פורד תחזיק ב 66% מהמיזם וג׳ילי ב 34%, לאחר השקעה מדווחת של 221 מיליון אירו מצד ג׳ילי. המפעל באלמוסאפס, בעל קיבולת שנתית של כ 450–500 אלף כלי רכב, פועל כיום בפחות מרבע מהקיבולת שלו ומייצר בעיקר את פורד קוגה.
Research answer

Create a landscape editorial hero image for this Studio Global article: How does Ford’s planned joint venture with Geely at Ford’s Almussafes plant near Valencia, Spain—where Ford will own 66% and Geely 34% after. Article summary: The venture is a pragmatic exchange of Ford’s underused European industrial capacity for Geely’s EV scale, platform technology, capital, and growing export demand. It also illustrates a broader shift: Ford sees Chinese m. Topic tags: general, general web, user generated, news. Style: premium digital editorial illustration, source-backed research mood, clean composition, high detail, modern web publication hero. Use reference image context only for broad subject, composition, and topical grounding; do not copy the exact image. Avoid: logos, brand marks, copyrighted characters, real person likenesses, fake screenshots, UI text, readable text, watermarks, charts w
השותפות המתוכננת בין פורד לג׳ילי במפעל אלמוסאפס, ליד ולנסיה, אינה רק הסכם לחלוקת פס ייצור. מדובר בעסקה אסטרטגית: פורד מביאה מפעל אירופי גדול שאינו מנוצל במלואו ושומרת על השליטה בו, ואילו ג׳ילי מביאה הון, דגמים ודרך מהירה יחסית לייצור מקומי באירופה.
המיזם צפוי להתחיל לפעול במחצית הראשונה של 2027, בכפוף לאישור רגולטורי, והדגמים החדשים הראשונים אמורים להתחיל להיבנות ב-2028. פורד תחזיק ב-66% מהמיזם וג׳ילי ב-34%; לפי הדיווחים, השקעתה של ג׳ילי תעמוד על 221 מיליון אירו.
מפעל פורד בוולנסיה מייצר כיום את דגם הקוגה, אך פועל בפחות מרבע מהקיבולת השנתית שלו. הקיבולת המדווחת נעה בין כ-450 אלף לכ-500 אלף כלי רכב בשנה, בהתאם למקור.
המטרה היא להפוך את האתר למרכז ייצור משותף ורב־מותגי. תוכנית הדגמים שהוכרזה כוללת:
במקביל, פורד צפויה להמשיך בייצור הקוגה במהלך תקופת המעבר.
מפעל להרכבת כלי רכב נושא עלויות קבועות גבוהות — ציוד, מבנים, כוח אדם, תחזוקה וספקים — גם כאשר פסי הייצור עובדים חלקית בלבד. הכנסת דגמים נוספים של פורד וג׳ילי אמורה לאפשר לפזר את העלויות האלה על מספר גדול יותר של כלי רכב ולשפר את ניצול המפעל, כוח העבודה ורשת הספקים.
זהו ההיגיון התעשייתי המיידי מבחינת פורד: במקום להמתין רק להשקת דגמים חדשים משלה, היא משתמשת בשיתוף פעולה כדי להחזיר נפח למפעל שהיצע הדגמים שלו הצטמצם משמעותית.
הקרוסאובר המשותף מתוכנן להיות רכב בעל כמה אפשרויות הנעה — היברידית, פלאג־אין וחשמלית מלאה. כך פורד מקבלת גמישות בשוק אירופי שבו המעבר לחשמל מתקדם, אך הביקוש אינו אחיד בכל סוגי ההנעה ובכל רמות המחיר.
השותפות גם מאפשרת לפורד לחלוק עם ג׳ילי יכולות פיתוח וייצור, במקום לממן לבדה כל רכיב בפלטפורמה ובתהליך הייצור של רכב חדש. פורד שומרת על רוב במיזם ועל זהות המותג שלה, בעוד דגמי ג׳ילי מוסיפים למפעל נפח ייצור.
עבור ג׳ילי, המפעל בוולנסיה מספק בסיס ייצור קיים בתוך האיחוד האירופי — בלי צורך להקים מפעל חדש מאפס. ההסכם מעניק לה גישה לתשתית תעשייתית, כוח עבודה מנוסה ומערכת ספקים קיימת.
ייצור מקומי עשוי להפחית את התלות של ג׳ילי בכלי רכב המיוצרים בסין ונשלחים לאירופה, וכן לסייע לה להתמודד עם צעדי הסחר של האיחוד האירופי הנוגעים לכלי רכב חשמליים מתוצרת סין.
לכן העסקה חשובה לג׳ילי גם כבעלת מניות מיעוט: היא מקבלת מסלול לייצור אירופי, בעוד פורד נשארת השותפה השולטת.
ההתרחבות של ג׳ילי מחוץ לסין צוברת תאוצה. החברה דיווחה כי במחצית הראשונה של 2026 הסתכם הייצוא שלה ב-474,228 כלי רכב — עלייה של 158% לעומת התקופה המקבילה — והעלתה את יעד הייצוא השנתי שלה מ-640 אלף ל-920 אלף כלי רכב.
הנתונים מסבירים מדוע בסיס ייצור אירופי חשוב לה דווקא עכשיו. הצמיחה הבינלאומית של ג׳ילי כבר אינה ניסוי צדדי, אלא מרכיב מרכזי באסטרטגיית ההתרחבות שלה. ייצור באירופה מעניק לתוכנית הזאת תשתית תעשייתית מקומית.
פורד משתפת פעולה עם יצרנית רכב סינית בשעה שהתחרות מצד יצרניות סיניות היא אחד האתגרים האסטרטגיים והפוליטיים הגדולים של יצרניות מערביות. לכן ההסכם בוולנסיה אינו מעיד על אימוץ בלתי מסויג של התחרות הסינית, אלא על שיתוף פעולה מבוקר.
פורד שומרת על 66% מהמיזם, מגבילה את שיתוף הפעולה לפעילות ייצור באירופה ומשתמשת ביכולות של ג׳ילי כדי להתמודד עם פערים בעלויות ובמוצרים. ההבחנה הזאת עשויה להיות שימושית מבחינה עסקית, אך היא אינה מעלימה את הסיכון הבסיסי: אם דגמי ג׳ילי יצליחו באירופה, פורד תסייע למעשה ליצור כושר ייצור למתחרה במפעל שנמצא בשליטתה.
ומנגד, אם הדגמים החדשים לא ייצרו ביקוש מספק, המיזם עלול שלא לפתור את בעיית תת־הניצול של אלמוסאפס.
המודל יוצר יתרונות אפשריים לשני הצדדים, אך התוצאה תלויה בביצוע בפועל:
ההסכם בין פורד לג׳ילי ממחיש כיצד משתנה התחרות בענף הרכב האירופי. מפעלים לא מנוצלים של יצרניות ותיקות הופכים לנקודות כניסה אטרקטיביות עבור יצרניות סיניות שמחפשות ייצור מקומי, ואילו היצרניות הוותיקות יכולות להשתמש בשותפויות כאלה כדי להשיג יתרון לגודל ויכולות בתחום ההנעה החשמלית.
מבחינת פורד, אלמוסאפס הוא הימור על כך ששיתוף פעולה מבוקר יהפוך נכס לא מנוצל למפעל פרודוקטיבי יותר. מבחינת ג׳ילי, זהו הימור על כך שייצור באירופה יאיץ את הצמיחה הבינלאומית שלה.
המיזם יצליח רק אם שני ההימורים יתממשו בו־זמנית — בלי שהיתרונות של השותפות יחזקו צד אחד על חשבון הצד האחר.
Studio Global AI
This page includes a source-backed answer you can continue inside Studio Global.
פורד תחזיק ב 66% מהמיזם וג׳ילי ב 34%, לאחר השקעה מדווחת של 221 מיליון אירו מצד ג׳ילי.
פורד תחזיק ב 66% מהמיזם וג׳ילי ב 34%, לאחר השקעה מדווחת של 221 מיליון אירו מצד ג׳ילי. המפעל באלמוסאפס, בעל קיבולת שנתית של כ 450–500 אלף כלי רכב, פועל כיום בפחות מרבע מהקיבולת שלו ומייצר בעיקר את פורד קוגה.
פורד מקבלת נפח ייצור ודגמים נוספים למפעל יקר ולא מנוצל, בעוד ג׳ילי מקבלת בסיס ייצור ראשון באיחוד האירופי — אך פורד גם מסייעת למתחרה סינית לבסס את פעילותה באירופה.