ארבע חברות, כמעט פי שניים מהשנה הקודמת

המרוץ להקמת מרכזי נתונים, מערכות חשמל, תשתיות ענן ומערכי שבבים משנה לא רק את תעשיית הטכנולוגיה, אלא גם את שוק האג״ח. אמזון, אלפבית, מטא ואורקל הנפיקו יחד כ-194 מיליארד דולר באג״ח עד 7 ביולי 2026, לעומת כ-108 מיליארד דולר בכל שנת 2025, לפי ניתוח של Reuters לנתוני LSEG.2

זו אינה הוכחה לכך שחוב ה-AI הוא הסיבה היחידה לעלייה בתשואות אג״ח ממשלת ארצות הברית. אבל היא כן מצביעה על שינוי משמעותי: המשקיעים נדרשים לספוג גל מרוכז של חוב תאגידי ארוך-טווח, במקביל להיקף גדול של הנפקות ממשלתיות.

למה השוק מתחיל להראות סימני «קלקול קיבה»?

חברות הענן הגדולות — המכונות לעיתים hyperscalers — מממנות את ההתרחבות באמצעות שילוב של תזרים מזומנים, הנפקת מניות וחוב. לפי הערכות שצוטטו על ידי IESE ו-Reuters, חוב הקשור ל-AI היווה כ-30% מההיצע החדש נטו של אג״ח בדירוג השקעה הנקובות בדולר האמריקאי בסוף 2025. היקף הנפקות החוב של חברות הענן הרחבות יותר עבר 220 מיליארד דולר במהלך 2026.117

חלק ניכר מהחוב החדש הוא ארוך-טווח — כולל אג״ח לפדיון בעוד 20 או 30 שנה. במונחי שוק האג״ח, הנפקות כאלה מוסיפות «משך» (duration): רגישות גבוהה יותר לשינויים בריביות ארוכות-הטווח.17

המנגנון פשוט יחסית:

1. למשקיעים יש יכולת מוגבלת לרכוש אג״ח ארוכות-טווח.
2. הנפקות של חברות ה-AI מתחרות על אותה יכולת יחד עם אג״ח ממשלתיות, אג״ח של סוכנויות, ניירות ערך מגובי משכנתאות ואג״ח של חברות אחרות.
3. כאשר הביקוש אינו גדל בקצב ההיצע, המנפיקים נדרשים להציע תשואה גבוהה יותר או «מרווח» גדול יותר מעל הריבית חסרת הסיכון.
4. התשואות והמרווחים הגבוהים יותר מייקרים את גיוס ההון גם עבור חברות אחרות.

המשקיעים עדיין נוטים להעריך את איכות האשראי של חברות כמו אמזון ואלפבית, אך דורשים פיצוי גבוה יותר כדי לקלוט את כמויות ההנפקה הגדולות.18 Reuters דיווחה גם על התרחבות מרווחי הגיוס של המנפיקות הגדולות, כולל עלייה במרווח החציוני בחלק מהאג״ח של אמזון, אלפבית, מטא ואורקל.2

האם החוב של ה-AI יכול לדחוף את תשואת האג״ח הממשלתית ל-4.75%?

הוא בהחלט עשוי להוסיף לחץ בקצה הארוך של עקום התשואות, אך הערכה שלפיה ההשפעה תסתכם ב-10 עד 20 נקודות בסיס — או שתשואת האג״ח הממשלתית ל-10 שנים תתקרב ל-4.75% — צריכה להיחשב תרחיש, לא תחזית מבוססת.17

תשואות האג״ח הממשלתיות משקפות כמה כוחות במקביל: ציפיות לריבית קצרת-טווח, אינפלציה, «פרמיית הטווח», היקף הנפקות האוצר והביקוש מצד משקיעים מקומיים וזרים. חוב תאגידי הקשור ל-AI מוסיף היצע של אג״ח ארוכות ומתחרה על אותם מקורות הון, אך אינו מחליף את הגורמים הרחבים יותר.

זו גם המגבלה המרכזית של הטענה שגל החוב של ה-AI גרם לבדו לחולשה בשוק האג״ח. Reuters הזהירה במפורש שלא לייחס בעיקר לגל החוב של ה-AI את «קלקול הקיבה» בשוק האג״ח האמריקאי, אף שהנפקות החוב התאגידי הגיעו לשיאים.17 המסקנה הזהירה יותר היא שחוב ה-AI הוא זעזוע היצע נוסף, המתווסף ללחצים פיסקליים ומוניטריים — ולא הסבר יחיד לתשואה המתקרבת ל-4.75%.

מי עלול להידחק החוצה?

ענקיות הענן בעלות דירוגי האשראי הגבוהים עדיין נהנות מגישה נוחה יחסית לשוק האג״ח. הלחץ גדול יותר עבור חברות עם מאזנים חלשים, הכנסות AI שעדיין אינן מוכחות, צורכי מיחזור חוב גדולים או פחות גמישות בתקציבי ההשקעות.

כאשר חברות טכנולוגיה בדירוג גבוה מנפיקות כמויות גדולות של חוב במרווחים אטרקטיביים, הן עשויות לספוג ביקוש שהיה מופנה אחרת ללווים תאגידיים קטנים יותר. חברות כאלה עלולות להידרש לשלם יותר, להציע «הנחה» גדולה יותר בעת ההנפקה או לדחות את הגיוס. אנליסטים הזהירו שאג״ח של ענקיות הענן עלולות לגרום לאג״ח של לווים בעלי דירוג דומה להיראות יקרות יותר או אטרקטיביות פחות.25

לכן לא מדובר רק בשאלה כמה ביג טק לווה. מדובר בתמחור מחדש של התחרות על האשראי בשוק כולו.

מה המשמעות עבור השקעות ה-AI ומניות הצמיחה?

תשואות בסיס גבוהות יותר ומרווחי אשראי רחבים יותר מייקרים את מימון מרכזי הנתונים, מערכות החשמל, השבבים ותשתיות הענן. גם חברה בדירוג אשראי גבוה צריכה להפיק מפרויקט AI תשואה גבוהה מעלות ההון שלה כדי ליצור ערך לבעלי המניות.

לתשואות ארוכות-טווח גבוהות יש גם השפעה על שווי המניות. שווי חברה תלוי במידה רבה בערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים שלה. כאשר שיעור ההיוון עולה, רווחים הצפויים להגיע בעוד שנים שווים פחות במונחי היום. לכן הפגיעה נוטה להיות חזקה יותר במניות צמיחה «ארוכות-משך», שהשווי שלהן נשען על רווחים עתידיים רחוקים.

כך עשוי להיווצר פיצול בשוק: הביקוש לשירותי AI ולשבבים יכול להישאר חזק, אך עלות המימון הגבוהה ושיעור ההיוון העולה יכבידו על תמחור חברות הטכנולוגיה.

למה קוריאה הדרומית חשופה?

קוריאה הדרומית מושפעת הן מערוץ האג״ח העולמי והן ממחזור השבבים המקומי.

תשואת האג״ח הממשלתית ל-30 שנה במדינה הגיעה ל-4.67% בדיווח אחד באוגוסט, כאשר מחירי אנרגיה גבוהים, ציפיות לעליות ריבית וביקוש חלש יותר מצד חברות ביטוח חיים הוזכרו כלחצים מיידיים.31 בדיווח מאוחר יותר נרשמה תשואה של 4.751%, מה שממחיש שהשיא המדויק תלוי במועד ובמדד השוק שנבחן.35

עלייה בתשואות ארוכות-הטווח בארצות הברית יכולה לחזק מכירת אג״ח ארוכות ברחבי העולם ולהעלות את עלויות המימון בקוריאה. עם זאת, אין די ראיות כדי לייחס את תנועת האג״ח הקוריאנית בעיקר לחוב ה-AI האמריקאי. מחירי הנפט, ציפיות הריבית המקומיות, ביקוש מצד חברות הביטוח ומחזור השבבים משפיעים גם הם.3132

מחזור השבבים מציב את הבנק המרכזי של קוריאה בפני דילמה. ביקוש חזק לשרתים ולשבבי זיכרון עבור מערכות AI עשוי להגדיל את היצוא, ההכנסות והצמיחה, אך גם להוסיף לחץ אינפלציוני ולחזק ציפיות להידוק מוניטרי. אנליסטים שצוטטו ב-Bloomberg העלו את תחזיותיהם לעליות ריבית של הבנק המרכזי לאחר שמחזור השבבים שיפר את תחזית הצמיחה.32 הבנק עצמו קישר בין מחירי שבבים גבוהים יותר, שיפור בתנאי הסחר ויכולת גדולה יותר של משקי הבית והחברות לתמוך בביקוש ובהשקעות.36

עבור יצרניות השבבים הקוריאניות, הביקוש ל-AI הוא אפוא חיובי מבחינה עסקית — אך מורכב מבחינה פיננסית: מכירות חזקות יותר תומכות בהשקעות, בעוד שתשואות גבוהות יותר מייקרות אותן.

ומה עם משכנתאות בארצות הברית?

ריביות המשכנתאות אינן זהות באופן מכני לתשואת האג״ח הממשלתית ל-10 שנים. הן מושפעות גם מתמחור אג״ח מגובות משכנתאות ומציפיות למדיניות המוניטרית. עם זאת, כאשר התשואות בשוק נשארות גבוהות, לווים חדשים מתמודדים בדרך כלל עם מימון יקר יותר ועם ירידה ביכולת הרכישה.

כך נוצר אפקט משני לגל מימון ה-AI: החוב המיידי הוא של חברות, אך עלייה רחבה יותר בריביות ארוכות-הטווח יכולה להשפיע גם על משקי הבית, על הביקוש לדיור ועל החלטות מחזור המשכנתאות.

הטיעון הפיסקלי: לא רק AI

מבקרי הטענה ש«החוב של ה-AI גרם לעליית התשואות» מצביעים על מימון ממשלתי. גירעונות פדרליים מתמשכים והיקף גדול של הנפקות משרד האוצר מגדילים את כמות החוב שהמשקיעים צריכים לספוג, ועלולים להעלות את פרמיית הטווח. לפי גישה זו, היצע האג״ח הממשלתיות והחששות הפיסקליים הם הרקע העיקרי, בעוד שחוב ה-AI הוא גורם משני.17

הפרשנות המאוזנת יותר היא ששני הכוחות פועלים במקביל:

• הגירעון והנפקות האוצר מעצבים את סביבת ההיצע, הסיכון הפיסקלי ופרמיית הטווח.
• החוב התאגידי של חברות ה-AI מוסיף גל מרוכז של אג״ח ארוכות ועלול להרחיב את המרווחים שהחברות נדרשות להציע.
• האינפלציה וציפיות הריבית משפיעות על המחיר שהמשקיעים מוכנים לשלם הן עבור אג״ח ממשלתיות והן עבור אג״ח תאגידיות.

הראיות תומכות בכך שהנפקות ה-AI תורמות ללחץ בשוק, אך לא בטענה שהן מסבירות את כל העלייה בתשואות ארוכות-הטווח.217

מדוע התשואות הגבוהות עשויות להפוך להזדמנות?

עליית התשואות מכאיבה למחזיקים באג״ח ארוכות קיימות, משום שמחירי אג״ח נוטים לרדת כאשר התשואות עולות. עבור קונים חדשים, לעומת זאת, התמחור מחדש עשוי לשפר את ההכנסה הצפויה ואת התשואה העתידית.

משקיעים יכולים למצוא כיום תשואות של כ-4.75% עד 8% באג״ח נבחרות של ענקיות הענן, בהתאם למנפיק ולמועד הפירעון. האג״ח מתוארות ברובן כבעלות דירוג השקעה ובעלות מח״מ ארוך.21

הדבר עשוי לעניין חברות ביטוח, קרנות פנסיה, קרנות פילנתרופיות ומשקיעים אחרים המחפשים נכסים שיתאימו להתחייבויות ארוכות-טווח.

אך זו אינה הזדמנות נטולת סיכון. המשקיעים עדיין חשופים ל:

• הפסדים נוספים אם התשואות ארוכות-הטווח ימשיכו לעלות;
• התרחבות מרווחי האשראי אם החשש מהמינוף יגבר;
• סיכון ריכוזי הנובע מחשיפה לקבוצה קטנה של לווים גדולים בתחום ה-AI; וכן
• האפשרות שההשקעה בתשתיות AI תניב תשואה נמוכה מעלות החוב.

אם האינפלציה והריביות יירדו בעתיד, מחזיקי אג״ח ארוכות עשויים ליהנות גם מהקופון וגם מרווחי הון בעקבות ירידת התשואות. עם זאת, כדאיות ההשקעה תלויה בבחירת האשראי, במח״מ, במחיר הרכישה וביכולת המשקיע לשאת סיכון ריבית ואשראי.

השורה התחתונה

תנופת תשתיות ה-AI משנה את שוק האג״ח באמצעות הוספת היצע חריג ומרוכז של חוב תאגידי ארוך-טווח. היצע זה תורם לעייפות בקרב המשקיעים, למרווחי מימון רחבים יותר ולעלות הון גבוהה יותר עבור חלק מהלווים.

אבל יהיה מוגזם לטעון שחוב ה-AI לבדו דוחף את תשואות האג״ח הממשלתיות לעבר 4.75%. גירעונות, היצע אג״ח ממשלתיות, אינפלציה, מדיניות מוניטרית וביקוש מצד משקיעים הם חלקים חיוניים בתמונה.217

עבור משקיעי אג״ח בעלי אופק ארוך, התמחור מחדש עשוי להפוך את הלחץ בשוק להזדמנות קנייה סלקטיבית — בתנאי שהתשואה מפצה כראוי על סיכוני המח״מ, האשראי והאפשרות שההשקעות העצומות ב-AI לא יניבו את התשואה המצופה.

ארבע חברות, כמעט פי שניים מהשנה הקודמת

המרוץ להקמת מרכזי נתונים, מערכות חשמל, תשתיות ענן ומערכי שבבים משנה לא רק את תעשיית הטכנולוגיה, אלא גם את שוק האג״ח. אמזון, אלפבית, מטא ואורקל הנפיקו יחד כ-194 מיליארד דולר באג״ח עד 7 ביולי 2026, לעומת כ-108 מיליארד דולר בכל שנת 2025, לפי ניתוח של Reuters לנתוני LSEG.2

זו אינה הוכחה לכך שחוב ה-AI הוא הסיבה היחידה לעלייה בתשואות אג״ח ממשלת ארצות הברית. אבל היא כן מצביעה על שינוי משמעותי: המשקיעים נדרשים לספוג גל מרוכז של חוב תאגידי ארוך-טווח, במקביל להיקף גדול של הנפקות ממשלתיות.

למה השוק מתחיל להראות סימני «קלקול קיבה»?

חברות הענן הגדולות — המכונות לעיתים hyperscalers — מממנות את ההתרחבות באמצעות שילוב של תזרים מזומנים, הנפקת מניות וחוב. לפי הערכות שצוטטו על ידי IESE ו-Reuters, חוב הקשור ל-AI היווה כ-30% מההיצע החדש נטו של אג״ח בדירוג השקעה הנקובות בדולר האמריקאי בסוף 2025. היקף הנפקות החוב של חברות הענן הרחבות יותר עבר 220 מיליארד דולר במהלך 2026.117

חלק ניכר מהחוב החדש הוא ארוך-טווח — כולל אג״ח לפדיון בעוד 20 או 30 שנה. במונחי שוק האג״ח, הנפקות כאלה מוסיפות «משך» (duration): רגישות גבוהה יותר לשינויים בריביות ארוכות-הטווח.17

המנגנון פשוט יחסית:

1. למשקיעים יש יכולת מוגבלת לרכוש אג״ח ארוכות-טווח.
2. הנפקות של חברות ה-AI מתחרות על אותה יכולת יחד עם אג״ח ממשלתיות, אג״ח של סוכנויות, ניירות ערך מגובי משכנתאות ואג״ח של חברות אחרות.
3. כאשר הביקוש אינו גדל בקצב ההיצע, המנפיקים נדרשים להציע תשואה גבוהה יותר או «מרווח» גדול יותר מעל הריבית חסרת הסיכון.
4. התשואות והמרווחים הגבוהים יותר מייקרים את גיוס ההון גם עבור חברות אחרות.

המשקיעים עדיין נוטים להעריך את איכות האשראי של חברות כמו אמזון ואלפבית, אך דורשים פיצוי גבוה יותר כדי לקלוט את כמויות ההנפקה הגדולות.18 Reuters דיווחה גם על התרחבות מרווחי הגיוס של המנפיקות הגדולות, כולל עלייה במרווח החציוני בחלק מהאג״ח של אמזון, אלפבית, מטא ואורקל.2

האם החוב של ה-AI יכול לדחוף את תשואת האג״ח הממשלתית ל-4.75%?

הוא בהחלט עשוי להוסיף לחץ בקצה הארוך של עקום התשואות, אך הערכה שלפיה ההשפעה תסתכם ב-10 עד 20 נקודות בסיס — או שתשואת האג״ח הממשלתית ל-10 שנים תתקרב ל-4.75% — צריכה להיחשב תרחיש, לא תחזית מבוססת.17

תשואות האג״ח הממשלתיות משקפות כמה כוחות במקביל: ציפיות לריבית קצרת-טווח, אינפלציה, «פרמיית הטווח», היקף הנפקות האוצר והביקוש מצד משקיעים מקומיים וזרים. חוב תאגידי הקשור ל-AI מוסיף היצע של אג״ח ארוכות ומתחרה על אותם מקורות הון, אך אינו מחליף את הגורמים הרחבים יותר.

זו גם המגבלה המרכזית של הטענה שגל החוב של ה-AI גרם לבדו לחולשה בשוק האג״ח. Reuters הזהירה במפורש שלא לייחס בעיקר לגל החוב של ה-AI את «קלקול הקיבה» בשוק האג״ח האמריקאי, אף שהנפקות החוב התאגידי הגיעו לשיאים.17 המסקנה הזהירה יותר היא שחוב ה-AI הוא זעזוע היצע נוסף, המתווסף ללחצים פיסקליים ומוניטריים — ולא הסבר יחיד לתשואה המתקרבת ל-4.75%.

מי עלול להידחק החוצה?

ענקיות הענן בעלות דירוגי האשראי הגבוהים עדיין נהנות מגישה נוחה יחסית לשוק האג״ח. הלחץ גדול יותר עבור חברות עם מאזנים חלשים, הכנסות AI שעדיין אינן מוכחות, צורכי מיחזור חוב גדולים או פחות גמישות בתקציבי ההשקעות.

כאשר חברות טכנולוגיה בדירוג גבוה מנפיקות כמויות גדולות של חוב במרווחים אטרקטיביים, הן עשויות לספוג ביקוש שהיה מופנה אחרת ללווים תאגידיים קטנים יותר. חברות כאלה עלולות להידרש לשלם יותר, להציע «הנחה» גדולה יותר בעת ההנפקה או לדחות את הגיוס. אנליסטים הזהירו שאג״ח של ענקיות הענן עלולות לגרום לאג״ח של לווים בעלי דירוג דומה להיראות יקרות יותר או אטרקטיביות פחות.25

לכן לא מדובר רק בשאלה כמה ביג טק לווה. מדובר בתמחור מחדש של התחרות על האשראי בשוק כולו.

מה המשמעות עבור השקעות ה-AI ומניות הצמיחה?

תשואות בסיס גבוהות יותר ומרווחי אשראי רחבים יותר מייקרים את מימון מרכזי הנתונים, מערכות החשמל, השבבים ותשתיות הענן. גם חברה בדירוג אשראי גבוה צריכה להפיק מפרויקט AI תשואה גבוהה מעלות ההון שלה כדי ליצור ערך לבעלי המניות.

לתשואות ארוכות-טווח גבוהות יש גם השפעה על שווי המניות. שווי חברה תלוי במידה רבה בערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים שלה. כאשר שיעור ההיוון עולה, רווחים הצפויים להגיע בעוד שנים שווים פחות במונחי היום. לכן הפגיעה נוטה להיות חזקה יותר במניות צמיחה «ארוכות-משך», שהשווי שלהן נשען על רווחים עתידיים רחוקים.

כך עשוי להיווצר פיצול בשוק: הביקוש לשירותי AI ולשבבים יכול להישאר חזק, אך עלות המימון הגבוהה ושיעור ההיוון העולה יכבידו על תמחור חברות הטכנולוגיה.

למה קוריאה הדרומית חשופה?

קוריאה הדרומית מושפעת הן מערוץ האג״ח העולמי והן ממחזור השבבים המקומי.

תשואת האג״ח הממשלתית ל-30 שנה במדינה הגיעה ל-4.67% בדיווח אחד באוגוסט, כאשר מחירי אנרגיה גבוהים, ציפיות לעליות ריבית וביקוש חלש יותר מצד חברות ביטוח חיים הוזכרו כלחצים מיידיים.31 בדיווח מאוחר יותר נרשמה תשואה של 4.751%, מה שממחיש שהשיא המדויק תלוי במועד ובמדד השוק שנבחן.35

עלייה בתשואות ארוכות-הטווח בארצות הברית יכולה לחזק מכירת אג״ח ארוכות ברחבי העולם ולהעלות את עלויות המימון בקוריאה. עם זאת, אין די ראיות כדי לייחס את תנועת האג״ח הקוריאנית בעיקר לחוב ה-AI האמריקאי. מחירי הנפט, ציפיות הריבית המקומיות, ביקוש מצד חברות הביטוח ומחזור השבבים משפיעים גם הם.3132

מחזור השבבים מציב את הבנק המרכזי של קוריאה בפני דילמה. ביקוש חזק לשרתים ולשבבי זיכרון עבור מערכות AI עשוי להגדיל את היצוא, ההכנסות והצמיחה, אך גם להוסיף לחץ אינפלציוני ולחזק ציפיות להידוק מוניטרי. אנליסטים שצוטטו ב-Bloomberg העלו את תחזיותיהם לעליות ריבית של הבנק המרכזי לאחר שמחזור השבבים שיפר את תחזית הצמיחה.32 הבנק עצמו קישר בין מחירי שבבים גבוהים יותר, שיפור בתנאי הסחר ויכולת גדולה יותר של משקי הבית והחברות לתמוך בביקוש ובהשקעות.36

עבור יצרניות השבבים הקוריאניות, הביקוש ל-AI הוא אפוא חיובי מבחינה עסקית — אך מורכב מבחינה פיננסית: מכירות חזקות יותר תומכות בהשקעות, בעוד שתשואות גבוהות יותר מייקרות אותן.

ומה עם משכנתאות בארצות הברית?

ריביות המשכנתאות אינן זהות באופן מכני לתשואת האג״ח הממשלתית ל-10 שנים. הן מושפעות גם מתמחור אג״ח מגובות משכנתאות ומציפיות למדיניות המוניטרית. עם זאת, כאשר התשואות בשוק נשארות גבוהות, לווים חדשים מתמודדים בדרך כלל עם מימון יקר יותר ועם ירידה ביכולת הרכישה.

כך נוצר אפקט משני לגל מימון ה-AI: החוב המיידי הוא של חברות, אך עלייה רחבה יותר בריביות ארוכות-הטווח יכולה להשפיע גם על משקי הבית, על הביקוש לדיור ועל החלטות מחזור המשכנתאות.

הטיעון הפיסקלי: לא רק AI

מבקרי הטענה ש«החוב של ה-AI גרם לעליית התשואות» מצביעים על מימון ממשלתי. גירעונות פדרליים מתמשכים והיקף גדול של הנפקות משרד האוצר מגדילים את כמות החוב שהמשקיעים צריכים לספוג, ועלולים להעלות את פרמיית הטווח. לפי גישה זו, היצע האג״ח הממשלתיות והחששות הפיסקליים הם הרקע העיקרי, בעוד שחוב ה-AI הוא גורם משני.17

הפרשנות המאוזנת יותר היא ששני הכוחות פועלים במקביל:

• הגירעון והנפקות האוצר מעצבים את סביבת ההיצע, הסיכון הפיסקלי ופרמיית הטווח.
• החוב התאגידי של חברות ה-AI מוסיף גל מרוכז של אג״ח ארוכות ועלול להרחיב את המרווחים שהחברות נדרשות להציע.
• האינפלציה וציפיות הריבית משפיעות על המחיר שהמשקיעים מוכנים לשלם הן עבור אג״ח ממשלתיות והן עבור אג״ח תאגידיות.

הראיות תומכות בכך שהנפקות ה-AI תורמות ללחץ בשוק, אך לא בטענה שהן מסבירות את כל העלייה בתשואות ארוכות-הטווח.217

מדוע התשואות הגבוהות עשויות להפוך להזדמנות?

עליית התשואות מכאיבה למחזיקים באג״ח ארוכות קיימות, משום שמחירי אג״ח נוטים לרדת כאשר התשואות עולות. עבור קונים חדשים, לעומת זאת, התמחור מחדש עשוי לשפר את ההכנסה הצפויה ואת התשואה העתידית.

משקיעים יכולים למצוא כיום תשואות של כ-4.75% עד 8% באג״ח נבחרות של ענקיות הענן, בהתאם למנפיק ולמועד הפירעון. האג״ח מתוארות ברובן כבעלות דירוג השקעה ובעלות מח״מ ארוך.21

הדבר עשוי לעניין חברות ביטוח, קרנות פנסיה, קרנות פילנתרופיות ומשקיעים אחרים המחפשים נכסים שיתאימו להתחייבויות ארוכות-טווח.

אך זו אינה הזדמנות נטולת סיכון. המשקיעים עדיין חשופים ל:

• הפסדים נוספים אם התשואות ארוכות-הטווח ימשיכו לעלות;
• התרחבות מרווחי האשראי אם החשש מהמינוף יגבר;
• סיכון ריכוזי הנובע מחשיפה לקבוצה קטנה של לווים גדולים בתחום ה-AI; וכן
• האפשרות שההשקעה בתשתיות AI תניב תשואה נמוכה מעלות החוב.

אם האינפלציה והריביות יירדו בעתיד, מחזיקי אג״ח ארוכות עשויים ליהנות גם מהקופון וגם מרווחי הון בעקבות ירידת התשואות. עם זאת, כדאיות ההשקעה תלויה בבחירת האשראי, במח״מ, במחיר הרכישה וביכולת המשקיע לשאת סיכון ריבית ואשראי.

השורה התחתונה

תנופת תשתיות ה-AI משנה את שוק האג״ח באמצעות הוספת היצע חריג ומרוכז של חוב תאגידי ארוך-טווח. היצע זה תורם לעייפות בקרב המשקיעים, למרווחי מימון רחבים יותר ולעלות הון גבוהה יותר עבור חלק מהלווים.

אבל יהיה מוגזם לטעון שחוב ה-AI לבדו דוחף את תשואות האג״ח הממשלתיות לעבר 4.75%. גירעונות, היצע אג״ח ממשלתיות, אינפלציה, מדיניות מוניטרית וביקוש מצד משקיעים הם חלקים חיוניים בתמונה.217

עבור משקיעי אג״ח בעלי אופק ארוך, התמחור מחדש עשוי להפוך את הלחץ בשוק להזדמנות קנייה סלקטיבית — בתנאי שהתשואה מפצה כראוי על סיכוני המח״מ, האשראי והאפשרות שההשקעות העצומות ב-AI לא יניבו את התשואה המצופה.