לפי אנשים המכירים את השיחות, יוטיוב בוחנת תשלומים של מיליוני דולרים ליוצרים בתמורה לבלעדיות זמנית. לפי הדיווחים, נשקלו כמה מבנים אפשריים, בהם מימון ישיר של תוכניות והקצאת חלק מעסקאות פרסום גדולות למ creators. נכון לדיווחים המצוטטים, טרם נסגרו הסכמים, אף שהמגעים עם כמה שותפים היו מתקדמים.

הצעה כזו שונה מהמודל המוכר של יוטיוב, שבו יוצרים מרוויחים בדרך כלל מפרסום, מחסויות ומפעילות עסקית נלווית — ולא מערבויות גדולות שממומנות ישירות בידי הפלטפורמה. במילים אחרות, יוטיוב מתחילה להתייחס לבלעדיות כאל מוצר שהיא מוכנה לקנות.

העיתוי בולט במיוחד משום שהוא מסמן היפוך בעמדת החברה. ביולי דווח שיוטיוב עדיין בוחנת כיצד להגיב למהלך של נטפליקס, תוך שהיא משדרת כלפי חוץ שאינה מודאגת. באוגוסט, לפי הדיווחים, האסטרטגיה כבר עברה לתמריצים כספיים ישירים.

נטפליקס מתחילה ברישוי — ומתקדמת לבלעדיות

נטפליקס אינה פועלת לפי תבנית אחת. חלק מההסכמים הראשונים שלה התמקדו ברישוי תוכניות קיימות של יוצרים, תוך מתן אפשרות להמשיך לפרסם אותן גם ביוטיוב. כך היא מקבלת תוכן עם קהל מוכר, בלי לבקש מהיוצר להחשיך את הערוץ שבו בנה את המותג שלו.

בין היוצרים והמותגים שנקשרו למהלך של נטפליקס נמצאים:

• Ms. Rachel ו-Mark Rober — ההסכמים שלהם עם נטפליקס לא חייבו, לפי הדיווחים, להסיר את התוכניות מיוטיוב.
• The Sidemen, חברת Mythical של Rhett & Link, Nick DiGiovanni ו-Alan Chikin Chow — כולם נמנים עם מותגי היוצרים שנטפליקס צירפה לסגל המתרחב שלה.
• The Stokes Twins — ההסכם כולל ארכיון של סרטוני יוטיוב קיימים, והסרטונים נשארים זמינים גם ביוטיוב. האחים מפתחים בנוסף סדרה ארוכה לנטפליקס, שמתוכננת ל-2027, אך פרטיה עדיין לא פורסמו.

בחלק מהמקרים התוכן מופץ בשתי הפלטפורמות במקביל. כך, לפי דיווחים, Mythical מתכננת לפרסם מדי שבוע כמה פרקים של Good Mythical Morning, Mythical Kitchen ו-Last Meals ביוטיוב ובנטפליקס באותו זמן.

המודל הלא-בלעדי מאפשר לנטפליקס לבחון את כוחם של היוצרים כשהביקוש כבר קיים, בלי לשלם מיד את המחיר של העברת ערוץ מצליח מהפצה חינמית ביוטיוב. מבחינת היוצרים, מדובר במקור הכנסה נוסף שאינו מחייב אותם לוותר על מנוע הגילוי המרכזי שלהם.

איפה נטפליקס כן דורשת בלעדיות?

נטפליקס מתקדמת גם מעבר לרכישת קטלוגים קיימים. ההסכם עם Jordan ו-Salish Matter תואר כשותפות פיתוח בלעדית ורב-שנתית, הכוללת פרויקטים מקוריים עלילתיים, לא-עלילתיים ומונפשים. זהו הסכם שקרוב יותר לחוזה כישרונות של אולפן מסורתי מאשר לרכישת סרטוני עבר בלבד.

דוגמה ברורה עוד יותר היא הפודקאסט On Purpose של Jay Shetty. גרסת הווידאו של התוכנית עברה ב-13 ביולי לבלעדיות משותפת ב-Spotify ובנטפליקס, ופרקים חדשים אינם זמינים עוד ביוטיוב. שווי העסקה דווח כעשוי להגיע לכ-100 מיליון דולר, אך החברות לא חשפו לציבור את מלוא התנאים הכספיים.

ההבדל בין שני סוגי ההסכמים חשוב: יוצר יכול לרשיין לנטפליקס ספריית תוכן קיימת ולהשאיר אותה זמינה ביוטיוב, או לחתום על הסכם שבו יצירות חדשות אינן מופיעות ביוטיוב. לכל אפשרות יש השלכות שונות על החשיפה, על ההכנסות ועל השליטה של היוצר במותג שלו.

סימנים ראשונים לכך שהתוכן עובד בנטפליקס

הנתונים המוקדמים החזקים ביותר מגיעים מתחום הילדים והמשפחה. לפי דיווחים, Ms. Rachel הייתה היוצרת המובילה בנטפליקס, עם 69 מיליון צפיות במחצית הראשונה של 2026. באותו דיווח הוזכרו גם CrunchLabs של Mark Rober, Jordan ו-Salish Matter ו-Danny Go! בין התכנים הבולטים.

חשוב לסייג: זהו נתון פלטפורמי שדווח בתקשורת, ולא השוואה שנבדקה באופן עצמאי. עם זאת, הוא מסביר מדוע נטפליקס מוכנה לשלם עבור מותגי יוצרים. אישיות מוכרת יכולה להביא לשירות מנויים הכרה מיידית וצפייה חוזרת — במיוחד בקטגוריות שבהן משפחות כבר מבלות זמן רב.

המהלך של נטפליקס אינו מוגבל ליוטיוברים יחידים. החברה מוסיפה גם סרטונים קצרים ותוכניות בהובלת יוצרים של גופי תקשורת ומותגים דיגיטליים, בניסיון להתחרות בזמן הצפייה שהקהל מפנה כיום ליוטיוב.

מה המלחמה הזו עשויה לשנות?

יוטיוב: הגנה על ההיצע במחיר גבוה יותר

הצעות כספיות ליוצרים עשויות לסייע ליוטיוב לשמור על מעמדה כבית ברירת המחדל של הערוצים הגדולים. מנגד, הן מכניסות לעסק מודל יקר ופחות ניתן להרחבה, המבוסס על ערבויות מותאמות אישית במקום על חלוקת הכנסות מפרסום בלבד. אם המהלך יתרחב, היוצרים הגדולים ביותר צפויים לקבל את ההתחייבויות המשמעותיות ביותר, בעוד שערוצים קטנים יתקשו לקבל תנאים דומים.

נטפליקס: קנייה של הכרה, לא רק של תוכן

עבור נטפליקס, הסכמים עם יוצרים מספקים יותר מספריית סרטונים. הם מביאים כישרון מזוהה, פורמטים מוכחים וקהל שכבר יודע למה לצפות. רישוי לא-בלעדי מפחית את הסיכון שבהיעלמות מיוטיוב, ואילו הסכמי פיתוח בלעדיים יכולים לספק לנטפליקס תוכן שהמתחרות לא יוכלו להציע.

המחיר, כמובן, גבוה יותר. רישוי מאפשר להוסיף תוכן במהירות יחסית; הסכם בלעדי מחייב השקעה גדולה יותר והוכחה שהמותג של היוצר ימשיך למשוך צופים גם בתוך שירות מנויים.

היוצרים: יותר כוח מיקוח, אבל גם יותר מגבלות

התחרות בין הפלטפורמות מחזקת את מעמדם של היוצרים הבכירים. הם יכולים לשלב הכנסות מפרסום ביוטיוב, חסויות, דמי רישוי, תשלומי פיתוח ופרמיות על בלעדיות. מנגד, בלעדיות עלולה לצמצם את יכולת הגילוי ואת הגישה לקהל החינמי שסייע לבנות את המותג מלכתחילה.

הצופים: נוחות עכשיו, פיצול בהמשך

הסכמים לא-בלעדיים הם בעיקר תוספת: אפשר למצוא את אותו יוצר ביוטיוב ובנטפליקס. מעבר רחב יותר לחלונות בלעדיים יהיה שונה. יותר תוכן של יוצרים עלול לעבור מאחורי חומות של מנויים, והצופים יצטרכו לעקוב אחר יוצרים שונים בכמה שירותים.

כלכלת היוצרים: מי יקבל את הערך?

השאלה המרכזית היא היכן צריך להישאר הערך הכלכלי של קהל היוצרים. יוטיוב מספקת הפצה פתוחה ומממנת את הפעילות באמצעות פרסום. נטפליקס מספקת הפצה מבוססת מנויים ומשלמת עבור גישה לכישרון שכבר הוכיח את עצמו. ככל ששתי הפלטפורמות יתחרו על אותם יוצרים, חלק גדול יותר מהערך עשוי לזרום לערוצים הגדולים ביותר ולחברות ההפקה שלהם.

בטווח המיידי, המרוויחים הגדולים ביותר צפויים להיות היוצרים הבכירים שמחזיקים בחלופות אמינות. בטווח הארוך, הכול תלוי בשאלה אם בלעדיות תהפוך לסטנדרט — או אם השוק יתייצב על מודל מעורב, שבו ארכיונים, פרקים חדשים ופרויקטים מקוריים מופצים בכמה שירותים במקביל.

לפי אנשים המכירים את השיחות, יוטיוב בוחנת תשלומים של מיליוני דולרים ליוצרים בתמורה לבלעדיות זמנית. לפי הדיווחים, נשקלו כמה מבנים אפשריים, בהם מימון ישיר של תוכניות והקצאת חלק מעסקאות פרסום גדולות למ creators. נכון לדיווחים המצוטטים, טרם נסגרו הסכמים, אף שהמגעים עם כמה שותפים היו מתקדמים.

הצעה כזו שונה מהמודל המוכר של יוטיוב, שבו יוצרים מרוויחים בדרך כלל מפרסום, מחסויות ומפעילות עסקית נלווית — ולא מערבויות גדולות שממומנות ישירות בידי הפלטפורמה. במילים אחרות, יוטיוב מתחילה להתייחס לבלעדיות כאל מוצר שהיא מוכנה לקנות.

העיתוי בולט במיוחד משום שהוא מסמן היפוך בעמדת החברה. ביולי דווח שיוטיוב עדיין בוחנת כיצד להגיב למהלך של נטפליקס, תוך שהיא משדרת כלפי חוץ שאינה מודאגת. באוגוסט, לפי הדיווחים, האסטרטגיה כבר עברה לתמריצים כספיים ישירים.

נטפליקס מתחילה ברישוי — ומתקדמת לבלעדיות

נטפליקס אינה פועלת לפי תבנית אחת. חלק מההסכמים הראשונים שלה התמקדו ברישוי תוכניות קיימות של יוצרים, תוך מתן אפשרות להמשיך לפרסם אותן גם ביוטיוב. כך היא מקבלת תוכן עם קהל מוכר, בלי לבקש מהיוצר להחשיך את הערוץ שבו בנה את המותג שלו.

בין היוצרים והמותגים שנקשרו למהלך של נטפליקס נמצאים:

• Ms. Rachel ו-Mark Rober — ההסכמים שלהם עם נטפליקס לא חייבו, לפי הדיווחים, להסיר את התוכניות מיוטיוב.
• The Sidemen, חברת Mythical של Rhett & Link, Nick DiGiovanni ו-Alan Chikin Chow — כולם נמנים עם מותגי היוצרים שנטפליקס צירפה לסגל המתרחב שלה.
• The Stokes Twins — ההסכם כולל ארכיון של סרטוני יוטיוב קיימים, והסרטונים נשארים זמינים גם ביוטיוב. האחים מפתחים בנוסף סדרה ארוכה לנטפליקס, שמתוכננת ל-2027, אך פרטיה עדיין לא פורסמו.

בחלק מהמקרים התוכן מופץ בשתי הפלטפורמות במקביל. כך, לפי דיווחים, Mythical מתכננת לפרסם מדי שבוע כמה פרקים של Good Mythical Morning, Mythical Kitchen ו-Last Meals ביוטיוב ובנטפליקס באותו זמן.

המודל הלא-בלעדי מאפשר לנטפליקס לבחון את כוחם של היוצרים כשהביקוש כבר קיים, בלי לשלם מיד את המחיר של העברת ערוץ מצליח מהפצה חינמית ביוטיוב. מבחינת היוצרים, מדובר במקור הכנסה נוסף שאינו מחייב אותם לוותר על מנוע הגילוי המרכזי שלהם.

איפה נטפליקס כן דורשת בלעדיות?

נטפליקס מתקדמת גם מעבר לרכישת קטלוגים קיימים. ההסכם עם Jordan ו-Salish Matter תואר כשותפות פיתוח בלעדית ורב-שנתית, הכוללת פרויקטים מקוריים עלילתיים, לא-עלילתיים ומונפשים. זהו הסכם שקרוב יותר לחוזה כישרונות של אולפן מסורתי מאשר לרכישת סרטוני עבר בלבד.

דוגמה ברורה עוד יותר היא הפודקאסט On Purpose של Jay Shetty. גרסת הווידאו של התוכנית עברה ב-13 ביולי לבלעדיות משותפת ב-Spotify ובנטפליקס, ופרקים חדשים אינם זמינים עוד ביוטיוב. שווי העסקה דווח כעשוי להגיע לכ-100 מיליון דולר, אך החברות לא חשפו לציבור את מלוא התנאים הכספיים.

ההבדל בין שני סוגי ההסכמים חשוב: יוצר יכול לרשיין לנטפליקס ספריית תוכן קיימת ולהשאיר אותה זמינה ביוטיוב, או לחתום על הסכם שבו יצירות חדשות אינן מופיעות ביוטיוב. לכל אפשרות יש השלכות שונות על החשיפה, על ההכנסות ועל השליטה של היוצר במותג שלו.

סימנים ראשונים לכך שהתוכן עובד בנטפליקס

הנתונים המוקדמים החזקים ביותר מגיעים מתחום הילדים והמשפחה. לפי דיווחים, Ms. Rachel הייתה היוצרת המובילה בנטפליקס, עם 69 מיליון צפיות במחצית הראשונה של 2026. באותו דיווח הוזכרו גם CrunchLabs של Mark Rober, Jordan ו-Salish Matter ו-Danny Go! בין התכנים הבולטים.

חשוב לסייג: זהו נתון פלטפורמי שדווח בתקשורת, ולא השוואה שנבדקה באופן עצמאי. עם זאת, הוא מסביר מדוע נטפליקס מוכנה לשלם עבור מותגי יוצרים. אישיות מוכרת יכולה להביא לשירות מנויים הכרה מיידית וצפייה חוזרת — במיוחד בקטגוריות שבהן משפחות כבר מבלות זמן רב.

המהלך של נטפליקס אינו מוגבל ליוטיוברים יחידים. החברה מוסיפה גם סרטונים קצרים ותוכניות בהובלת יוצרים של גופי תקשורת ומותגים דיגיטליים, בניסיון להתחרות בזמן הצפייה שהקהל מפנה כיום ליוטיוב.

מה המלחמה הזו עשויה לשנות?

יוטיוב: הגנה על ההיצע במחיר גבוה יותר

הצעות כספיות ליוצרים עשויות לסייע ליוטיוב לשמור על מעמדה כבית ברירת המחדל של הערוצים הגדולים. מנגד, הן מכניסות לעסק מודל יקר ופחות ניתן להרחבה, המבוסס על ערבויות מותאמות אישית במקום על חלוקת הכנסות מפרסום בלבד. אם המהלך יתרחב, היוצרים הגדולים ביותר צפויים לקבל את ההתחייבויות המשמעותיות ביותר, בעוד שערוצים קטנים יתקשו לקבל תנאים דומים.

נטפליקס: קנייה של הכרה, לא רק של תוכן

עבור נטפליקס, הסכמים עם יוצרים מספקים יותר מספריית סרטונים. הם מביאים כישרון מזוהה, פורמטים מוכחים וקהל שכבר יודע למה לצפות. רישוי לא-בלעדי מפחית את הסיכון שבהיעלמות מיוטיוב, ואילו הסכמי פיתוח בלעדיים יכולים לספק לנטפליקס תוכן שהמתחרות לא יוכלו להציע.

המחיר, כמובן, גבוה יותר. רישוי מאפשר להוסיף תוכן במהירות יחסית; הסכם בלעדי מחייב השקעה גדולה יותר והוכחה שהמותג של היוצר ימשיך למשוך צופים גם בתוך שירות מנויים.

היוצרים: יותר כוח מיקוח, אבל גם יותר מגבלות

התחרות בין הפלטפורמות מחזקת את מעמדם של היוצרים הבכירים. הם יכולים לשלב הכנסות מפרסום ביוטיוב, חסויות, דמי רישוי, תשלומי פיתוח ופרמיות על בלעדיות. מנגד, בלעדיות עלולה לצמצם את יכולת הגילוי ואת הגישה לקהל החינמי שסייע לבנות את המותג מלכתחילה.

הצופים: נוחות עכשיו, פיצול בהמשך

הסכמים לא-בלעדיים הם בעיקר תוספת: אפשר למצוא את אותו יוצר ביוטיוב ובנטפליקס. מעבר רחב יותר לחלונות בלעדיים יהיה שונה. יותר תוכן של יוצרים עלול לעבור מאחורי חומות של מנויים, והצופים יצטרכו לעקוב אחר יוצרים שונים בכמה שירותים.

כלכלת היוצרים: מי יקבל את הערך?

השאלה המרכזית היא היכן צריך להישאר הערך הכלכלי של קהל היוצרים. יוטיוב מספקת הפצה פתוחה ומממנת את הפעילות באמצעות פרסום. נטפליקס מספקת הפצה מבוססת מנויים ומשלמת עבור גישה לכישרון שכבר הוכיח את עצמו. ככל ששתי הפלטפורמות יתחרו על אותם יוצרים, חלק גדול יותר מהערך עשוי לזרום לערוצים הגדולים ביותר ולחברות ההפקה שלהם.

בטווח המיידי, המרוויחים הגדולים ביותר צפויים להיות היוצרים הבכירים שמחזיקים בחלופות אמינות. בטווח הארוך, הכול תלוי בשאלה אם בלעדיות תהפוך לסטנדרט — או אם השוק יתייצב על מודל מעורב, שבו ארכיונים, פרקים חדשים ופרויקטים מקוריים מופצים בכמה שירותים במקביל.