משקפי ה-AI של מטא מעוררים סערת פרטיות משום שהם הופכים צילום בגוף ראשון לפעולה שנראית כמו חלק רגיל מאינטראקציה חברתית. מחקר של אוניברסיטת סידני מספק לכך דוגמה קונקרטית: גברים הקשורים לקהילות של "אמני פיק-אפ" — יוצרי תוכן המתעדים ניסיונות להתחיל עם נשים — השתמשו במשקפיים עם מצלמה כדי לצלם נשים ללא ידיעתן ולהפיץ את הסרטונים ברשת.
1
המחקר אינו מוכיח שרוב המשתמשים במשקפיים חכמים מנצלים אותם לרעה. הוא כן מצביע על האופן שבו מוצר שנועד לצילום ללא שימוש בידיים עלול להשתלב בתוכן של הטרדה, ומסביר מדוע מקומות בילוי, רשויות ולקוחות מתחילים לשאול אם נורית הקלטה קטנה היא אמצעי הגנה מספק.
מה מצא המחקר מסידני?
החוקרים בחנו 350 סרטוני אינסטגרם שהיו זמינים לציבור ונקשרו לקהילות של אמני פיק-אפ. בסרטונים נראו גברים המרכיבים משקפיים עם מצלמה ומתקרבים לנשים, לעיתים כדי לבקש את מספר הטלפון שלהן או את שם המשתמש שלהן באינסטגרם — ואז הופכים את המפגש לתוכן עבור קהל מקוון.
2
4
הסרטונים תיעדו, בין היתר, מפגשים במקומות כמו:
- חדרי כושר;
- מקומות עבודה;
- חנויות וסביבות מסחריות; וכן
- חופים.
1
8
כ-60% מהסרטונים כללו התנהגות שהחוקרים סיווגו כהטרדה אפשרית.
2
4
8 בדיווח נפרד נטען כי ב-43% מהמקרים הנשים נחשפו להערות מבזות, לזיהוי שלהן או ל-doxxing — פרסום מידע מזהה עליהן ברשת.
8 דיווח נוסף על המחקר ציין כי ב-93.3% מסרטוני ההטרדה אפשר היה להגיב בתגובות פתוחות, אך מהחומרים שסופקו לא ניתן לקבוע שהנתון חל על כל 350 הסרטונים שנבדקו.
11
חשוב לסייג: הנתונים מתארים את התוכן שנבחר למחקר, ולא את כלל בעלי המשקפיים החכמים. מדובר בתיעוד של דפוס פוגעני בתת-תרבות מקוונת מסוימת — לא בהערכה של שיעור השימוש לרעה בכל קטגוריית המוצרים.
מהו "צילום סביבתי"?
החוקרים משתמשים במונח צילום סביבתי (ambient capture) כדי לתאר צילום דיסקרטי מנקודת מבטו של המרכיב, של אנשים הנמצאים בסביבה — לעיתים בלי שהם מודעים לכך שמצלמים אותם — ולאחר מכן הפצה של התיעוד ברשת.
1
10
המשקפיים מחריפים את הבעיה משום שהם עשויים להיראות כמו משקפיים רגילים. בניגוד לאדם שמחזיק טלפון ומכוון אותו, מי שמרכיב משקפיים כאלה יכול לצלם תוך כדי שמירה על קשר עין והמשך שיחה. כך נוצר פער בין התחושה החברתית של הסיטואציה לבין היקף המידע שנאסף: מפגש שנחווה כפרטי, רגעי וחולף עלול להפוך לסרטון ציבורי שמופץ למטרות צפיות, בידור או מעמד חברתי.
1
10
האם נורית ההקלטה מספיקה?
במשקפי מטא יש נורית LED קדמית שאמורה להבהב בזמן שהמצלמה מקליטה. המטרה היא לספק לאנשים בסביבה אזהרה נראית לעין, אך ההגנה הזו תלויה בכך שהנורית תיבחן ותישאר תקינה. דיווחים מצאו כי גורמים שביצעו שינויים במוצר הציעו לכסות, להסיר או להשמיד פיזית את הנורית; באחד המקרים דווח על שירות שגבה 100 דולר.
18
30
מטא הגיבה באמצעי נגד בדגמים חדשים יותר: אם המערכת מזהה שנורית הצילום כוסתה או שונתה פיזית, היא יכולה להשבית את המצלמה עד שהנורית תחזור לפעול.
19
22
זהו מענה טכני לעקיפה טכנית, אך הוא אינו פותר את הבעיה החברתית הרחבה יותר. אדם מהצד עלול שלא לזהות שמדובר במשקפיים עם מצלמה, לא לראות נורית קטנה במקום הומה, ובוודאי לא לדעת מה ייעשה בהקלטה לאחר מכן. בפועל, האחריות עלולה לעבור אל מי שמצלמים: עליו להבחין במכשיר, להתעמת עם המרכיב או לעזוב את המקום.
כשהחשש הופך לאיסור בכניסה
הדאגה כבר משפיעה על האופן שבו מוסדות מתייחסים למשקפיים עם מצלמה. מסעדות, פאבים ותיאטראות בבריטניה הגבילו או אסרו את השימוש במשקפי מטא, מחשש לצילום סמוי ולפגיעה בפרטיות של לקוחות ועובדים.
48
55
גם שירות בתי המשפט והטריבונלים באנגליה ובוויילס אסר את המשקפיים במבני בתי המשפט. לפי הדיווחים, מי שמנסה להיכנס כשהם מרכיב אותם עלול להידרש להפקיד אותם ולקבלם בחזרה ביציאה.
51
בתי קולנוע בבריטניה בחנו בנפרד הגבלות על המשקפיים בשל חשש לפיראטיות, כך שמקומות עם מצלמות לבישות מתמודדים לא רק עם שאלת הפרטיות אלא גם עם סיכונים נוספים.
56
מבחינת המקום, איסור גורף פותר דילמה מורכבת: הצוות אינו צריך להחליט אם אדם מסוים אכן מקליט. הוא פשוט יכול לאסור את המכשיר כולו.
גם משקפיים זולים יותר נכנסו לתמונה
הדיון אינו מוגבל עוד למוצרי Ray-Ban של מטא. משקפי המצלמה של Anko, המותג הפרטי של Kmart, נמכרו באוסטרליה במחיר של 89 דולר אוסטרלי — ואז אזלו מהמלאי ברחבי המדינה. הם שווקו עם יכולות כמו צילום תמונות, וידאו באיכות גבוהה, קישוריות Bluetooth ופונקציות של זיהוי תמונה וצ'אט.
49
הפופולריות שלהם הובילה לבחינה נוספת: הממשלה הפדרלית באוסטרליה ביקשה מנציבת הפרטיות לבדוק את ההשלכות של משקפיים חכמים עם מצלמה על פרטיות ובטיחות, כולל הסיכון לצילום סמוי.
3
50
61
המחיר הנמוך חשוב משום שהוא עשוי להרחיב את התפוצה של חומרת צילום דיסקרטית מעבר לקהל שמוכן לשלם עבור מוצר פרימיום. עם זאת, העובדה שהמוצר אזל מעידה על ביקוש — ולא מוכיחה שהקונים מתכוונים לצלם זרים או לגרום נזק.
אפליקציה יכולה להתריע על משקפיים בסביבה — אבל לא לעצור צילום
כלי זיהוי של צדדים שלישיים מנסים להעניק לעוברים ושבים יותר נראות. אחת מהם היא Zuckoff, אפליקציה חינמית לאייפון שפיתח פאבל שידלובסקי. היא מאזינה לאותות Bluetooth שמזוהים עם מכשירים כמו Ray-Ban Meta, Oakley Meta ו-Snap Spectacles.
31
33
האפליקציה יכולה להצביע על כך שמשקפיים תואמים נמצאים בקרבת מקום, אך אינה יכולה לקבוע שאדם מסוים מקליט באותו רגע. גם זיהוי באמצעות Bluetooth אינו מלא: מכשיר עשוי להפסיק לשדר אותות, ומכשיר שזוהה אינו בהכרח מצלם וידאו.
31
33
38
המגבלה הזו מדגישה את הבעיה המרכזית. אפליקציה יכולה לספק התראה, אך אינה יכולה ליצור הסכמה, לעצור הקלטה, לזהות את כוונת המרכיב או לשלוט במקום שאליו יועלה הסרטון. מדובר בכלי להגברת המודעות — לא בפתרון פרטיות שלם.
השאלה האמיתית: על מי מוטלת האחריות?
הביקורת על המשקפיים אינה נובעת רק מהיכולות הטכנולוגיות שלהם, אלא מהשאלה מי אמור לנהל את הסיכון.
אם ההגנה על הפרטיות תלויה בכך שעובר אורח יבחין ב-LED דיסקרטי, יזהה עיצוב מוכר של משקפיים, יפעיל סורק Bluetooth או יתעמת עם אדם זר — חלק מהאחריות עבר מהמרכיב ומהיצרן אל האנשים שבסביבתו. הדבר מטריד במיוחד לאור המחקר מסידני, שמתעד נשים שצולמו במרחבים יומיומיים ונחשפו לאחר מכן להטרדות ברשת.
1
4
6
אמצעי ההגנה של מטא, ובהם הנורית וזיהוי ניסיונות לשנות אותה, עשויים לצמצם סוגים מסוימים של צילום מוסתר. איסורים במקומות בילוי מספקים גבול ברור במרחבים שבשליטתם, ואפליקציות זיהוי יכולות להעניק מודעות מוגבלת. אבל אף אחד מהאמצעים האלה אינו עונה לבדו על השאלה שמעלה הצילום הסביבתי: האם מותר להפוך אנשים לתוכן שניתן להפצה בלי לתת להם הזדמנות אמיתית לדעת, להתנגד או להסכים?