וינסנט צ׳וי ממורגן סטנלי תיאר את המעבר של הונג קונג ממרכז לגיוס הון ל״פלטפורמת הון מלאה״, שמחברת בין סין להון הגלובלי באופן עמוק ואסטרטגי יותר .
מרטין מצוי מהרשות המוניטרית של הונג קונג (HKMA) ציין כי הבנקים העמידים, מערכת שער החליפין המקושר והתשתית הפיננסית של העיר הופכים אותה לסביבת ניסוי אמינה ליוזמות כמו Stock Connect, Bond Connect ו-Swap Connect .
יאן שואן מ-Pacific Forum הוסיף כי שיטת המשפט המקובל והכבוד לזכויות חוזיות מחזקים את מעמדה של הונג קונג כעוגן לחברות בינלאומיות . לדבריו, משקיעים מוסדיים מחפשים בראש ובראשונה ״יציבות, אמון ונכסים״ — שלושה מרכיבים שהונג קונג מספקת, ובכך יוצרת את סביבת המימון ארוכת-הטווח הדרושה להרחבת פעילות בתחום ה-AI .
היתרון האנרגטי של סין הוא מבני, ולא נקודתי. סינדי צ׳או מקרן היזמים של Alibaba בהונג קונג ציינה כי קיבולת האנרגיה של סין גדולה בערך פי שמונה מזו של ארצות הברית, בעוד שהעלות מוערכת בכ-40% בלבד מהעלות האמריקאית .
סין מפעילה את רשת החשמל הגדולה בעולם. בין 2010 ל-2024 גדלה ייצור החשמל שלה ביותר מהגידול שנרשם בכל שאר העולם יחד, ובשנה הקודמת היא ייצרה יותר מפי שניים חשמל מארצות הברית .
גם הקמת מרכזי נתונים זולה יותר: על פי הדיונים בפורום, מרכז נתונים בסין ניתן להקמה בעלות של כ-60% מזו של מרכז מקביל בארצות הברית . נוסף על כך, סין הודיעה על תוכנית לאומית בהיקף של כ-295 מיליארד דולר — 2 טריליון יואן — בפריסה של חמש שנים, להקמת מרכזי מחשוב AI המקושרים זה לזה. הביקוש לחשמל מצד מערכות AI צפוי להעלות את צפיפות ההספק בארונות שרתים מ-20 קילוואט ל-50 קילוואט עד 2027 .
במדינות המערב מתמודדים מרכזי נתונים עם רשתות חשמל מתיישנות ועם המתנות ארוכות לחיבורי חשמל חדשים. רשת החשמל בסין חדשה וגדולה יותר, והיא יכולה לאפשר הפעלה מהירה יותר של מרכזי נתונים — גורם משמעותי בתשואה על השקעות במחשוב AI . לפי ניתוח אחד, עיכוב של שנה בהפעלת מרכז נתונים אמריקאי בהספק של 100 מגה-וואט עלול לעלות יותר מ-500 מיליון דולר לאורך מחזור החיים שלו .
אף שסין עדיין מפגרת אחרי ארצות הברית בייצור שבבים מתקדמים, היא מובילה בהתקדמות הביצועים ובהפקת חלק ממודלי ה-AI הפתוחים המובילים בעולם, לדברי צ׳או .
מעבדות סיניות כמו DeepSeek, Qwen של Alibaba ו-Ernie של Baidu פרסמו מודלים תחרותיים שמשקליהם זמינים לשימוש. מודלים כאלה עשויים להוריד משמעותית את עלות הכניסה לפיתוח AI עבור חברות באזור המפרץ, ולאפשר להן לבנות יישומים ושירותים על בסיס תשתית קיימת במקום להתחיל מאפס.
הביקוש האזורי לכוח מחשוב כבר משתקף בפעילות המסחרית: Greater Bay Area AI Computing Tech דיווחה על הזמנות אינדיקטיביות חדשות לשירותי ענן מבוססי AI בהיקף של יותר מ-15 מיליארד יואן במחצית הראשונה של 2026 .
היתרון האנושי והצרכני של אזור המפרץ קשה יותר לחיקוי. צ׳או תיארה מאגר עשיר של נתונים שנוצר במשך 20 שנה על ידי אוכלוסייה שמרגישה בנוח עם טכנולוגיה מקוונת ומסתגלת אליה במהירות — משאב ש״אי אפשר לשכפל במקומות אחרים״ .
עבור חברות AI, המשמעות היא גישה לכמויות גדולות של נתוני שימוש והתנהגות, שיכולים לסייע באימון, בבחינה ובשיפור של מודלים. במקביל, צרכנים שכבר רגילים לשירותים דיגיטליים עשויים לאמץ במהירות ממשקים חדשים וסוכני AI.
הפאנל השני, בהנחיית פרופ׳ מנדי הו, עסק באופן שבו AI משנה כבר עכשיו את הרגלי הצריכה ואת האופן שבו מותגים פועלים. כריס טונג מקבוצת Shangri-La הדגיש כי בעידן שבו סוכני AI משפיעים על תהליך גילוי המוצרים והשירותים, מותגים זקוקים לבידול חד עוד יותר .
שון טאם מ-Preface ציין שסוכני AI יכולים להעלות את הפרודוקטיביות של עסקים קטנים ובינוניים באזור המפרץ — בתנאי שהם מטמיעים את הטכנולוגיה באופן אסטרטגי, מתאימים את התוכן למנועי חיפוש ויצירה מבוססי AI, ובונים קול מותג מובחן .
המסקנה של הפורום הייתה שאזור המפרץ מציע שילוב נדיר של יכולות משלימות: הונג קונג מספקת פלטפורמת הון יציבה ואמינה למימון בקנה מידה גדול; סין מספקת אנרגיה זולה ותשתיות מרכזי נתונים בעלות נמוכה; מודלים פתוחים מאפשרים לחברות רבות יותר לבנות על בסיס טכנולוגי מתקדם; והאוכלוסייה הדיגיטלית מייצרת את הנתונים והביקוש הדרושים לשיפור ולהטמעה מהירה של יישומי AI.
במילים אחרות, היתרון של האזור אינו רק ביכולת לפתח מודל חדש, אלא ביכולת לממן אותו, להפעיל אותו, להוזיל את השימוש בו ולהכניס אותו במהירות לחיי היום-יום ולעסקים. כפי שסיכם ה-SCMP, מלוא הערך של AI יתממש רק באמצעות המשך הפיתוח והיישום שלו בתוך מערכות כלכליות יציבות ומשולבות ובשווקים שמוכנים לאמץ טכנולוגיות דיגיטליות — מאפיינים שמתקיימים באזורים כמו אזור המפרץ .