נתניהו, לעומת זאת, טוען מזה זמן רב שכל הסכם חייב ללכת רחוק הרבה יותר. בכירים ישראלים קראו לוושינגטון לכלול מגבלות נוקשות על תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן ולפרק את תמיכת טהרן בשלוחותיה האזוריות כמו חיזבאללה וחמאס .
דרישות אלו סיבכו את הדיפלומטיה, שכן איראן דחתה בעקביות הרחבת המשא ומתן מעבר לפעילויות הגרעין שלה .
הפער בין וושינגטון לירושלים הביא לתוצאה מעשית: ערוץ המשא ומתן הנוכחי מעוצב בעיקר על ידי ארה"ב ומתווכות אזוריות, ולא על ידי ההתאמה המסורתית בין מדיניות ארה"ב וישראל.
דיווחים שונים מצביעים על כך שמתווכות - בהן קטאר ופקיסטן, עם קלט מערב הסעודית, טורקיה ומצרים - ניסחו הצעה דיפלומטית מתוקנת שמטרתה לגשר על הפערים בין וושינגטון לטהרן .
מכיוון שישראל דוגלת במסגרת רחבה ונוקשה יותר, הכוללת נושאי טילים ושלוחות שאיראן מסרבת לנהל עליהם משא ומתן, מעורבותה במאמץ התיווך העדכני מוגבלת. אנליסטים אומרים שהמסלול הדיפלומטי המצומצם הזה מקל על בחינת האפשרות שהסכם מוגבל אפשרי .
הקרע האסטרטגי התחדד לאחר התקיפות המשותפות של ארה"ב וישראל על מטרות איראניות ב-28 בפברואר. תקיפות אלו הגיעו לאחר שהמשא ומתן נקלע למבוי סתום, והדגישו כיצד לחץ צבאי ודיפלומטיה מתנהלים במקביל .
השאלה המרכזית לאחר מכן הייתה מה צריך לבוא בהמשך.
נתניהו טען, לפי הדיווחים, שתקיפות מתמשכות או מחודשות יוכלו לאלץ את איראן לויתורים עמוקים יותר. אך טראמפ אותת שהוא עדיין מעדיף לרדוף אחר דיפלומטיה במקום להסלים במהירות לפעולות צבאיות נוספות. דיווחים על שיחת טלפון מתוחה בין שני המנהיגים תיארו מחלוקות חריפות בשאלה האם המוקד צריך להיות משא ומתן או תקיפות נוספות .
המחלוקת ממחישה פיצול אסטרטגי בסיסי: ישראל רואה בלחץ צבאי מתמשך מנוף, בעוד וושינגטון נראית מוכנה יותר לבחון רמפה דיפלומטית.
בלב הדיפלומטיה העדכנית נמצאת מסגרת הצעה שגובשה על ידי מתווכות אזוריות.
לפי הדיווחים, קטאר ופקיסטן הפיצו מזכר שלום מתוקן שעשוי להוביל ל"מכתב כוונות" רשמי בין ארה"ב לאיראן. המסמך נועד לסיים את הפעולות העוינות הפעילות ולפתוח חלון של כ-30 יום למשא ומתן בנושאים הכוללים את תוכנית הגרעין האיראנית וביטחון ימי במיצרי הורמוז .
שחקנים אזוריים נוספים - כולל ערב הסעודית, טורקיה ומצרים - תרמו, לפי הדיווחים, לעידון ההצעה כחלק ממאמץ תיווך רחב יותר .
איראן אישרה שהיא בוחנת את ההצעה המעודכנת, אך לא התחייבה פומבית לקבל את התנאים .
לשינוי הדיפלומטי יש גם השלכות פנימיות בישראל.
נתניהו עומד בפני בחירות הצפויות בהמשך השנה, וסקרים מראים שהעימות עם איראן לא שיפר משמעותית את מעמדו הפוליטי. סקרים מראים שדעת הקהל בישראל נותרה חלוקה, עם תמיכה דומה בקואליציה של נתניהו ובמפלגות האופוזיציה .
חלק מהסקרים אף מראים ירידה באחוזי התמיכה בראש הממשלה ככל שהסכסוך נמשך. סקר אחד מאפריל מצא תמיכה בסביבות אמצע שנות ה-30, ירידה מרמות מוקדמות יותר בזמן המשבר .
אנליסטים אומרים שזה יוצר סביבה פוליטית קשה: נתניהו לוחץ על וושינגטון לאמץ אסטרטגיה ניצית יותר כלפי איראן, בעודו מנסה להפגין מנהיגות בבית במהלך משבר אזורי ממושך .
תוצאת מאמץ התיווך המוצע נותרה לא ברורה. חלק ניכר מהדיווח על המסגרת הדיפלומטית הנוכחית מסתמך על גורמים רשמיים אנונימיים, ואיראן עדיין לא הסכימה לתנאים הנדונים.
אבל מגמה אחת כבר ברורה: הפער האסטרטגי המתרחב בין וושינגטון לירושלים משנה את הנוף הדיפלומטי סביב איראן. במקום חזית אמריקאית-ישראלית מאוחדת, המשא ומתן מתנהל כעת דרך תהליך תיווך אזורי רחב יותר - והשינוי הזה עשוי לקבוע אם השלב הבא של משבר איראן יוביל לעסקה או בחזרה לעימות.