הים השחור הופך לזירת מלחמה כלכלית: הספנות, הדגן והנפט משלמים את המחיר

המערכה בים השחור התרחבה מעבר לתקיפות נגד מטרות צבאיות והפכה למאבק מתמשך על תשתיות שמניעות מזון, דלק והכנסות מיצוא. רוסיה תוקפת נמלים וכלי שיט באוקראינה; אוקראינה מכוונת לבתי זיקוק, מתקני יצוא וכלי שיט רוסיים. בפועל, הנתיב המסחרי נעשה מסוכן יותר, סחר הדגן נפגע ומערכת הדלק הרוסית נתונה ללחץ חוזר.

מה אירע בפיבדני, אודסה וצ׳ורנומורסק?

ב־25 באוגוסט מסר משרד ההגנה הרוסי כי תקף שלוש אוניות מטען ומכלית בנמל פיבדני — המוכר גם בשם יוז׳ני — וכן אוניית מטען נוספת בנמל אודסה הסמוך. לפי מוסקבה, נפגעו גם תשתיות נמל בפיבדני ובאודסה ומתקני אחסון דלק בצ׳ורנומורסק. רוסיה טענה שהכלים נשאו אספקה לצבא האוקראיני, אך רויטרס לא הצליחה לאמת את הטענות באופן עצמאי. 2

קדמו לכך טענות רוסיות מיולי על פגיעה בתשתיות נמל ובאוניית מטען יבש שפרקה בצ׳ורנומורסק, וכן במתקנים ובכלי שיט באודסה. 4 גורמים אוקראיניים דיווחו בנפרד על תקיפות רוסיות קטלניות באודסה ועל נזק לתשתיות אזרחיות, תעשייתיות ונמליות. 5

המשמעות אינה מתמצה בנזק הפיזי. גם ללא מצור רשמי, די בכך שבעלי אוניות יעריכו שהכניסה לנמל מסוכנת כדי שמטענים יעוכבו או יוסטו למסלולים חלופיים. ביולי הודיעה אוקראינה כי בעלי אוניות עצרו הגעת כלי שיט לנמלי הים השחור שלה בעקבות החרפת התקיפות. 6

המחיר האנושי לספנות המסחרית

ההסלמה חושפת צוותים אזרחיים ועובדי נמל לסכנה ישירה. מינהלת הנמלים האוקראינית רשמה ביולי 57 תקיפות רוסיות נגד כלי שיט אזרחיים, מהן 22 בים, וכן 67 תקיפות נגד תשתיות נמל. אלה נתונים רשמיים של אוקראינה, ולא ספירה שעברה ביקורת עצמאית. 7

רויטרס דיווחה כי התקיפות גרמו נזק לכלי שיט אזרחיים בעלי דגל זר; בתקיפה ביולי נהרגו שני אוקראינים שהיו על סיפון אחד הכלים, ואדם נוסף נהרג באודסה. 3 באזור מלחמה פעיל קשה לאמת באופן עצמאי את היקף כל אירוע ואת נסיבותיו, אך ההשלכה התפעולית ברורה: רמת הסיכון לספנות מסחרית עלתה באופן ניכר.

מתקפת הנגד האוקראינית על בתי הזיקוק והים

אוקראינה משלבת בפעילותה הימית תקיפות כטב״מים ארוכות טווח נגד תשתיות אנרגיה רוסיות. לפי רויטרס, בית הזיקוק בפרם — השביעי בגודלו ברוסיה לפי נפח עיבוד — הפסיק לפעול לאחר שתקיפת כטב״ם ב־21 באוגוסט גרמה נזק ליחידות טכנולוגיות. 32 עוד דווח על השעיית עיבוד הנפט בבית הזיקוק NORSI של לוקאויל, הרביעי בגודלו ברוסיה, ועל השבתת בית הזיקוק בנובושאחטינסק לאחר תקיפות בסוף אוגוסט. 34

בית הזיקוק במוסקבה, ספק הדלק הגדול ביותר לאזור הבירה, צפוי היה להישאר מושבת לפחות שישה חודשים לאחר נזק נרחב מתקיפות כטב״מים, לפי מקורות בתעשייה. 35 פגיעות כאלה עשויות לצמצם מיידית את תפוקת הדלק, לחייב תיקונים יקרים ופריסת מערכות הגנה אווירית, ולדחוף יותר נפט גולמי ליצוא במקום לעיבוד מקומי. לפי מקורות בתעשייה שצוטטו ברויטרס, יצוא הנפט הגולמי של רוסיה דרך נמלי המערב עלה במאי ב־15% לעומת אפריל, כאשר השבתות בבתי זיקוק צמצמו את העיבוד. 38

עם זאת, יש להיזהר מטענות שלפיהן אוקראינה השביתה לצמיתות "נתח גדול" וקבוע מכושר הזיקוק הרוסי. ההשפעה משתנה בין מתקנים ולאורך זמן. ב־2025 הצליחה רוסיה להשתמש בכושר עודף כדי להגביל את הירידה השנתית בעיבוד הנפט לכ־3%, אף שלפחות 17 בתי זיקוק גדולים הותקפו, לפי רויטרס. 37

דיזל ומחירי דלק: ההשפעה קשה למדידה

השבתת בתי זיקוק יכולה להדק את היצע הבנזין והסולר, משום שפחות נפט גולמי הופך למוצרי דלק. רויטרס דיווחה על מחסורי דלק בחלק מאזורי רוסיה, על רקע התקיפות והביקוש העונתי. 32 אולם הראיות הזמינות אינן מבססות שיעור ארצי עדכני אחד של ירידה ביצוא הסולר הרוסי, ואינן מאפשרות לייחס תנועה מסוימת במחיר הסולר העולמי לתקיפות האוקראיניות בלבד.

ההשפעה הרחבה יותר נובעת מסיכון. שיבוש בבתי זיקוק, במסופי יצוא ובנתיבי ים עשוי לשנות זרמי נפט ומוצריו, להעלות עלויות ביטוח והובלה, ולהפוך את האספקה לפחות צפויה. חישוב של רויטרס העלה שמדינות המושפעות מעימותים הפיקו כ־45 מיליון חביות נפט ביום במונחי תפוקת 2025 — יותר מ־43% מההיצע העולמי. הנתון ממחיש עד כמה סיכוני מלחמה יכולים להצטבר בשוק האנרגיה. 33

יצוא הדגן הוא החשיפה המיידית ביותר

התלות האוקראינית בים השחור מסבירה מדוע לתקיפות הנמלים יש השפעה כלכלית כה חריפה. כ־90% מיצוא החיטה, התירס וזרעי החמנייה של אוקראינה עובר בדרך כלל דרך הים השחור, והחקלאות אחראית לכמעט 60% מהכנסותיה מיצוא. 52

הפגיעה הייתה מהירה: יצוא הדגן האוקראיני צנח ב־75% בשבועיים הראשונים של אוגוסט, כאשר תקיפות רוסיות ושיבושי ספנות הגבילו את הטענת המטענים. 52 הערכות קודמות בענף גרסו כי תקיפות מתמשכות עשויות לקצץ עד שליש ממשלוחי הדגן החודשיים. 54

גם רוסיה נאלצה להתאים את נתיבי הסחר. יצואני דגן רוסיים דווחו כמסיטים משלוחים לעבר נמלים בים הבלטי, בעקבות תקיפות כטב״מים אוקראיניות בים השחור ובים אזוב שהעלו את הסיכון בנתיבים הדרומיים. 51 שתי המדינות ממלאות תפקיד מרכזי בסחר הדגנים העולמי, והשיבוש בשני הצדדים סייע לדחוף את חוזי החיטה לשיא של שלוש שנים, לפי בלומברג. 53

מאבק על הכנסות, לוגיסטיקה ועמידות כלכלית

נכון יותר לראות במערכה לחץ הדדי על יכולתה של כל מדינה להרוויח מטבע חוץ ולקיים לוגיסטיקה בזמן מלחמה. אוקראינה זקוקה לנמלים פעילים כדי לייצא תוצרת חקלאית ולתמוך בכלכלתה. רוסיה תלויה בייצור אנרגיה אמין, ביצוא נפט ובנתיבי שיט תקינים.

אף צד לא השיג עצירה מוחלטת של מערכת הסחר של יריבו. במקום זאת, התמונה העולה היא של שיבושים חוזרים: כלי שיט מפסיקים לפקוד נמלים, מטענים מחפשים מסלולים חלופיים, בתי זיקוק עוצרים ומחדשים פעילות, ועלויות הביטוח, ההגנה, התיקון והעיכובים מצטברות. לכן ביטחון השיט בים השחור אינו עניין של המדינות הלוחמות בלבד, אלא גם של ימאים, רוכשי דגן ושוקי אנרגיה הרבה מעבר לאזור. 63851