ישראל פתחה במערכה בת 12 יום ביוני 2025 נגד מתקני ההעשרה בנתנז, פורדו ובאספהאן (איספהאן) . ארצות הברית הצטרפה במבצע "פטיש חצות" (Operation Midnight Hammer), שתקף את אותם שלושה מתקנים במערכה שסגן הנשיא ג'יי.די. ואנס תיאר כ"מותאמת מאוד" למטרת השמדת תוכנית הנשק הגרעיני האיראנית . ההתקפות גרמו לנזק ניכר למתקני המרת אורניום והעשרה, והגבילו זמנית את ייצור החומר המועשר ברמה גבוהה .
יכולת הצנטריפוגות של איראן נפגעה משמעותית בתחילה, אך עד פברואר 2026 היא שיקמה כ-40% מהיכולת שלפני התקיפה, לפי הערכות מודיעין . רוב המפלים (cascades) המבצעיים נמצאים בפורדו ולפחות במתקן אחד שלא נחשף קודם לכן שזוהה בתצלומי לוויין .
נכון ל-13 ביוני 2025 — יום לפני התקיפות הישראליות הראשונות — העריכה סבא"א שמאגר האורניום המועשר הכולל של איראן בצורת UF6 עומד על 9,040.5 ק"ג . מאגר זה כלל:
440.9 הק"ג של חומר ברמת 60% הספיקו, לאחר העשרה נוספת לרמת נשק של 90%, לייצור כ-10 נשקים גרעיניים . כמעט כל החומר המועשר הזה היה בצורת גז (UF6) שאוחסן במיכלים קטנים .
לאחר התקיפות, סבא"א לא הצליחה לקבוע את הנפח, המיקום או ההרכב הנוכחיים של מאגר האורניום המועשר האיראני . איראן לא דיווחה כמה חומר שרד את ההפצצות או היכן הוא מאוחסן . הסוכנות פשוט מציינת שהיא "אינה יכולה לספק כל מידע" על מצב המאגר .
המנכ"ל רפאל גרוסי העריך שרוב האורניום המועשר ל-60% נמצא כנראה עדיין במתחם המנהרות באספהאן, ללא ראיות שהועבר למקום אחר . מתחם המנהרות נראה כיעד היחיד שלא נפגע קשות בתקיפות יוני 2025 . גרוסי אמר במרץ 2026 כי "מה שאנו מאמינים הוא שבאספהאן היה, עד הבדיקה האחרונה שלנו, קצת יותר מ-200 קילוגרם" מחומר ה-60%, מה שמרמז שכמחצית מהמלאי שלפני התקיפה נמצא עדיין שם . עם זאת, הכמות והמצב המדויקים של חומר זה נותרים בלתי ניתנים לאימות .
"כמות משמעותית" של אורניום ברמת נשק — כולל חומר שאוחסן מתחת לאדמה באספהאן — נותרה ללא מעקב, על פי דו"ח סבא"א מפברואר 2026 . המכון למדע וביטחון בינלאומי (ISIS) מדווח כי יותר משני שלישים מ-440 הק"ג של אורניום מועשר ל-60% של איראן אוחסנו ככל הנראה באספהאן .
לסבא"א לא ניתנה גישה לאף אחד מהמתקנים הגרעיניים שהופצצו — נתנז, פורדו או אספהאן — מאז התקיפות ביוני 2025 . היא הצליחה לפקח רק על אתרים שלא היו יעד לתקיפה . מאז פברואר 2026, לאחר הסלמת המלחמה בקנה מידה מלא, סבא"א איבדה אפילו את הנוכחות הפיזית המוגבלת הזו . התוצאה, כפי שתואר על ידי המכון למדע וביטחון בינלאומי, היא "אובדן מתמשך וכמעט מוחלט של פיקוח" על אתרי הגרעין האיראניים .
ביוני 2026, מועצת הנגידים של סבא"א העבירה החלטה בגיבוי אמריקאי שדרשה מאיראן לחשוף את מאגריה שנותרו ולאפשר ביקורות . איראן התנגדה, והתעקשה שהגישה תתאפשר רק לאחר הסכם גרעין סופי . הסכם שלום זמני בין ארצות הברית לאיראן שנחתם ביוני 2026 פתח את הדלת לביקורות, אך טהראן ציינה מאוחר יותר שגישה לאתרים מרכזיים נותרה מותנית בהסכם סופי והסרת סנקציות .
לפני התקיפות, איראן יכלה לייצר מספיק אורניום מועשר ברמת נשק (90% U-235) לפצצה אחת תוך שבוע אחד מהמלאי שלה ברמת 60% .
לאחר התקיפות ביוני 2025, המודיעין האמריקאי העריך שציר הזמן של איראן לייצור נשק גרעיני נדחק לאחור לעד שנה .
עם זאת, עד מאי 2026, הערכות המודיעין האמריקאיות הראו שציר הזמן לפריצה לא השתנה מאז קיץ 2024 — כלומר, החודשים הנוספים של הסכסוך לא פגעו עוד יותר ביכולתה של איראן .
עם כ-200 ק"ג של אורניום מועשר ל-60% ששרד ככל הנראה, ועם שאיראן שיקמה כ-40% מכושר הצנטריפוגות שלה, מומחים מעריכים שאיראן תוכל להעשיר לרמת נשק של 90% תוך שבועות או אפילו ימים אם תבחר בכך . ניתוח מקיף אחד מעריך 2–4 שבועות לייצור חומר ברמת נשק מהמלאי ששרד, עם 6–18 חודשים הדרושים להפיכתו לראש נפץ בר-שיגור .
להקשר, מעבר מ-60% ל-90% דורש בערך 500 SWU (יחידות עבודת הפרדה) לנשק, לעומת בערך 5,000 SWU כדי לעבור מאורניום טבעי ל-60% . משמעות הדבר היא שהנתיב הקצר ביותר לפצצה ישתמש במלאי ה-60% הקיים במקום להתחיל מאפס.
מכיוון שסבא"א אינה יכולה לאמת את גודל המאגר הנוכחי, מצב הצנטריפוגות, או אם קיימים מתקנים לא מוכרזים, כל ההערכות לגבי ציר הזמן לפריצה נושאות אי-ודאות רבה . הסוכנות הזהירה כי היא "אינה מסוגלת למלא את אחריות הפיקוח שלה" במסגרת האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני .