הצבא הרוסי מתכווץ: הגיוס צנח ב־20% והאבידות עוקפות את מספר המתגייסים

הבעיה אינה מוגבלת לחזית. גיוסם של מאות אלפי אנשים לצבא, לצד נפגעים, הגירה ומשבר דמוגרפי עמוק, יצרו מחסור חריג בעובדים באזרחות. התוצאה היא לחץ כפול על הקרמלין: הצבא זקוק ליותר כוח אדם, אך הכלכלה מתקשה לתפקד ללא אותם עובדים.

מנגנון הגיוס מתחיל להיתקע

הנתונים על תשלומי המענקים מתקציב המדינה הרוסי מצביעים על ירידה חדה. כ־71,200 בני אדם חתמו על חוזי שירות ברבעון הראשון של 2026 וקיבלו מענק חד־פעמי — ירידה של 20% לעומת התקופה המקבילה ב־2025 . בשנת 2025 חתמו על חוזים כ־422 אלף בני אדם, לעומת כ־450 אלף בשנת 2024, לפי נתונים שפורסמו ברוסיה .

ניתוחים אחרים מצביעים על ירידה של 20%–25% בזרם המתגייסים בחוזה בסוף 2025 ובתחילת 2026 . במכון לחקר המלחמה (ISW) ובקרב חוקרים של הכלכלה הרוסית, בהם יאניס קלוגה, קושרים את המגמה לכך שמועמדים פוטנציאליים נחשפו בהדרגה לממדי האבידות הכבדות במהלך השנה האחרונה .

הקרמלין ניסה לעצור את הירידה באמצעות תמריצים כספיים יוצאי דופן. במודעות הגיוס הוצעו מענקים בשווי של יותר מפי ארבעה מהשכר השנתי הממוצע ברוסיה, לצד חבילות למחיקת חובות בשווי של עד 140 אלף דולר . ביולי 2025 חתם ולדימיר פוטין על צו שהעלה ביותר מפי שניים את המענק הפדרלי הסטנדרטי למתגייסים — ל־400 אלף רובל, סכום השקול לכמעט פי חמישה מהשכר החודשי הממוצע .

אולם לפי המומחים, התוצאה הייתה הפוכה מהמצופה: היקף הגיוס המשיך לרדת .

נקודת המפנה: יותר חיילים נהרגים ונפצעים מאלה שמצטרפים

המשמעות האסטרטגית של הירידה בגיוס גדולה יותר מהמספרים עצמם. לפי דיווחים והערכות, בסוף 2025 חצתה רוסיה לראשונה מאז הפלישה המלאה לאוקראינה את הקו שבו מספר האבידות עולה על מספר המתגייסים החדשים . בינואר נרשם פער של כ־9,000 חיילים בין האבידות הרוסיות לבין מספר המחליפים שגויסו — החודש הראשון מסוגו מאז תחילת הפלישה .

הערכות של המודיעין האוקראיני מצביעות על מאזן שלילי במשך ארבעה חודשים רצופים, מדצמבר 2025 ועד מרץ 2026: מספר החיילים שעזבו את המערכה, בשל מוות, פציעה או סיבות אחרות, היה גבוה ממספר המתגייסים החדשים . אנליסטים וגורמים מערביים מזהירים כי לחץ מתמשך מסוג זה עלול לשחוק לאורך זמן את יכולתה של רוסיה לנהל מתקפות בהיקף הנוכחי . גם ISW קבע כי מנגנון יצירת הכוח הרוסי אינו מצליח לגייס את כוח האדם הדרוש כדי לשמר את קצב הפעילות ההתקפית .

ממדי המחסור מתחדדים על רקע היקף האבידות הכולל. לפי הערכות שונות, הכוחות הרוסיים איבדו עד 700 אלף חיילים — הרוגים, פצועים או נעדרים — ומתוכם לפחות 400 אלף נהרגו או נפצעו באורח קשה מכדי לשוב לשירות . כדי לשמור על מצבת הכוחות בחזית, מוסקבה זקוקה לפי הערכות ל־30–35 אלף מתגייסים חדשים מדי חודש .

מערכת הגיוס בחוזים הייתה הדרך המרכזית של פוטין להימנע מגיוס חובה רחב היקף, שעלול לעורר התנגדות פוליטית וציבורית. כעת יש אנליסטים המתארים את המערכת כמי ש"קרסה באופן מהותי" . נייג'ל גולד־דייוויס, עמית בכיר במכון IISS, אמר כי יש סימנים לכך שהתמריץ הכספי כבר אינו פועל ביעילות, וכי רוסיה החלה לאבד יותר חיילים מכפי שהיא מצליחה לגייס .

האוכלוסייה האזרחית משלמת את המחיר: המחסור החמור ביותר בעובדים

המשיכה של כוח האדם לצבא היא אחד המנועים המרכזיים של משבר העבודה ברוסיה. אלווירה נביולינה, נגידת הבנק המרכזי, אמרה כי רוסיה "מעולם לא חיה במחסור כזה בכוח אדם" בתולדותיה המודרניות — מצב שאין לו תקדים במדינה .

בסוף 2024 חסרו לחברות רוסיות כ־2.6 מיליון עובדים, שיא חדש. הפערים הגדולים ביותר נרשמו בתעשייה — כ־391 אלף עובדים, במסחר — כ־347 אלף, ובתחבורה — כ־219 אלף . המלחמה משכה גברים בגיל העבודה לכמה כיוונים במקביל: מאות אלפים נהרגו או נפצעו, רבים גויסו או חתמו על חוזי שירות, וגל הגירה של צעירים ומשכילים צמצם עוד יותר את מאגר העובדים .

נתון האבטלה הנמוך עלול להטעות. שיעור האבטלה ברוסיה עומד על כ־2%, רמה היסטורית נמוכה . אך אין מדובר בהכרח בסימן לכלכלה בריאה; הנתון משקף מחסור קיצוני באנשים הזמינים לעבודה. לפי הערכות, התעשיות האזרחיות פועלות בכ־80% מהקיבולת שלהן בלבד בגלל המחסור בעובדים . אתר חיפוש העבודה הרוסי SuperJob דיווח ב־2024 כי 73% מהעסקים במדינה סבלו ממחסור בכוח אדם .

הנזק המבני עלול להימשך שנים. רוסיה נכנסה למלחמה כשהיא כבר מתמודדת עם ירידה דמוגרפית משמעותית, והמלחמה החריפה אותה באמצעות אבידות, הגירה והוצאת עובדים ממעגל התעסוקה . שר העבודה הרוסי אנטון קוטיאקוב הזהיר כי בחמש השנים הקרובות תצטרך הכלכלה לשלב כ־2 מיליון עובדים חדשים בכל שנה, כדי לאייש משרות חדשות ולהחליף עובדים שיפרשו . תחזיות שונות מצביעות על מחסור של 2–4 מיליון עובדים עד 2030 .

אפילו תעשיית הביטחון מתקשה לגייס

הפרדוקס חריף: אותה כלכלת מלחמה שיצרה את המחסור בכוח אדם מתחילה להיפגע ממנו בעצמה. במשך שנים התרחבה תעשיית הביטחון הרוסית בזכות חוזים ממשלתיים והציעה שכר גבוה כדי למשוך עובדים. אך מאגר העובדים הזמינים הולך ומצטמצם.

בקיץ 2025 ירד הביקוש לעובדים חדשים בתעשיית הביטחון לרמתו הנמוכה ביותר מאז תחילת הפלישה המלאה. החברות פרסמו כ־34,500 משרות בלבד, ירידה חדה לעומת השיאים שנרשמו קודם לכן . לפי ניתוחים שפורסמו, חלק ממפעלי הביטחון אף החלו לקצץ בשכר ולגייס פחות עובדים, על רקע ההידוק בשוק העבודה .

ההתפתחות הזו מסמנת את סופו של גל ההתרחבות הראשוני בתעשיית הביטחון וממחישה שגם המגזר שנמצא בראש סדר העדיפויות של הקרמלין אינו יכול להתחרות בלי סוף על מאגר עובדים הולך וקטן .

מלכודת של "תותחים או חמאה"

הכלכלה הרוסית לכודה בין צרכים מתחרים. מצד אחד, מוסקבה מגדילה את ההוצאות הצבאיות ומציעה תשלומים גבוהים כדי לגייס חיילים. מצד שני, אותם תשלומים מושכים עובדים ממפעלים, משירותים ומענפים אזרחיים — ומעלים את עלויות השכר והמחירים .

האינפלציה נותרה גבוהה, והריבית של הבנק המרכזי גבוהה מאוד בניסיון לבלום את עליות המחירים. אך צעדים אלה מכבידים על העסקים ועדיין אינם מצליחים לפתור את המחסור הבסיסי בעובדים . במועצה האטלנטית מתארים את המצב כגרסה קלאסית של המתח בין "תותחים לחמאה": ההוצאות הצבאיות וההוצאות האזרחיות מתחרות על משאב מוגבל — כוח אדם — שאין לרוסיה די ממנו כדי להרחיב את שני התחומים במקביל .

לכן הירידה בגיוס אינה רק בעיה של הצבא. היא מצביעה על גבול רחב יותר של המודל הרוסי: ככל שהמלחמה נמשכת, הקרמלין נדרש לשלם יותר כדי למצוא חיילים, אך במקביל נותר עם פחות עובדים שיכולים להפעיל את הכלכלה שמממנת את המאמץ המלחמתי.