גל קטלני של תקיפות אוניות סוחר בים השחור: גולדן רוז, גז ליסבון ו-MV ריחאן סארי

'גז ליסבון' (Gas Lisbon) – מכלית גז פחמימני מעובה (LPG)

• דגל/בעלות: אונייה אוקראינית תחת דגל ליבריה, שהובילה פרופאן לנמל רני האוקראיני .
• תאריך ומיקום: נפגעה ב-21 ביולי, כ-40 ק"מ מול חופי רומניה, מחוץ למים הטריטוריאליים הרומניים .
• גורם חשוד: נשיא רומניה, ניקושור דן, אמר כי התקיפה הייתה "סביר להניח" התקפה רוסית, והורה על פתיחת חקירה .
• נפגעי צוות: מלח אחד מת בבית חולים רומני כתוצאה משאיפת עשן וסיבוכים ריאתיים; 2 אנשי צוות נוספים (אזרחי הפיליפינים) נותרו בטיפול נמרץ נכון ל-23 ביולי . שלושה אנשי צוות נפצעו בתחילה .
• לאום הצוות: לפחות אזרחים פיליפינים היו בין הפצועים .

MV ריחאן סארי (MV Reyhan Sarı)

• דגל/בעלות: אוניית צובר טורקית .
• תאריך ומיקום: נפגעה ב-22-23 ביולי ליד נובורוסיסק, רוסיה, כשהובילה פחם מנמל טאמן הרוסי לטרבזון, טורקיה .
• גורם חשוד: תקיפת כטב"ם. כלי תקשורת רוסיים מייחסים אותה לאוקראינה, כחלק מהמערכה נגד אוניות . אוקראינה לא לקחה אחריות רשמית על התקיפה.
• נפגעי צוות: מלח טורקי אחד נהרג (בחדר המכונות), 3 נפצעו .
• לאום הצוות: כל אנשי הצוות המדווחים היו טורקים .

נקודות אי-ודאות מרכזיות

• מקור התקיפה על 'MV ריחאן סארי' שנוי במחלוקת: כלי תקשורת רוסיים מייחסים אותה לאוקראינה (מבצע מולוצ'קה) , בעוד אוקראינה לא אישרה זאת רשמית.
• מספר ההרוגים על 'גז ליסבון' עלול לעלות מעל הרוג אחד מאושר, שכן שני מלחים פיליפינים נותרו בטיפול נמרץ .
• חלק מהמקורות מכנים את האונייה הראשונה בשם "Golden Leo" במקום "Golden Rose", אך נראה שמדובר באותו אירוע .

כיצד הגיבה יוון

יוון היא בעלת אחד מציי הסוחר הגדולים בעולם, והיא הושפעה ישירות מהתקיפות החוזרות בים השחור במהלך שנת 2026. ב-22 ביולי 2026, פרסם משרד הספנות היווני המלצה לכל האוניות המסחריות תחת דגל יוון להגביר את אמצעי הביטחון בעת הפלגה בים השחור, תוך ציון "המתח הגובר" בעקבות שורת התקיפות על מכליות . מהלך זה בא בעקבות פעולות יווניות קודמות: בינואר 2026, הזהירה אתונה מפעילים להעריך מחדש את אמצעי האבטחה עבור נמלים רוסיים, לאחר תקיפות כטב"מים על שתי מכליות בניהול יווני (מתילדה ודלתא הרמוני) . במרץ 2026, מכלית נפט יוונית נפגעה מפגז או כטב"ם ליד נובורוסיסק . יוון גינתה רשמית את התקיפות על אוניות אזרחיות בבעלות יוונית, והזהירה כי תקריות כאלה מסכנות את בטיחות הצוותים ואת הסביבה הימית .

קריאת אוקראינה באו"ם

שר החוץ האוקראיני בפועל, אנדריי סיביגה, אמר שלפחות שלוש אוניות משא אזרחיות הותקפו על ידי רוסיה בימים האחרונים, וכתוצאה מכך, אפס אוניות עוברות דרך מסדרון התבואה האוקראיני בים השחור . אוקראינה הזמינה רשמית ישיבת חירום של מועצת הביטחון של האו"ם ל-27 ביולי 2026 . סיביגה הזהיר: "משפחות מיליונים ברחבי אפריקה, אסיה, המזרח התיכון ואמריקה הלטינית עלולות לעמוד בפני עליית מחירים ורעב אם הטרור הזה יימשך" . הוא קרא לכל המדינות, ובמיוחד לאלו שנפגעו, לדרוש מרוסיה להפסיק את התקפותיה על אוניות אזרחיות .

המערכה האוקראינית הרחבה יותר של כטב"מים ימיים (מבצע מולוצ'קה)

אוקראינה מנהלת מערכה התקפית מתעצמת של כטב"מים כנגד "צי הצללים" הרוסי – מכליות ואוניות משא שרוסיה משתמשת בהן כדי להתחמק מסנקציות ולספק את כוחותיה. פרטים מרכזיים:

• מבצע מולוצ'קה (באוקראינית: "Молочка") הושק ב-6 ביולי 2026, תוך שימוש בכטב"מים ימיים ואוויריים .
• היקף: עד אמצע יולי, כוחות המערכות הבלתי מאוישות של אוקראינה תקפו לפחות 172 כלי שיט בסך הכול: 118 בים אזוב ו-54 בים השחור (נכון ל-17 ביולי) .
• מהלומות עיקריות:
  • 15 ביולי: אוקראינה פגעה ב-20 כלי שיט של צי הצללים הרוסי בלילה אחד בים השחור: 17 מכליות נפט, 2 מכליות גז וגוררת אחת .
  • 17 ביולי: עוד 12 כלי שיט נפגעו (9 אוניות משא, מכלית נפט אחת, מכלית גז אחת, גוררת אחת), והביאו את המספר הכולל של כלי שיט רוסיים שנפגעו ל-159+ .
  • כטב"מים ימיים מדגם "Sea Baby" הותאמו כפלטפורמות שיגור לכטב"מי FPV, מה שהאריך את טווח הפגיעה של אוקראינה .
• סוג המטרות: הקמפיין מתמקד במיוחד בכלי שיט סוחר הקשורים לרוסיה המובילים נפט, גז, פחם ואספקה צבאית, ולא בכלי שיט צבאיים טהורים .