ביום המסחר הראשון, 27 ביולי, זינקה המניה ב-466%, והחברה הפכה לאחת החברות הסחירות בעלות השווי הגבוה ביותר בסין . CXMT נוסדה ב-2016, וברבעון הרביעי של 2025 החזיקה בכ-7.67% משוק ה-DRAM העולמי .
החברה מתכננת להפנות את כספי ההנפקה בעיקר להרחבת ייצור פרוסות זיכרון ולמחקר ופיתוח. יעד ההתרחבות שדווח נע סביב 300 אלף עד 380 אלף פרוסות בחודש .
עם זאת, תשקיף ההנפקה מצביע על מיקוד בעיקר בשדרוג טכנולוגיית DRAM, במחקר של דורות חדשים ובשדרוג קווי הייצור. כ-29.5 מיליארד יואן חולקו בין שלושה פרויקטים: 13 מיליארד יואן לשדרוג טכנולוגיות DRAM, 9 מיליארד יואן למחקר על DRAM מהדור הבא ו-7.5 מיליארד יואן לשדרוג קווי ייצור פרוסות הזיכרון .
נקודה חשובה למשקיעים היא שבתשקיף לא הופיע פרויקט ייעודי או התחייבות תקציבית מפורשת להרחבה מיידית של ייצור זיכרונות HBM — זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, המשמשים בעיקר במערכות בינה מלאכותית ונשלטים כיום בעיקר בידי SK Hynix וסמסונג .
לפי דיווח של The Information, חברה שנשענת על תמיכת המדינה בשנגחאי החלה לייצר מכונות ליתוגרפיית DUV בטבילה, והמערכות הראשונות צפויות להימסר השנה ל-SMIC, ל-Hua Hong Semiconductor ול-CXMT . שמה של היצרנית לא פורסם, בין היתר בשל הרגישות הפוליטית של התוכנית .
ליתוגרפיה היא התהליך שבו "מדפיסים" את דפוסי המעגלים הזעירים על גבי פרוסות סיליקון. מכונות DUV בטבילה הן מהציוד המתקדם ביותר שזמין כיום ליצרניות שבבים סיניות, לאחר שהמגבלות הבינלאומיות צמצמו את הגישה שלהן למכונות EUV — הטכנולוגיה המתקדמת ביותר המשמשת לייצור שבבים מתקדמים.
אלא שהמספרים ממחישים את גודל הפער. סין מכוונת לכחמש מכונות בלבד ב-2026 ולכ-20 ב-2027 . לשם השוואה, ASML שלחה 131 מערכות DUV בטבילה במהלך 2025 בלבד .
בנוסף, לפי Reuters, המערכות הסיניות עדיין מפגרות אחרי המערכות של ASML בביצועים ובאמינות, ויידרשו בדיקות נוספות לפני שניתן יהיה לאמץ אותן בקנה מידה רחב . לפי דיווחים, SMIC כבר בחנה מערכת ליתוגרפיה בטבילה של Yuliangsheng בספטמבר 2025 .
ההערכות לגבי מועד שבו סין תוכל לייצר מכונות DUV תחרותיות באמת משתנות מאוד. חלק מהאנליסטים מעריכים שמכונות DUV בטבילה המסוגלות לייצר שבבים ברמת 7 ננומטר עשויות להגיע לבשלות מסחרית רק באמצע שנות ה-2030, בעוד שמכונות EUV סיניות עשויות להישאר יעד לשנת 2040 לערך .
האפשרות ש-CXMT תרחיב במהירות את הייצור, ושסין תפתח במקביל שרשרת אספקה מקומית של ציוד ייצור, עוררה חשש שהיצע ה-DRAM העולמי יגדל ויפגע ברווחיות של היצרניות המובילות.
הבורסה בדרום קוריאה הייתה רגישה במיוחד לחדשות, משום שהמשקיעים חוששים ש-CXMT לא תסתפק בייצור זיכרונות ותנסה לפתח גם ציוד ייצור משלה . גם מניות שבבים בארצות הברית נפגעו: SanDisk ירדה ב-11% ו-Nvidia איבדה 5% .
ASML נקלעה, במילותיו של Reuters, ל"מלחציים של ארצות הברית וסין" . מצד אחד, התקדמות סינית עשויה בטווח הארוך לצמצם את התלות של יצרניות השבבים המקומיות בציוד זר. מצד שני, מגבלות הייצוא האמריקאיות והלחץ הגיאופוליטי עלולים לצמצם את פעילות ASML בסין.
סין היוותה כ-29% ממכירות ASML ב-2025, בעיקר באמצעות מכונות DUV ושירותים נלווים . במקביל, הצעת החוק האמריקאית MATCH Act עשויה לאסור במפורש על ASML למכור ציוד או לספק שירות לחברות סיניות ובהן SMIC, Hua Hong, Huawei, CXMT ו-YMTC. לפי הערכות, צעד כזה עלול להשפיע על 10% עד 15% ממכירות ASML הכוללות .
למרות זאת, היתרון הטכנולוגי של ASML לא נעלם. מכונות ה-DUV וה-EUV שלה עדיין עדיפות משמעותית בדיוק, בתפוקה ובאמינות, והיקף הייצור הסיני המתוכנן קטן מאוד ביחס להיקף הפעילות של החברה ההולנדית .
החדשות מסין חשובות מבחינה אסטרטגית, אך יש כמה סיבות להיזהר מפרשנות שלפיהן CXMT או יצרניות הציוד הסיניות עומדות להדיח בקרוב את חברות ה-DRAM הגדולות או את ASML:
ההנפקה של CXMT והדיווח על ייצור מכונות DUV מקומיות מסמנים התקדמות ממשית במאמץ הסיני לבנות תעשיית שבבים עצמאית. הם גם מסבירים מדוע המשקיעים מתמחרים מחדש את הסיכון עבור Micron, SK Hynix, סמסונג ו-ASML.
אבל בטווח הקרוב מדובר בעיקר באיום פוטנציאלי, לא בהחלפת ספקים בפועל. היקפי הייצור הסיניים עדיין קטנים, המכונות המקומיות טרם הוכחו בקנה מידה רחב, והפערים הטכנולוגיים נותרו משמעותיים. לכן הירידות בשוק משקפות בעיקר חשש מעודף היצע עתידי ומפגיעה בפרמיות הרווח — ולא אובדן מיידי של נתחי השוק של ענקיות הזיכרון או של ASML.