לכן הפרמיה של המרבאן עשויה לעלות בשיעור גדול בהרבה משיעור הקיצוץ עצמו. זהו בעיקר איתות למחסור בחביות פיזיות למסירה מיידית — לא הוכחה לכך שהיצע הנפט העולמי כולו ירד ב-5%.
הקיצוץ המדווח כעת נראה מצומצם וממוקד יותר מהשיבוש שנרשם ביולי 2025. ביוני 2025 דיווחו מקורות מסחר ל-S&P Global כי ADNOC צמצמה מטעני מרבאן שיועדו לטעינה ביולי בשיעורים שנעו בין 5% לכמעט 40%. ההפחתה הכוללת הוערכה ביותר מ-3 מיליון חביות, כאשר לפי הדיווחים היא לא פגעה ברוכשים החוזיים.
בהמשך הוחזר חלק גדול מהאספקה לשותפי ADNOC לחודש יולי, בעוד שהחברה מסרה שלקוחותיה החוזיים המשיכו לקבל את הכמויות שעליהן סוכם. הדבר מצביע על כך שהאירוע הקודם היה הפסקה תנודתית וספציפית להקצאות מסוימות, ולא שינוי קבוע במדיניות היצוא.
גם נתוני זמינות היצוא הנמוכים יותר מסוף 2025 ותחילת 2026 אינם השוואה ישירה למהלך הנוכחי בשוק הספוט. בתחזית שפרסמה ADNOC בנובמבר 2025, זמינות המרבאן ליצוא עמדה על כ-1.58 מיליון חביות ביום בדצמבר, ועלתה בהדרגה לכ-1.59 מיליון חביות ביום בפברואר ובמרץ 2026. תחזיות קודמות קישרו חלק מההפחתות לתוכנית לעבד יותר מרבאן בבית הזיקוק של ADNOC עצמה.
במילים אחרות, יש להפריד בין שלושה מנגנונים שונים:
בטווח המיידי, החדשות תומכות בפרמיות של נפט גולמי מהמזרח התיכון המיועד למסירה קרובה, במיוחד בסוגי נפט שבתי זיקוק רואים כתחליפים למרבאן.
עם זאת, אין מדובר לבדו בשינוי מכריע בהיצע הנפט העולמי. ההפחתה מרוכזת בחלק ממכירות הספוט של ADNOC, ולא בהכרח בכלל היצוא או באספקה החוזית של החברה.
משך ההפרעה יהיה הגורם המרכזי. אם עבודות התחזוקה יסתיימו לפי לוח הזמנים וההצעות בשוק הספוט יחזרו לרמות רגילות באוקטובר, הפרמיה של המרבאן עשויה להתמתן. אם ההיצע יישאר מוגבל ובתי זיקוק באסיה ימשיכו להתחרות על חביות זמינות במהירות, הלחץ עשוי להתפשט לסוגי נפט מפרציים דומים ולשמור על פרמיות אזוריות גבוהות.
הרגישות הזו אינה תקדים. בעבר, שינויים באופן שבו ADNOC הקצתה נפט בין יצוא, שותפים ובית הזיקוק שלה שינו את זמינותם של סוגי נפט אחרים מאבו דאבי והשפיעו על הדינמיקה של מחירי הנפט במזרח התיכון.
בתי זיקוק התלויים במטעני מרבאן שנרכשים בשוק הספוט עשויים לשלם יותר עבור חביות חלופיות שיגיעו בספטמבר ובאוקטובר. קיימת אפשרות לעבור לסוגי נפט אחרים, אך ההחלפה אינה פשוטה או מיידית.
איכות הנפט, מבנה בית הזיקוק, עלויות ההובלה וזמינות הטעינה משפיעים כולם על השאלה אם סוג נפט אחר אכן מהווה תחליף כלכלי למרבאן. לכן, פרמיה ממושכת של המרבאן תייקר את סל חומרי הגלם של בתי זיקוק מסוימים באסיה.
אם מחירי המוצרים המזוקקים לא יעלו מספיק כדי לפצות על ההתייקרות, שולי הזיקוק יעמדו בלחץ. הקונים עשויים גם להקדים רכישות או לשלם יותר עבור סוגי נפט מתחרים מהמפרץ, מאגן האטלנטי או מאזורים אחרים — מה שעלול להעביר חלק מהפרמיה לשוק האזורי הרחב יותר.
ההשפעה לא תהיה אחידה. סוגי נפט הקרובים יותר למרבאן צפויים למשוך ביקוש נוסף, בעוד שסוגים כבדים או שונים בהרכבם עשויים ליהנות פחות. היקף הזליגה תלוי בשאלה אילו בתי זיקוק זקוקים למאפייני המרבאן ואילו מהם מסוגלים לשנות את תמהיל חומרי הגלם שלהם.
הצמצום בהיצע מתרחש במקביל לשינוי משמעותי בשיטת קביעת מחיר המכירה הרשמי של ADNOC. החל מ-1 בנובמבר 2026, החברה תעבור ממנגנון המבוסס על חוזה החוזים העתידיים של מרבאן ב-ICE Futures Abu Dhabi למתודולוגיה המבוססת על מחיר Platts Dubai לחודש הקרוב, בתוספת פער מחיר ש-ADNOC תכריז עליו.
בשיטה הנוכחית, חוזי המרבאן משמשים לתמחור הנפט כשני חודשים לפני הטעינה. המבנה החדש נועד להצמיד את המחירים הרשמיים יותר לחודש שבו המטענים נטענים בפועל.
לשינוי יש שתי השלכות מעשיות:
הנוסחה החדשה אינה אומרת שמרבאן ייסחר מעתה בפרמיה גבוהה יותר באופן קבוע. היא משנה את מנגנון הייחוס; הפער הפיזי בפועל ימשיך להיות תלוי בהיצע, בביקוש ובהתאמה שתכריז ADNOC.
השילוב בין צמצום סלקטיבי של מכירות הספוט, מכרזים שנמכרו בפרמיות והמעבר לתמחור לפי חודש האספקה מצביע על אסטרטגיה מסחרית שמגיבה יותר לשוק. זו פרשנות ולא יעד מוצהר של ADNOC, אך התבנית עשויה להעיד על דגש גדול יותר על ניהול הערך והתזמון של החביות הנמכרות לאסיה — ולא רק על הגדלת היקף המכירות במסגרת נוסחת תמחור קבועה.
אסיה היא יעד מרכזי לנפט מאיחוד האמירויות. לפי נתוני Kpler שצוטטו על ידי Reuters, חלקה של איחוד האמירויות במשלוחי הנפט מהמזרח התיכון לאסיה עמד על 32% ביוני ועל 27% ביולי, לעומת 20% בתקופה המקבילה שנה קודם לכן.
הנתון הזה הופך את שוק הספוט האסייתי לחשוב במיוחד עבור כוח התמחור ואסטרטגיית היצוא של ADNOC. המבחן בחודשים הקרובים יהיה אם המחסור במרבאן יישאר הפרעה קצרה הקשורה לתחזוקה, או יהפוך לתקופה ארוכה יותר של ניהול מכוון של ההיצע.
עבור בתי הזיקוק, התשובה תקבע אם הפרמיה הנוכחית היא כאב ראש זמני ברכש — או מקור משמעותי להתייקרות חומרי הגלם ברבעון הרביעי.