במילים אחרות, תחזית המחירים של הבנק ניצבת על קצה הסכין בין שתי תופעות חריגות: הרס ביקוש מצד אחד ומחסור חמור בהיצע מצד שני.
גולדמן זאקס מצביע על שני מוקדים עיקריים לירידה בביקוש: סין ואירופה .
בסין, יבוא הנפט לבתי הזיקוק ומכירות הדלק ירדו בחדות. גם נתוני המכירות הקמעונאיות באפריל חיזקו את התמונה של היחלשות בצריכה . ההאטה ניכרת בדלקים לתחבורה, בדלק סילוני ובחומרי גלם לתעשייה הפטרוכימית. הבנק מציין גם את הירידה בשיעורי הניצולת של מפעלים פטרוכימיים באסיה כסימן נוסף ללחץ בשוק .
באירופה, יבוא הדלק הסילוני נמוך בכ־60% לעומת רמתו הממוצעת ב־2025, וגם צריכת הדלק הכוללת הייתה חלשה מההערכות השמרניות ממילא של הבנק . ניתוח נתוני המכירות הקמעונאיות באפריל מעלה כי החולשה בסין ובמערב אירופה לבדן עלולה לגלם ירידה של כ־2 מיליון חביות ביום בביקוש. אם המגמה תימשך, היא עשויה להפחית כ־10 דולר מתחזית מחיר הברנט של גולדמן .
הפער בביקוש נפתח דווקא בתקופה שבה השוק סובל ממחסור חמור בהיצע. גולדמן זאקס מתאר את המצב ככניסה אמיתית ל״שלב של הרס ביקוש״ — מצב שבו מחירי מוצרי הנפט הגבוהים והמחסור מצמצמים ישירות את הצריכה של משתמשי הקצה .
בתנאים רגילים, מצר הורמוז אחראי לכ־20% מאספקת הנפט העולמית. בסוף מאי קרסה התעבורה בו לכ־5% מהרמה הרגילה, בעקבות התקיפות האמריקאיות־ישראליות על איראן בסוף פברואר . גולדמן זאקס מעריך שכ־שני שלישים מהירידה במלאי העולמי נובעים מאובדן היצע בפועל, והיתרה מאגירת חירום וזהירות מצד צרכנים וסוחרים .
היקף הפגיעה בתפוקה עצום: כ־14.5 מיליון חביות ביום של תפוקת נפט במזרח התיכון ירדו מהשוק. לפי הבנק, בתרחיש הבסיס שלו ההפסדים המצטברים עלולים לעבור את רף 800 מיליון החביות . התרחיש מניח כעת שיצוא הנפט מהמפרץ יחזור לשגרה עד סוף יוני — דחייה לעומת ההערכה הקודמת, שצפתה נורמליזציה כבר באמצע מאי .
האנליסטים של גולדמן, בראשות דאן סטרויבן, כתבו בסוף אפריל כי הסיכונים הכלכליים גדולים יותר מהנזק שנובע מתחזית הנפט הבסיסית בלבד. זאת, בשל הסיכון לעלייה נוספת במחירי הנפט, מחירי מוצרי זיקוק גבוהים במיוחד, חשש למחסור במוצרים והיקפו חסר התקדים של הזעזוע .
תחזית הבסיס של גולדמן זאקס לרבעון הרביעי של 2026 — 90 דולר לברנט ו־83 דולר ל־WTI — מנסה לגשר בין שני כוחות חזקים ומנוגדים. הבנק מדגיש במפורש שהסיכונים לתחזית פועלים בשני הכיוונים .
הירידה של 4–5 מיליון חביות ביום בביקוש, שעליה הצביע הבנק, היא כשלעצמה גורם שמכביד על מחירי הנפט. אם ההיחלשות בסין ובאירופה תעמיק, או אם המחירים הגבוהים ימשיכו לצמצם את הצריכה של דלק סילוני, חומרי גלם פטרוכימיים ודלקים לתחבורה — מחירי הנפט עלולים להישאר מתחת ליעד של 90 דולר.
גולדמן זאקס ציין כי שחיקת הביקוש לבדה עשויה להפחית כ־10 דולר מתחזית הברנט שלו . הנקודה המרכזית היא שהתגובה הצפויה של הצרכנים למחירים הגבוהים התבררה כחזקה מהמודלים הקודמים של הבנק: הביקוש בפועל לשימוש סופי בנפט עשוי לרדת יותר מהצפוי .
למרות החולשה בביקוש, זעזוע ההיצע נותר איום העלייה המרכזי. המצר כמעט סגור לתנועת מכליות נפט, וכל הסלמה נוספת או דחייה בפתיחתו יעמיקו את המחסור הקיים.
בתרחיש השלילי של גולדמן, שבו זרימת הנפט דרך המצר תישאר מוגבלת מאוד לאורך זמן, מחיר הברנט ברבעון הרביעי יעבור את 100 הדולר לחבית. בתרחיש קיצון הוא עשוי להתקרב ל־120 דולר .
גם בתרחישי התאוששות אופטימיים, המלאים העולמיים צפויים לרדת לרמתם הנמוכה ביותר מאז 2018 לפחות . המשמעות היא שלשוק יישאר מרווח ביטחון קטן מאוד במקרה של שיבוש נוסף.
לפי גולדמן זאקס, שוק הנפט אינו מתמודד עם משבר יחיד אלא עם שני משברים שמתנגשים זה בזה. מצד אחד, הרס הביקוש מואץ בשני אזורי הצריכה הגדולים בעולם מחוץ לצפון אמריקה — סין ואירופה. מצד שני, הסגירה של מצר הורמוז יוצרת את אחת ממגבלות ההיצע החריפות ביותר שנרשמו בשוק הנפט המודרני.
תחזית של 90 דולר לברנט היא למעשה הימור על כך ששני הכוחות יקזזו זה את זה. אך מסמכי הבנק מבהירים כי די בהעמקה של אחד מהם כדי להוציא את השוק משיווי המשקל: ביקוש חלש יותר עלול להוריד את המחירים, בעוד שהמשך השיבוש במצר עלול להחזיר את הנפט במהירות לרמות של 100 דולר ומעלה.
במילים אחרות, תחזית המחירים של הבנק ניצבת על קצה הסכין בין שתי תופעות חריגות: הרס ביקוש מצד אחד ומחסור חמור בהיצע מצד שני.
גולדמן זאקס מצביע על שני מוקדים עיקריים לירידה בביקוש: סין ואירופה .
בסין, יבוא הנפט לבתי הזיקוק ומכירות הדלק ירדו בחדות. גם נתוני המכירות הקמעונאיות באפריל חיזקו את התמונה של היחלשות בצריכה . ההאטה ניכרת בדלקים לתחבורה, בדלק סילוני ובחומרי גלם לתעשייה הפטרוכימית. הבנק מציין גם את הירידה בשיעורי הניצולת של מפעלים פטרוכימיים באסיה כסימן נוסף ללחץ בשוק .
באירופה, יבוא הדלק הסילוני נמוך בכ־60% לעומת רמתו הממוצעת ב־2025, וגם צריכת הדלק הכוללת הייתה חלשה מההערכות השמרניות ממילא של הבנק . ניתוח נתוני המכירות הקמעונאיות באפריל מעלה כי החולשה בסין ובמערב אירופה לבדן עלולה לגלם ירידה של כ־2 מיליון חביות ביום בביקוש. אם המגמה תימשך, היא עשויה להפחית כ־10 דולר מתחזית מחיר הברנט של גולדמן .
הפער בביקוש נפתח דווקא בתקופה שבה השוק סובל ממחסור חמור בהיצע. גולדמן זאקס מתאר את המצב ככניסה אמיתית ל״שלב של הרס ביקוש״ — מצב שבו מחירי מוצרי הנפט הגבוהים והמחסור מצמצמים ישירות את הצריכה של משתמשי הקצה .
בתנאים רגילים, מצר הורמוז אחראי לכ־20% מאספקת הנפט העולמית. בסוף מאי קרסה התעבורה בו לכ־5% מהרמה הרגילה, בעקבות התקיפות האמריקאיות־ישראליות על איראן בסוף פברואר . גולדמן זאקס מעריך שכ־שני שלישים מהירידה במלאי העולמי נובעים מאובדן היצע בפועל, והיתרה מאגירת חירום וזהירות מצד צרכנים וסוחרים .
היקף הפגיעה בתפוקה עצום: כ־14.5 מיליון חביות ביום של תפוקת נפט במזרח התיכון ירדו מהשוק. לפי הבנק, בתרחיש הבסיס שלו ההפסדים המצטברים עלולים לעבור את רף 800 מיליון החביות . התרחיש מניח כעת שיצוא הנפט מהמפרץ יחזור לשגרה עד סוף יוני — דחייה לעומת ההערכה הקודמת, שצפתה נורמליזציה כבר באמצע מאי .
האנליסטים של גולדמן, בראשות דאן סטרויבן, כתבו בסוף אפריל כי הסיכונים הכלכליים גדולים יותר מהנזק שנובע מתחזית הנפט הבסיסית בלבד. זאת, בשל הסיכון לעלייה נוספת במחירי הנפט, מחירי מוצרי זיקוק גבוהים במיוחד, חשש למחסור במוצרים והיקפו חסר התקדים של הזעזוע .
תחזית הבסיס של גולדמן זאקס לרבעון הרביעי של 2026 — 90 דולר לברנט ו־83 דולר ל־WTI — מנסה לגשר בין שני כוחות חזקים ומנוגדים. הבנק מדגיש במפורש שהסיכונים לתחזית פועלים בשני הכיוונים .
הירידה של 4–5 מיליון חביות ביום בביקוש, שעליה הצביע הבנק, היא כשלעצמה גורם שמכביד על מחירי הנפט. אם ההיחלשות בסין ובאירופה תעמיק, או אם המחירים הגבוהים ימשיכו לצמצם את הצריכה של דלק סילוני, חומרי גלם פטרוכימיים ודלקים לתחבורה — מחירי הנפט עלולים להישאר מתחת ליעד של 90 דולר.
גולדמן זאקס ציין כי שחיקת הביקוש לבדה עשויה להפחית כ־10 דולר מתחזית הברנט שלו . הנקודה המרכזית היא שהתגובה הצפויה של הצרכנים למחירים הגבוהים התבררה כחזקה מהמודלים הקודמים של הבנק: הביקוש בפועל לשימוש סופי בנפט עשוי לרדת יותר מהצפוי .
למרות החולשה בביקוש, זעזוע ההיצע נותר איום העלייה המרכזי. המצר כמעט סגור לתנועת מכליות נפט, וכל הסלמה נוספת או דחייה בפתיחתו יעמיקו את המחסור הקיים.
בתרחיש השלילי של גולדמן, שבו זרימת הנפט דרך המצר תישאר מוגבלת מאוד לאורך זמן, מחיר הברנט ברבעון הרביעי יעבור את 100 הדולר לחבית. בתרחיש קיצון הוא עשוי להתקרב ל־120 דולר .
גם בתרחישי התאוששות אופטימיים, המלאים העולמיים צפויים לרדת לרמתם הנמוכה ביותר מאז 2018 לפחות . המשמעות היא שלשוק יישאר מרווח ביטחון קטן מאוד במקרה של שיבוש נוסף.
לפי גולדמן זאקס, שוק הנפט אינו מתמודד עם משבר יחיד אלא עם שני משברים שמתנגשים זה בזה. מצד אחד, הרס הביקוש מואץ בשני אזורי הצריכה הגדולים בעולם מחוץ לצפון אמריקה — סין ואירופה. מצד שני, הסגירה של מצר הורמוז יוצרת את אחת ממגבלות ההיצע החריפות ביותר שנרשמו בשוק הנפט המודרני.
תחזית של 90 דולר לברנט היא למעשה הימור על כך ששני הכוחות יקזזו זה את זה. אך מסמכי הבנק מבהירים כי די בהעמקה של אחד מהם כדי להוציא את השוק משיווי המשקל: ביקוש חלש יותר עלול להוריד את המחירים, בעוד שהמשך השיבוש במצר עלול להחזיר את הנפט במהירות לרמות של 100 דולר ומעלה.