גם אל סלוודור ראתה כיצד איגרות החוב שלה מציגות ביצועים עודפים, כשהיא רוכבת על אותו גל של זרימת הון המונעת מקרבה פוליטית .
בקצה הספקולטיבי, ונצואלה התגלתה כהזדמנות בסיכון גבוה ובתשואה פוטנציאלית גבוהה. איגרות חוב בפירוק (defaulted bonds) שהונפקו על ידי הממשלה וחברת הנפט הממשלתית PDVSA זינקו בחדות לאחר שארה"ב עצרה את ניקולס מדורו בתחילת ינואר 2026. דייוויד רובינס מ-TCW מעריך שערך ההשבה (recovery) הסופי עשוי להגיע עד 60 סנט לדולר, לעומת כ-40 סנט קודם לכן, וזאת על בסיס ציפיות להסדר חוב בהובלה אמריקאית בהיקף של כ-60 מיליארד דולר .
מערכת יחסים חמה עם הבית הלבן אינה מוחקת סיכון אשראי בסיסי. נתוני מדד ה-EMBI של ג'יי.פי מורגן מאפריל 2026, כפי שדווח בבלומברג לינאה, מראים שאפילו ממשלות ידידותיות לטראמפ נושאות מרווחי סיכון מדינה (spreads) גבוהים במיוחד. ונצואלה ניצבת במקום המסוכן ביותר באזור עם מרווח של 5,557 נקודות בסיס, אחריה ארגנטינה (556), אקוודור (411) ואל סלוודור (318) – רמות הגבוהות בהרבה ממדינות יציבות כמו אורוגוואי (62) או צ'ילה (83) . כפי שניסח זאת בלומברג לינאה: "גישה לוושינגטון אינה מתורגמת אוטומטית לאמון בוול סטריט"
.
הודו מהווה דוגמה בולטת לידידת ארה"ב שלא הצליחה להפיק תועלת. למרות מערכת יחסים גיאופוליטית חיובית באופן כללי, הודו לא הצליחה לסגור עסקת סחר עם ממשל טראמפ. משקיעים זרים מכרו מניות הודיות ביותר מ-4 מיליארד דולר בינואר 2026, והאריכו בריחה המונית שכבר התרחשה בשנה הקודמת. הרופי נפל ביותר מ-5% מול הדולר ב-12 החודשים האחרונים, מה שהופך אותו לאחד המטבעות הבודדים בשווקים המתעוררים שרשם ירידה בתקופה זו .
הפער הזה מדגיש מציאות קרה: קרבה גיאופוליטית לבדה אינה מספיקה. נראה כי נגישות לשוק, הסכמי סחר ודיפלומטיה אישית בין מנהיגים הם המטבע האמיתי של "פרמיית טראמפ".
השבריריות של האסטרטגיה נחשפה על ידי זעזוע שאינו מבחין בנאמנות פוליטית: העימות עם איראן. הסגר על מצר הורמוז גרם לזינוק במחירי הנפט ובציפיות לאינפלציה גלובלית, והצית התרסקות רחבה בשוק האג"ח .
המכירה ההמונית פגעה בידידים וביריבים כאחד, והוכיחה שזעזועי מאקרו גלובליים יכולים למחוק במהירות כל "פרמיה" המושגת בזכות קשרים בבית הלבן.
ת'יס לואו מחברת Ninety One תמצת את הסיכון המרכזי של האסטרטגיה: "זוהי חרב פיפיות לשווקים: סביר להניח שהיא תועיל למדינות המיושרות פוליטית, בעוד שבממשלות בעלות נטייה שמאלית, ארה"ב תוכל להשתמש בכלי מדיניות כדי להפעיל לחץ, עם תנודתיות שוק כתוצאה מכך" .
הטבע הדו-צדדי הזה כבר נראה לעין. מדינות המקורבות לממשל זוכות לדיפלומטיה פיננסית יוצאת דופן – תוכנית ה-IMF בסך 20 מיליארד דולר לארגנטינה, חזרתה של אקוודור לשוקי האג"ח – בעוד שמדינות הנתפסות כשמאלניות ניצבות בפני רוחות נגדיות. מנהל ההשקעות הראשי של Gramercy הזהיר שממשלות בחצי הכדור המערבי צריכות להיות מוכנות להתמודד עם לחץ חזק יותר מצד ממשל טראמפ "לבחור צד" .
מנהלי תיקים מתאימים את עצמם בהתאם. ארון גיפורד מ-T. Rowe נקט גישה זהירה כלפי אג"ח של פנמה מחשש שטראמפ יגביר את הלחץ בנוגע לתעלת פנמה. TCW מתקרר לגבי מקסיקו, שם הסכם הסחר USMCA עומד בפני משא ומתן מחודש .
המציאות החדשה, כפי שסיכם מאורו פאביני מחברת ואנגארד, דורשת יכולת הסתגלות: "כשמכניסים גיאופוליטיקה לתמהיל, דברים משתנים. אתה צריך להשתמש בספר משחקים גמיש יותר" . עבור משקיעים, המשמעות היא רדיפה אחר תשואות כשרוחות פוליטיות נושבות לטובתך, אך תמיד לפקוח עין אל האופק לקראת הסערה הבאה, שלא תבדיל בין מי שמיודד עם הנשיא למי שלא.
Comments
0 comments