המתיחות המסחרית בין האיחוד האירופי לסין - כך היא מסלימה

הטענה המרכזית של בכירים באירופה היא שהבעיה אינה רק חוסר איזון סחר, אלא עיוות שוק שנגרם מסיוע ממשלתי סיני ויכולת ייצור עודפת, שמורידים מחירים ופוגעים בתעשייה האירופית.

הכלים החדשים של האיחוד: תגובה לעיוותי שוק

בריסל בוחנת כעת כלים חדשים להתמודדות עם יבוא סיני שמגיע מעודף ייצור. ההצעה המרכזית היא מנגנון אירופי חדש שיוכל להגביל גישה לשוק למוצרים או חברות שנתמכות בעודף ייצור, מה שייתן לאיחוד גמישות רבה יותר להתמודד עם עיוותי שוק.

סין כבר הגיבה באיום: משרד המסחר הסיני הודיע כי אם הצעדים יאומצו, בייג'ינג תנקוט ב"צעדי נגד נחושים" נגד הגבלות אפליה על חברות או מוצרים סיניים.

צעדים אלה יצטרפו למערכת ההגנה המסחרית הקיימת. נכון לסוף 2024, לאיחוד האירופי היו 199 צעדי הגנת סחר בתוקף, והנציבות פתחה 33 חקירות חדשות באותה שנה - המספר השנתי הגבוה ביותר מאז 2006.

גיוון שרשראות אספקה כדי לצמצם תלות

שינוי מרכזי נוסף הוא ניסיון לצמצם את התלות בספק יחיד, במיוחד סין.

קובעי המדיניות באירופה דנים בתקנות שיחייבו או יעודדו חברות לגוון את שרשראות האספקה שלהן כדי שלא יהיו תלויות יתר על המידה במדינה אחת. המטרה היא לחזק את החוסן בתעשיות קריטיות כמו מכונות תעשייתיות וכימיקלים, ולצמצם את הפגיעות שנחשפו במהלך משברים גיאו-פוליטיים.

גישה זו משקפת אסטרטגיה רחבה יותר של האיחוד, המתמקדת בביטחון כלכלי וחוסן לאומי, תוך שמירה על קשרי סחר עם סין אך הגבלת תלות אסטרטגית.

Huawei, ZTE והחשש מאבטחת סייבר

ביטחון טכנולוגי הפך לזירת עימות נוספת בין בריסל לבייג'ינג.

הנציבות האירופית קבעה כי חברות התקשורת הסיניות Huawei ו-ZTE מציבות סיכון גבוה משמעותית מספקיות 5G אחרות, והמליצה למדינות החברות להגביל או להחריג אותן מרשתות רגישות במסגרת תוכנית אבטחת הסייבר של האיחוד.

בריסל התחייבה שלא לחשוף את הרשתות הפנימיות שלה לספקים המשתמשים בציוד של Huawei או ZTE, ודחקה במדינות החברות להאיץ את יישום צעדי האבטחה הללו.

הצעות הקשורות לחקיקת אבטחת סייבר עשויות לאפשר לאיחוד להוציא בהדרגה ציוד מספקים "בעלי סיכון גבוה" מתשתיות קריטיות, מה שלמעשה מכוון לחברות סיניות.

תגובת סין: דחיית נרטיב "עודף הייצור"

בייג'ינג דוחה בתוקף את ההאשמות האירופיות על עודף ייצור מבני.

גורמים רשמיים בסין טוענים כי הטענות הן מוטיבציה פוליטית ומשקפות חשש מערבי מאובדן תחרותיות, ולא חוסר איזון כלכלי אמיתי. לטענתם, תיוג כוח הייצוא הסיני כ"עודף ייצור" הוא סוג של פרוטקציוניזם סחר שנועד להגביל את גישת החברות הסיניות לשווקים זרים.

הרשויות בסין הזהירו כי הגבלות סחר חדשות של האיחוד עלולות לעורר תגובת נגד ולפגוע בשרשראות האספקה העולמיות, במיוחד בתעשיות האנרגיה הנקייה והייצור המתקדם.

למה גרמניה נמצאת תחת לחץ?

הפוליטיקה הפנימית של האיחוד משחקת תפקיד מרכזי. מדינות החברות, בעיקר אלה עם קשרי יצוא חזקים לסין, נזהרות מצעדי סחר אגרסיביים מדי.

גרמניה נמצאת במרכז הדיון בשל בסיס התעשייה החזק שלה ומערכת היחסים הכלכלית העמוקה עם סין. ככלכלה הגדולה באיחוד, עמדתה של ברלין יכולה לקבוע אם כלי הסחר החדשים יזכו לתמיכה פוליטית מספקת ברחבי הגוש.

בעוד בריסל מתכוננת להחלטות מדיניות מרכזיות בנושאי הגנת סחר וביטחון כלכלי, גרמניה ומדינות אחרות נמצאות תחת לחץ הולך וגובר לתמוך בתגובות אירופיות חזקות יותר מול היבוא הסיני והסיכונים בשרשראות האספקה.

השינוי האסטרטגי במדיניות אירופה כלפי סין

יחד, ההתפתחויות האלה מסמנות שינוי עמוק בחשיבה האירופית.

במשך שנים, קובעי המדיניות באירופה הדגישו את היתרונות של יבוא זול ואינטגרציה כלכלית עמוקה עם סין. כיום, הדיון מתמקד יותר ויותר בשאלה האם ייצוא נתמך מדינה ותלות טכנולוגית עלולים להחליש את בסיס התעשייה האירופי או ליצור פגיעויות ביטחוניות.

התוצאה היא שינוי הדרגתי אך משמעותי במדיניות האיחוד – מגישה של מעורבות ופתיחות שוק לעבר עמדה הגנתית יותר, המשלבת כלי סחר, הגבלות טכנולוגיות וגיוון שרשראות אספקה.

האם גישה זו תייצב את היחסים – או תדחוף את אירופה וסין לעימות סחר עמוק יותר? התשובה אינה ברורה. מה שבטוח הוא שהאיחוד רואה כעת במדיניות כלכלית, בתחרותיות תעשייתית ובביטחון לאומי נושאים שזורים זה בזה ביחסיו עם בייג'ינג.