איך סינגפור מנסה להפוך את האינטרנט לבטוח יותר

OSRA נועד גם לחזק את האחריות של הפוגע. החומרים החקיקתיים שסופקו כוללים מנגנונים שעשויים לסייע לנפגע לקבל מידע המזהה את הפוגע לכאורה, בכפוף לדרישות החוק.

2. OCHA מתמקד בפעילות מקוונת שמאפשרת פשיעה

חוק הפשיעה המקוונת — Online Criminal Harms Act, או OCHA — נועד למטרה אחרת. הוא אינו מסלול אזרחי שמופעל בעיקר בידי נפגעים בעקבות כל פרסום מזיק; הוא מאפשר לגורמים מוסמכים להתערב כאשר פעילות מקוונת קשורה לעבירה פלילית מסוימת או מכינה את הקרקע לביצועה.

החוק מאפשר להוציא הוראות לספקי שירותים מקוונים, לגופים אחרים או לאנשים פרטיים, כאשר קיים חשד סביר שפעילות מקוונת נועדה לקדם עבירה המופיעה בחוק. המסגרת כוללת, בין היתר, עבירות הנוגעות לביטחון הלאומי, להרמוניה בין קבוצות באוכלוסייה ולבטיחות הפרט.

במקרה של הונאות ופעילות סייבר זדונית, החוק קובע רף התערבות נמוך יותר, משום שפגיעות כאלה עלולות להתפשט במהירות ובהיקף רחב. הוראות מכוח OCHA יכולות להגביל את החשיפה של משתמשים לפעילות פלילית, לדרוש מסירת מידע, להגביל חשבונות או לחסום גישה לתוכן מקוון. החוק כולל גם מנגנונים לחסימת גישה ולהסרת אפליקציות.

לכן OCHA מתאים במיוחד לשיבוש פעילות שלמה — למשל רשת הונאה, אתר פלילי או תוכן שמסייע בביצוע עבירה — ולא רק לפתרון מחלוקת פרטית בין שני אנשים.

3. IMDA רשאית לפעול נגד תוכן חמור במיוחד

תיקוני חוק השידורים מעניקים לרשות הפיתוח של אינפוקום ומדיה (IMDA) סמכות נפרדת להסרה ולחסימה של תוכן. IMDA רשאית להורות לשירותי רשתות חברתיות להשבית עבור משתמשים בסינגפור גישה ל"תוכן חמור במיוחד" — ובכלל זה תוכן שמעודד או מסביר כיצד לבצע התאבדות או פגיעה עצמית, אלימות פיזית או מינית, טרור, וכן חומר המתעד ניצול מיני של ילדים. המסגרת כוללת גם תוכן שעלול לסכן את בריאות הציבור או לגרום לפגיעה בהרמוניה הגזעית והדתית.

אם השירות אינו מציית, IMDA יכולה להורות לספקיות גישה לאינטרנט לחסום את הגישה לתוכן בסינגפור. הרשות כבר השתמשה במבנה הזה ביחס לחומר של ניצול מיני של ילדים: היא הורתה לשירות לבחון ולהסיר דף וקבוצה בפייסבוק, ולספקיות האינטרנט לחסום אתר מקושר.

אי-ציות להוראת חסימה עלול לגרור קנס של עד 20,000 דולר סינגפורי לכל יום או חלק ממנו, ועד לתקרה של 500,000 דולר סינגפורי, לפי ההוראה החקיקתית שצוינה.

ההבדל המעשי חשוב: הוראות OSC נועדו להגיב לפגיעה אישית מדווחת, ואילו סמכויות IMDA מכוח חוק השידורים מיועדות לתוכן שהרשות רואה בו חמור דיו כדי להצדיק התערבות רגולטורית להגנת הציבור.

4. כללי 2023 הופכים את בטיחות הרשתות החברתיות לחובה מערכתית

קוד ההתנהלות לבטיחות מקוונת — שירותי רשתות חברתיות — נכנס לתוקף ב-2023 עבור שירותים שהוגדרו לכך. במקום להתמקד רק בהסרת פרסומים בודדים, הוא מחייב נקיטת צעדים מערכתיים לצמצום החשיפה של משתמשים לתוכן מזיק, הפעלת מנגנוני דיווח יעילים ונוחים, ושקיפות ואחריותיות גדולות יותר.

הגנה על ילדים עומדת במרכז. שירותים שהוגדרו במסגרת הקוד חייבים לנקוט צעדים יזומים כדי לזהות ולהסיר במהירות חומר של ניצול מיני של ילדים ותוכן טרוריסטי, עוד לפני שמשתמשים נחשפים אליו.

הקוד מחייב את השירותים להגיש מדי שנה דוחות בטיחות מקוונת לפרסום. הדוחות מעניקים ל-IMDA ולציבור מידע על מערכי הניטור, הדיווח וההגנה של השירותים, והופכים את אמצעי הבטיחות שלהם לשקופים יותר מהחלטות הסרה נקודתיות בלבד.

5. קוד 2025 מרחיב את ההגנה גם לחנויות אפליקציות

קוד ההתנהלות לבטיחות מקוונת — שירותי הפצת אפליקציות — נכנס לתוקף ב-31 במרץ 2025. הוא מרחיב את הגישה המניעתית של סינגפור מעבר לרשתות החברתיות ולחנויות האפליקציות שהוגדרו במסגרת הקוד.

הקוד מחייב נקיטת צעדים מערכתיים להפחתת הסיכון שמשתמשים ייחשפו לתוכן מזיק דרך אפליקציות, עם דגש מיוחד על ילדים. הוא כולל אמצעי הגנה הקשורים לדירוגי גיל, בטיחות ילדים, בקרת הורים, דיווח ואימות גיל.

כך נוצרת למעשה הגנה דו-שלבית על ילדים:

1. שירותי הפצת אפליקציות משפיעים על מה שמשתמשים — ובמיוחד ילדים — יכולים למצוא ולהוריד; וכן
2. רשתות חברתיות נדרשות להתמודד עם תוכן מזיק ואינטראקציות בעייתיות לאחר שהמשתמשים כבר נמצאים בפלטפורמה.

ההבחנה הזו חשובה, משום שחוויה מקוונת לא בטוחה יכולה להתחיל עוד לפני יצירת חשבון או חשיפה לפרסום מסוים.

איך בוחרים את המסלול המתאים?

הדרך הברורה ביותר להבין איזה מנגנון רלוונטי היא להתחיל מסוג הפגיעה ומהתוצאה הרצויה:

• נדרשת הסרה דחופה או הגבלת חשבון בעקבות פגיעה אישית? OSC מיועדת לקטגוריות מוגדרות, כגון הטרדה, חשיפת פרטים אישיים, מעקב ופגיעה באמצעות תמונות.
• האם חשבון, אתר או שירות מסייעים בביצוע עבירה? OCHA מאפשר לגורמים מוסמכים להוציא הוראות שמגבילות חשיפה, משביתות תוכן או מגבילות חשבונות ושירותים.
• האם התוכן נכלל בקטגוריות התוכן החמור של IMDA? IMDA יכולה להורות לשירותים להשבית את הגישה אליו, ובמקרה הצורך להורות לספקיות האינטרנט לחסום את הגישה אליו בסינגפור.
• האם הבעיה היא בטיחות מערכתית של פלטפורמה? הקודים לרשתות חברתיות ולשירותי הפצת אפליקציות מטילים על שירותים שהוגדרו לכך חובות מניעה, דיווח, שקיפות והגנה על ילדים.

המנגנונים יכולים לפעול במקביל. נפגע של פגיעה באמצעות תמונות אינטימיות עשוי לבקש מ-OSC הוראה שתפסיק את הפגיעה המתמשכת, לדווח לרשויות על התנהלות שעשויה להיות פלילית, ולהשתמש במנגנון הדיווח של הפלטפורמה. במקביל, סמכויות IMDA עשויות להיות רלוונטיות אם התוכן נכלל במסגרת התוכן החמור, או אם שירות שהוגדר במסגרת הקוד אינו עומד בחובות הבטיחות הרחבות שלו.

השינוי המרכזי הוא שהאחריות אינה מוטלת עוד רק על הנפגעים, שנדרשים לדווח על פרסומים מזיקים לאחר שהם כבר הופצו. המודל הסינגפורי משלב כעת סעד אישי מהיר יותר, סמכויות ממשלתיות לשיבוש פעילות פלילית וחובות מניעה על פלטפורמות — שנועדו לצמצם את הנזק הצפוי עוד לפני שהוא מתפשט.