תקשורת באירופה רואים בדומיננטיות זו פגיעות פוטנציאלית.

דאגתו של רוסאט אינה נוגעת רק לתחרות, אלא לנושא השליטה. אם רשת פרטית זרה הופכת לתשתית חיונית, היא עלולה באופן תיאורטי להגביל גישה, לשנות תנאי שירות, או להשפיע על הקישוריות בדרכים שיפגעו בממשלות ובכלכלות.

כמה אנליסטים וקובעי מדיניות ציינו שריכוז יכולת זה בספק לא-אירופי עלול להפוך את הקישוריות לנקודת לחץ גיאופוליטית במהלך משברים או סכסוכים.

בעיית התלות בבינה מלאכותית

היגיון דומה חל על בינה מלאכותית. רוב מודלי ה-AI המתקדמים, הפלטפורמות ומערכות הענן מפותחות ומופעלות כיום על ידי חברות טכנולוגיה אמריקאיות.

רוסאט הזהיר שאם אירופה תתבסס בעיקר על מערכות אלו, היא מסתכנת באובדן שליטה על:

• תשתית מחשוב הליבה
• מערכת האקולוגית של יישומי AI
• הערך הכלכלי שנוצר על ידי תוכנת הדור הבא

בפועל, משמעות הדבר היא שאירופה עלולה ללכוד פחות מהרווח הכלכלי של AI תוך הסתמכות על ספקים חיצוניים עבור יכולות דיגיטליות קריטיות.

הדחיפה של אירופה לריבונות טכנולוגית

האזהרה משתלבת באג'נדה מדינית אירופית רחבה יותר המתמקדת בריבונות טכנולוגית – הרעיון שהאיחוד האירופי צריך לשמור על שליטה בתשתיות קריטיות ובטכנולוגיות דיגיטליות.

מוסדות האיחוד האירופי כבר העלו חששות שתלות בספקי תקשורת ממדינות שלישיות עלולה לערער את הביטחון והאוטונומיה האסטרטגית של האיחוד.

כחלק ממאמץ זה, אירופה פועלת על יוזמות כגון:

• IRIS², קבוצת לוויינים אירופית מתוכננת שנועדה לחזק תקשורת מאובטחת ולהפחית את התלות ברשתות חיצוניות.
• השקעות בתשתית דיגיטלית מקומית, כולל רשתות תקשורת, מערכות ענן ופיתוח AI.

תוכניות אלו שואפות להבטיח שאירופה תוכל להפעיל שירותים דיגיטליים חיוניים גם אם מתחים גיאופוליטיים ישבשו את הגישה לטכנולוגיות זרות.

מדוע איחוד שוק התקשורת חשוב

רוסאט ומנהיגי תקשורת אחרים טוענים שבניית תשתית דיגיטלית ריבונית דורשת יכולת השקעה גדולה בהרבה מזו שמאפשר כיום שוק התקשורת המקוטע של אירופה.

אירופה עדיין מפעילה עשרות שווקי תקשורת לאומיים, דבר המגביל קנה מידה ומפחית את התשואה על השקעות בתשתיות. אנליסטים אומרים שחברות תקשורת חזקות יותר ומיזוגים יוכלו לסייע במימון פרויקטים כמו רשתות סיבים אופטיים, מערכות דור 5 ו-6G עתידיות, קישוריות לוויינית ותשתיות AI.

ללא קנה מידה זה, היבשת מסתכנת בהמשך השכרת טכנולוגיה חיונית מספקים גלובליים במקום להחזיק בה, לפי הטיעון שמקדמים מנהלי תקשורת ותומכי מדיניות.

השאלה האסטרטגית הגדולה יותר

אזהרתו של רוסאט משקפת ויכוח רחב יותר המתנהל ברחבי אירופה: כיצד לאזן בין פתיחות לטכנולוגיה גלובלית לבין הצורך באוטונומיה אסטרטגית.

חברות אמריקאיות שולטות כיום בשכבות רבות של הערימה הדיגיטלית – ממחשוב ענן ומודלי AI ועד לקישוריות לוויינית. עבור קובעי המדיניות האירופיים, האתגר הוא להחליט כמה עצמאות נחוצה כדי להגן על התחרותיות הכלכלית והביטחון הלאומי.

המסר של רוסאט הוא שהמתנה ארוכה מדי עלולה להקשות על הבחירות הללו. אם אירופה לא תשקיע מוקדם ברשתות הלוויינים ויכולות ה-AI שלה, היא עלולה למצוא עצמה תלויה לצמיתות בתשתית הנשלטת במקום אחר.