הפסקת האש בעזה, שנכנסה לתוקף ב־10 באוקטובר 2025, הולכת ונראית יותר כהפוגה על הנייר מאשר כתהליך מתפקד של מעבר לשיקום. מוקד המשבר אינו רק השאלה אם חמאס יתפרק מנשקו או אם ישראל תיסוג — אלא מי נדרש לבצע את הצעד המהותי הראשון, כיצד ייבדק ביצועו, והאם אפשר לעשות זאת כשהלחימה נמשכת.
33
34
המחלוקת: מי זז ראשון?
מפת הדרכים של "מועצת השלום", הנתמכת בידי ארצות הברית, קושרת בין פירוק חמאס מנשקו, נסיגה ישראלית, הקמת ממשל פלסטיני טכנוקרטי ושיקום הרצועה. החלטה 2803 של מועצת הביטחון של האו״ם אימצה את התוכנית המקיפה הרחבה יותר, הכוללת מסגרת לפירוק מנשק, נסיגה ישראלית בשלבים ושיקום עזה.
35
אלא שהצדדים מציגים תנאים שאינם מתיישבים זה עם זה:
- עמדת ישראל: ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר שכוחות ישראליים לא ייסוגו לפני שחמאס יתפרק מנשקו באופן מלא ו"אמיתי".
34
- עמדת חמאס: חמאס מסר כי העברת נשקו הכבד תלויה בהפסקת כל התקיפות הישראליות ובנסיגת הכוחות הישראליים.
34
- המנגנון שנקבע במתווה: לפי הדיווחים על התוכנית, מדובר בתהליך מדורג ומפוקח: השבתת הנשק והעברתו לוועדה פלסטינית טכנוקרטית, ולאחר מכן נסיגת הכוחות הישראליים. אין מדובר בכניעה חד־צדדית ומיידית של חמאס.
33
מכאן נוצר מבוי סתום. ישראל חוששת שנסיגה לפני פירוק מנשק תאפשר לחמאס לשקם יכולות צבאיות. מנגד, חמאס מציג פירוק מנשק כל עוד כוחות ישראליים פרוסים ברצועה והתקיפות נמשכות כוויתור בלתי מתקבל על הדעת על מנופי כוח וביטחון. לכן אף צד אינו מוכן להיות הראשון שיבצע צעד בלתי הפיך.
התקיפות המתמשכות מרוקנות את ההפוגה מתוכן
הפסקת האש נחלשה גם בשל הסלמות צבאיות חוזרות. משרד הבריאות בעזה, המנוהל בידי חמאס, מסר כי יותר מ־1,300 פלסטינים נהרגו בתקיפות ישראליות ברצועה מאז תחילת ההפוגה ב־10 באוקטובר, ובהם יותר מ־900 בשנת 2026 לבדה, נכון לתחילת ספטמבר. ישראל מסרה כי ביצעה תקיפות בתגובה להפרות מצד חמאס.
17
הגרסאות הסותרות בשאלת האחריות אינן פותרות את הבעיה הרחבה יותר: תקיפות חוזרות עם נפגעים רבים הופכות את התנאים הפוליטיים והמעשיים הנדרשים לפירוק מנשק לקשים בהרבה. תהליך שמחייב איסוף נשק, פיקוח, העברת סמכויות אזרחיות ותמיכה בינלאומית אינו צפוי לפעול ביעילות בעיצומן של פעולות איבה.
ניקולאי מלאדנוב, הנציג הבכיר של מועצת השלום לעזה, הזהיר כי המשך התקיפות דוחה את הדה־מיליטריזציה ומכשיל את המעבר לממשל אזרחי. הוא גם התריע שחזרה למלחמה מלאה תותיר לעזה מסלול שיקום שאינו בר־קיימא.
4
2
למה התוכנית תלויה בהפסקה יציבה של הלחימה
מפת הדרכים רחבה בהרבה מהסדר נשק. מטרתה היא להקים סמכות אזרחית פלסטינית אחת, לסיים את תפקידם של ארגונים חמושים בממשל בעזה וליצור תנאים להתאוששות. לפי המתווה שהוצג לאו״ם, רק בעלי תפקידים שהוסמכו בידי הוועדה הלאומית יורשו לשאת נשק, וכל יתר הקבוצות החמושות יידרשו להפסיק פעילות צבאית.
15
הארכיטקטורה הזאת תלויה בכמה שלבים המחוברים זה לזה:
- הפסקת לחימה אמינה, שתאפשר למתווכים ולמפקחים לפעול.
- השבתה מפוקחת של הנשק, ולא הכרזה לא־מאומתת על פירוק מנשק.
- ממשל פלסטיני זמני מתפקד, שיוכל לקבל עליו אחריות אזרחית וביטחונית.
- נסיגה ישראלית הקשורה להתקדמות המוסכמת בתהליך.
- סיוע בינלאומי לייצוב ולשיקום. המסגרת שאימץ האו״ם אישרה מנגנון להקמת כוח ייצוב בינלאומי זמני.
12
35
כל עוד הלחימה נמשכת, כל רכיב נמצא בסיכון: קשה לאסוף נשק באופן אמין, מוסדות אזרחיים אינם יכולים לקבל סמכות באופן משכנע, ומדינות שעשויות לתרום לכוח בינלאומי ניצבות בפני משימה מסוכנת ולא ודאית יותר.
מה יכול למנוע קריסה?
הסדר יציב ידרוש מהצדדים ומהמתווכים לפתור את מחלוקת סדר הפעולות בפרטים מעשיים, ולא באמצעות הצהרות פוליטיות מתחרות. משמעות הדבר היא הפסקה אכיפה של התקיפות, קווי פריסה מוגדרים בבירור, פיקוח עצמאי על פירוק מדורג של הנשק, והגנה ממשית על הממשל האזרחי הפלסטיני שאמור לנהל את הרצועה.
ההבחנה המכרעת היא בין פירוק מלא מנשק כיעד סופי לבין צעדים מפוקחים בדרך ליעד. הצעת מועצת השלום הוצגה כתהליך בשלבים, בעוד נתניהו התעקש בפומבי שלא תהיה נסיגה לפני שהפירוק מנשק יושלם.
33
34 בלי גישור על הפער הזה, הפסקת האש צפויה להישאר פגיעה להסלמה מחודשת — ותוכנית הממשל והשיקום שנבנתה סביבה עלולה שלא לצאת לדרך כלל.